כנפיים לבנות
New member
השמלה של אמא...
כמה מחשבות... כשאמא נפטרה, הגדילו לכולנו תמונה שלה ומיסגרו. עד היום יש לי את התמונה שלה בחדר... ואבא שמר לי את התכשיטים שלה. מתנה לבת מצווה הוא נתן לי שתי שרשראות מאוד יקרות שהיו לה.. את השאר קיבלתי עוד לפני, בין היתר הייתה שם גם הטבעת נישואין שלה. עם אחת מהשרשראות הייתי הולכת באופן קבוע פעם. גם עם הטבעת נישואין הייתי הולכת בתור ילדה. וכשקיבלתי את המחזור הראשון, או לפחות כשסיפרתי על כך לאישתו של אבי, היא נתנה לי טבעת שהיא שמרה במיוחד לאירוע הזה.. היא ביקשה ממני "רק" להוריד את הטבעת של אמא. אמרה שאסור ללכת עם טבעת של מישהו אחר... אז הנחתי אותה יפה בקופסא. מידי פעם הייתי מציצה בה, עד שיום אחד היא נעלמה. אחי לקח אותה ואיבד אותה... ואבא שמר לי גם שמלה לבנה שלה. שמלה מדהימה שהוא קנה לה בלונדון, והיא אף פעם לא לבשה. תמיד חלמתי שאני אתחתן עם השמלה הזו... ואז אבא התחתן, ואישתו לקחה אותה. היא התחתנה איתה... הוסיפה לה כמה חרוזים לבנים.... וגם גיסתי לבשה אותה בחתונה שלה עם אחי... ואני חייבת לומר לכן (לכתוב....) שאני ממש כועסת עליהם. בהתחלה כעסתי רק עליה.. אבל היום אני כועסת על שניהם.. איך אבא שלי נתן לה את השמלה של אמא שלי, שהוא שמר בשבילי? ואיך היא בכלל הסכימה להתחתן איתה?? זה נשמע לי ממש מעוות באיזה מקום... לא? מילא גיסתי, שהתחתנה עם אחי. אולי היה לו חשוב שאישתו תלבש אותה... אבל אישתו של אבא? לא היה נראה לה מוזר קצת? והיום היא מונחת בארון של אבא... ואני כל השבוע לבד בבית.... אז החלטתי שהגיע הזמן שאני אמדוד אותה... ויראה איך זה מרגיש... וזה הרגיש כמו השמלה של אמא... למרות הכל... למרות שהיא אף פעם לא לבשה אותה... שום דבר לא ישנה את זה.... גם אם עוד עשר נשים יתחתנו איתה או ילבשו אותה.. היא תמיד תהיה השמלה שאמא אף פעם לא לבשה ואבא שמר במיוחד בשבילי.. יש לי מחשבות מוזרות לאחרונה.... במיוחד בשעות הללו... יומטוב לכולן...
כמה מחשבות... כשאמא נפטרה, הגדילו לכולנו תמונה שלה ומיסגרו. עד היום יש לי את התמונה שלה בחדר... ואבא שמר לי את התכשיטים שלה. מתנה לבת מצווה הוא נתן לי שתי שרשראות מאוד יקרות שהיו לה.. את השאר קיבלתי עוד לפני, בין היתר הייתה שם גם הטבעת נישואין שלה. עם אחת מהשרשראות הייתי הולכת באופן קבוע פעם. גם עם הטבעת נישואין הייתי הולכת בתור ילדה. וכשקיבלתי את המחזור הראשון, או לפחות כשסיפרתי על כך לאישתו של אבי, היא נתנה לי טבעת שהיא שמרה במיוחד לאירוע הזה.. היא ביקשה ממני "רק" להוריד את הטבעת של אמא. אמרה שאסור ללכת עם טבעת של מישהו אחר... אז הנחתי אותה יפה בקופסא. מידי פעם הייתי מציצה בה, עד שיום אחד היא נעלמה. אחי לקח אותה ואיבד אותה... ואבא שמר לי גם שמלה לבנה שלה. שמלה מדהימה שהוא קנה לה בלונדון, והיא אף פעם לא לבשה. תמיד חלמתי שאני אתחתן עם השמלה הזו... ואז אבא התחתן, ואישתו לקחה אותה. היא התחתנה איתה... הוסיפה לה כמה חרוזים לבנים.... וגם גיסתי לבשה אותה בחתונה שלה עם אחי... ואני חייבת לומר לכן (לכתוב....) שאני ממש כועסת עליהם. בהתחלה כעסתי רק עליה.. אבל היום אני כועסת על שניהם.. איך אבא שלי נתן לה את השמלה של אמא שלי, שהוא שמר בשבילי? ואיך היא בכלל הסכימה להתחתן איתה?? זה נשמע לי ממש מעוות באיזה מקום... לא? מילא גיסתי, שהתחתנה עם אחי. אולי היה לו חשוב שאישתו תלבש אותה... אבל אישתו של אבא? לא היה נראה לה מוזר קצת? והיום היא מונחת בארון של אבא... ואני כל השבוע לבד בבית.... אז החלטתי שהגיע הזמן שאני אמדוד אותה... ויראה איך זה מרגיש... וזה הרגיש כמו השמלה של אמא... למרות הכל... למרות שהיא אף פעם לא לבשה אותה... שום דבר לא ישנה את זה.... גם אם עוד עשר נשים יתחתנו איתה או ילבשו אותה.. היא תמיד תהיה השמלה שאמא אף פעם לא לבשה ואבא שמר במיוחד בשבילי.. יש לי מחשבות מוזרות לאחרונה.... במיוחד בשעות הללו... יומטוב לכולן...
