השנה ההיא ...
הזמן עובר מאז השנה ההיא, אבל נדמה לי שהוא לא זז בכלל , ,הכל טרי וחרוט בזכרון וגוברת .השנה שפגשתי אותו , בזמן שלפני הייתי כל כך נרגשת ,זוכרת את השינוי שרציתי לעשות בחיים , את הלימודים שהתרגשתי לקראתם , אחכ הכל איבד את קסמו בעיני, תמיד היה לי קר במקו ם הצפוני הההוא ,פיזית ומנטלית אולי כי זה הזכיר לי אותו , וכמה שהוא קר ,ואת כמה שחלמתי שכל המפגשים האלו יסתיימו אחרת , המפגשים הוירטואליים ,המפגשים בצפון , ,הייתי חולמת על זה ,זה שבר אותי לגמרי ,שאפילו אין ניסיון להגשמת החלום הזה ,הכי קל להיות במקום של זה שמסב את הסבל ולא של זה שעובר אותו , להגיד שחררי בכזו קלות ,כי מה אכפת לי ,אני לא זה שעובר את הסבל , מישהו אחר עובר אותו , ובמקום של הסובל אף אחד לא רוצה להיות ,גם הסובל לא רוצה להיות הוא , אבל הוא לא ממש בחר בזה ,אף אחד לא שאל אותו , אהבתי רק קפטרייה קטנה שמצאתי לי בה פינת שמש , וכתבתי שם את הסיפורים שלי , , זה הדבר היחידי שאהבתי במקום הזה ... ובכלל מאז .. את הלילות בהם לא יכולתי לישון והייתי נרדמת רק לפנות בוקר, מגיעה לפעמים ללימודים ולעבודה לאחר לילה שלם ללא שינה הייתי ממלאת בכתיבה ..מצב רגיש כזה ,צעירה, רגישה מאוהבת , כואבת , סחוטה ומותשת, הייתי נשכבת באפיסת כוחות על המיטה ובוכה לפעמים לא הייתי ישנה יממות שלמות ברציפות. האשמתי את עצמי , החיים שלי די הפכו למלחמה מרובת חזיתות – האנורקסיה ,העצבות ,הלימודים ,העבודה ,הוא ... נלחמתי בגבורה, אך באיזשהו שלב כוחי תש. . וזה שבר אותי סופית . הרגשתי שבורה ומושפלת. לא ידעתי את נפשי מרוב דאגה וצער . , פעם ראשונה בחיי ששיתפתי מישהו בסוד הגדול שלי האהבה אליו . עד כדי כך גדול היה החשש שלי מלשתף אבל העזתי ,וקבלתי סטירה מצלצלת . רציתי רק למות , לא ידעתי לשקר,גם לא לעצמי שהכל טוב ויהיה בסדר ,פשוט רציתי למות , אין ספק, השנה ההיא אחת השנים הקשות שלי, השפיעה עלי , לאורך הדרך , הפכה את חיי לאחרים אולי מאשר בני גילי , הכאב הזה ... הייתי חולמת בלילות שכל הסיוט הזה יסתיים אחרת , , וכותבת ... לשם הייתי נמלטת מעוגמת הנפש לשעתיים של בריחה למציאות אחרת.
לאוקטובות גבוהות, מורעבות של התנפלות מאהבה ...
עולם אחר לגמרי אחר ,מלא משמעות ועוצמה מסתורין ולהט ,מצוייר באותיות זרחניות ,יורק אש ,בעולם הזה זכיתי לראות אותך ,בלי להרגיש צביטות ,עינוי חרדה ,איטיות , כמו סיוט ממושך ,בעולם הזה אני רוצה אותך והוא מתקיים מתשוקה ,מרגשות של אהבה , ,אין בו ריבי ם,אין בו התחשבנות של העבר , יש בו רצון ,הווה , פעולה , בעולם הזה אתה רוצה להראות לי חוסן ונחישות ,ואתה יודע שאתה לא טועה שזו הזרימה הנכונה , ואתה לא רוצה לעצור את עצמך ,וזה קורה באמת וזה כל כך מתוק ,משהו נכנס לך בלב ,משהו נמס בך בסוף, ואתה לא מתעלם ממנו , ממני , אתה בא, מופיע אצלי בחדר , אני פותחת את הדלת שמחה ,באמת שמחה לראות אותך שם , ואתה מדבר אלי וזה שווה הכל לשמע אותך עם המילים החסונות חמות מגרות מרגיעות ,שורפות ,ואתה קורא לי בשמי ואני רוצה לשמע אותך אומר אותו שוב ושוב כי אני גאה שהוא נהגה מהמילים שלך ,ושואל אותי תבואי איתי ,והפה שלי יכאב מהמילים ואני אשאל את ה באמת רוצה ?ואתה זקוף וריחני תגיד כן תעביר את האצבעות הארוכות על היד שלי ותגיד אל תפחדי ,ואני אתרפק על היד ולאאחשב מה יהיה ואני אמצא את עצמי נוסעת אתך למקום הכי נמוך מרגישה את הטעם - העקר שבחיים
והעורף שלך
שזוף כל כך קשוח
ואני רוצה להושיט יד לבנה עדינה
מאמינה בלב שהיא תרפא ותרכך את הקשיחות המתוחה
מדמיינת אותה חולפת באיטיות על פני קו הדופק של הצוואר שלך
מרגישה אותו הולך וגובר
את השקט והשלווה שתמיד הקרנת כלפי חוץ מופרים פתאם
מדמיינת את ההתפרצות שתהיה שם מצדך ,סוחפת ,פראית ...
את המבט שלך מטייל ,מאיים לכווני נתקל בכתפיים החשופות
בעצמות הבריח הבולטות
מאבד שליטה תופס בגבי מתנפל כנמר מורעב על הטרף
קורע בעוצמה מטורפת את הכפתורים בחולצת השיפון הדקיקה
נוגע ,לא נוגע ...
עד להחלטה שלך ,להעניק את העונג המושלם ...
בבת אחת ,
אני כמו שיכורה ,אבדתי מזמן את השליטה העצמית ,נתונה לחסדייך בלבד
ואתה יודע לנצל את זה טוב ... עד הסוף
הידיים שלך ,כל כך חזקות ואתה שותק ,לא אומר מילה ,סוגד לרגליי בנשיקות שלך ו שב לפראיות שמפחידה
הודף אותי פתאם על מכסה המנוע שנותר לוהט מהנסיעה בשיא הקור , ,מרים ,מקרב לגופך ,אני שיכורה לגמרי בלי ששתיתי טיפה ,
,משאירה לך את שאר המלאכה ,
ואתה מבין ועכשיו הקרבה שלמה ,
, גם האוויר שאני נושמת מעתה בבעלותך ,
ואני צועקת מהמתיקות של העונג שמיצי גופי נמהלים באלו שלך ,
לא מצליחה להסדיר את הנשימות וקצות האצבעות שלך לוקחות את קצוות השיער שלי ,מושכות אותו ,מעוררות אותי קצת משכרון החוויה ,
אנחנו נשענים ככה חשופים מזיעים ממימוש התאווה ,אני על מכסה המנוע הלוהט , נותרת עם כוויה ,מהחדירה הסוערת שלך לתוכי על גביו , כוויה שמנציחה את החדירה הסוערת שלך אל תוך הלב שלי ...
הזמן עובר מאז השנה ההיא, אבל נדמה לי שהוא לא זז בכלל , ,הכל טרי וחרוט בזכרון וגוברת .השנה שפגשתי אותו , בזמן שלפני הייתי כל כך נרגשת ,זוכרת את השינוי שרציתי לעשות בחיים , את הלימודים שהתרגשתי לקראתם , אחכ הכל איבד את קסמו בעיני, תמיד היה לי קר במקו ם הצפוני הההוא ,פיזית ומנטלית אולי כי זה הזכיר לי אותו , וכמה שהוא קר ,ואת כמה שחלמתי שכל המפגשים האלו יסתיימו אחרת , המפגשים הוירטואליים ,המפגשים בצפון , ,הייתי חולמת על זה ,זה שבר אותי לגמרי ,שאפילו אין ניסיון להגשמת החלום הזה ,הכי קל להיות במקום של זה שמסב את הסבל ולא של זה שעובר אותו , להגיד שחררי בכזו קלות ,כי מה אכפת לי ,אני לא זה שעובר את הסבל , מישהו אחר עובר אותו , ובמקום של הסובל אף אחד לא רוצה להיות ,גם הסובל לא רוצה להיות הוא , אבל הוא לא ממש בחר בזה ,אף אחד לא שאל אותו , אהבתי רק קפטרייה קטנה שמצאתי לי בה פינת שמש , וכתבתי שם את הסיפורים שלי , , זה הדבר היחידי שאהבתי במקום הזה ... ובכלל מאז .. את הלילות בהם לא יכולתי לישון והייתי נרדמת רק לפנות בוקר, מגיעה לפעמים ללימודים ולעבודה לאחר לילה שלם ללא שינה הייתי ממלאת בכתיבה ..מצב רגיש כזה ,צעירה, רגישה מאוהבת , כואבת , סחוטה ומותשת, הייתי נשכבת באפיסת כוחות על המיטה ובוכה לפעמים לא הייתי ישנה יממות שלמות ברציפות. האשמתי את עצמי , החיים שלי די הפכו למלחמה מרובת חזיתות – האנורקסיה ,העצבות ,הלימודים ,העבודה ,הוא ... נלחמתי בגבורה, אך באיזשהו שלב כוחי תש. . וזה שבר אותי סופית . הרגשתי שבורה ומושפלת. לא ידעתי את נפשי מרוב דאגה וצער . , פעם ראשונה בחיי ששיתפתי מישהו בסוד הגדול שלי האהבה אליו . עד כדי כך גדול היה החשש שלי מלשתף אבל העזתי ,וקבלתי סטירה מצלצלת . רציתי רק למות , לא ידעתי לשקר,גם לא לעצמי שהכל טוב ויהיה בסדר ,פשוט רציתי למות , אין ספק, השנה ההיא אחת השנים הקשות שלי, השפיעה עלי , לאורך הדרך , הפכה את חיי לאחרים אולי מאשר בני גילי , הכאב הזה ... הייתי חולמת בלילות שכל הסיוט הזה יסתיים אחרת , , וכותבת ... לשם הייתי נמלטת מעוגמת הנפש לשעתיים של בריחה למציאות אחרת.
לאוקטובות גבוהות, מורעבות של התנפלות מאהבה ...
עולם אחר לגמרי אחר ,מלא משמעות ועוצמה מסתורין ולהט ,מצוייר באותיות זרחניות ,יורק אש ,בעולם הזה זכיתי לראות אותך ,בלי להרגיש צביטות ,עינוי חרדה ,איטיות , כמו סיוט ממושך ,בעולם הזה אני רוצה אותך והוא מתקיים מתשוקה ,מרגשות של אהבה , ,אין בו ריבי ם,אין בו התחשבנות של העבר , יש בו רצון ,הווה , פעולה , בעולם הזה אתה רוצה להראות לי חוסן ונחישות ,ואתה יודע שאתה לא טועה שזו הזרימה הנכונה , ואתה לא רוצה לעצור את עצמך ,וזה קורה באמת וזה כל כך מתוק ,משהו נכנס לך בלב ,משהו נמס בך בסוף, ואתה לא מתעלם ממנו , ממני , אתה בא, מופיע אצלי בחדר , אני פותחת את הדלת שמחה ,באמת שמחה לראות אותך שם , ואתה מדבר אלי וזה שווה הכל לשמע אותך עם המילים החסונות חמות מגרות מרגיעות ,שורפות ,ואתה קורא לי בשמי ואני רוצה לשמע אותך אומר אותו שוב ושוב כי אני גאה שהוא נהגה מהמילים שלך ,ושואל אותי תבואי איתי ,והפה שלי יכאב מהמילים ואני אשאל את ה באמת רוצה ?ואתה זקוף וריחני תגיד כן תעביר את האצבעות הארוכות על היד שלי ותגיד אל תפחדי ,ואני אתרפק על היד ולאאחשב מה יהיה ואני אמצא את עצמי נוסעת אתך למקום הכי נמוך מרגישה את הטעם - העקר שבחיים
והעורף שלך
שזוף כל כך קשוח
ואני רוצה להושיט יד לבנה עדינה
מאמינה בלב שהיא תרפא ותרכך את הקשיחות המתוחה
מדמיינת אותה חולפת באיטיות על פני קו הדופק של הצוואר שלך
מרגישה אותו הולך וגובר
את השקט והשלווה שתמיד הקרנת כלפי חוץ מופרים פתאם
מדמיינת את ההתפרצות שתהיה שם מצדך ,סוחפת ,פראית ...
את המבט שלך מטייל ,מאיים לכווני נתקל בכתפיים החשופות
בעצמות הבריח הבולטות
מאבד שליטה תופס בגבי מתנפל כנמר מורעב על הטרף
קורע בעוצמה מטורפת את הכפתורים בחולצת השיפון הדקיקה
נוגע ,לא נוגע ...
עד להחלטה שלך ,להעניק את העונג המושלם ...
בבת אחת ,
אני כמו שיכורה ,אבדתי מזמן את השליטה העצמית ,נתונה לחסדייך בלבד
ואתה יודע לנצל את זה טוב ... עד הסוף
הידיים שלך ,כל כך חזקות ואתה שותק ,לא אומר מילה ,סוגד לרגליי בנשיקות שלך ו שב לפראיות שמפחידה
הודף אותי פתאם על מכסה המנוע שנותר לוהט מהנסיעה בשיא הקור , ,מרים ,מקרב לגופך ,אני שיכורה לגמרי בלי ששתיתי טיפה ,
,משאירה לך את שאר המלאכה ,
ואתה מבין ועכשיו הקרבה שלמה ,
, גם האוויר שאני נושמת מעתה בבעלותך ,
ואני צועקת מהמתיקות של העונג שמיצי גופי נמהלים באלו שלך ,
לא מצליחה להסדיר את הנשימות וקצות האצבעות שלך לוקחות את קצוות השיער שלי ,מושכות אותו ,מעוררות אותי קצת משכרון החוויה ,
אנחנו נשענים ככה חשופים מזיעים ממימוש התאווה ,אני על מכסה המנוע הלוהט , נותרת עם כוויה ,מהחדירה הסוערת שלך לתוכי על גביו , כוויה שמנציחה את החדירה הסוערת שלך אל תוך הלב שלי ...
