השמיים נופלים...
אחרי 12.5 שנות נישואים ו2 ילדים 11, 5 ואחרי הרבה עליות ומורדות בעלי החליט ונחוש בדעתו להתגרש.
הוא אומר שהוא אוהב אותי אבל הוא מנטרל את הרגש ולא מסוגל יותר ולא רוצה יותר להמשיך וחוזר ואומר שהוא לא שם יותר
כל בקשותי להזדמנות קטנה של חודש לא הועילו הוא אומר שהוא כבר לא שם וכיבה את הרגש.
הבעיה הכללית שלנו היא ברוגזים או יותר נכון שתיקות כאשר מישהו כועס...פשוט שותקים ימים ושבוע שבועיים וכו' עד שמישהו נשבר
לאחרונה הוא יצא כל לילה עד 3-5 בבוקר לפעמים כי למד למבחן ולפעמים כי בילה עם חברים ...לא תמיד ידעתי לאן לפעמים שאלתי לפני שיצא לאן ולפעמים כבר לא
בפעם האחרונה אמרתי לו לאן? והוא ענה שהולך לחבר ..הוא התקלח התלבש יפה התבשם ויצא...מתוך כעס אמרתי לו שיקווה שיהיה לו לאן לחזור אז הוא אמר שאני לא מאיימת..
הוא חזר ב 4.5 ולא הצליח לפתוח כי המפתח היה בפנים אז לא יכול להכנס אז הוא פשוט נרדם באוטו עד שהתעוררתי ב 5.5 וראיתי שהוא לא שם ירדתי לאוטו והבאתי אותו,
הוא הביט בי בזעם ושאלי אותו איפה אתה מבלה עד השעות האלה? אז הוא אמר כאילו חיכה לי בפינה ..טוב אין טעם ..בואי וניגמור עם זה אני לא רוצה.
עם הבת הגדולה שלי מנישואים הקודמים הוא כמעט ולא מדבר ...הוא ניטרל אותה והאשים אותי שאני מגינה עלייה כשהוא נוזף בה כועס עליה ויורד עליה...והכי הוא כעס עליה שהיא קמה והלכה בפעם האחרונה תוך כדי שהוא כעס עליה על משהו (פעוט) שהיא עסתה)
יש לו הסטוריה של כעס...הוא כועס על אמא שלו ואח שלו וכבר כמה שבועות שהוא לא מדבר איתם...עם אחיו זה און אנד אוף שנים.
אמרתי לו שהוא פועל מתוך כעס ושיעבור לו שנחכה עם ההחלטה שלו לסוף...הוא נחוש.
בגדול הוא אדם טוב, אני בטוחה שהוא באמת לא בגד בי אבל יש לי תחושה ובעצם אולי זה נאמר הוא רוצה משהו אחר
אני עייפה אחרי העבודה ולא הכי אטרקטיבית וכו' ואמרתי לו שאנסה לשנות את זה כי כנראה שהייתי בדיכאון והשבוע התחלתי לקחת כדים בהמלצת הרופא ומרגישה שהתשישות הנפשית נעלמה...זה לא עניין אותו...זהו אני כבר לא שם הוא אומר.
הוא טוען שהכי לא הייתי בסדר עם העוקצנות שלי ועם ההגנה שלי על הילדים כאשר אני רואה אותו כועס והם בוכים (הוא כועס מכל הלב וזה ממש מפחיד -הוא לא אלים פיזית)
בנוסף לכל הוא גם לא היה טלית שכולה תכלת וכך גם טוען..הוא כמעט ולא עזר בבית בכלום וכל נטל עבודות הבית והקניות והסידורים והניהול היו עליי.
ובכל זאת קשה לי המחשבה שזהו...ניסיתי "להתחנן" למרות שזה לא מתאים לי כאדם גאה....אבל ניסיתי להאחז ולהבטיח ולהחזיק אך הוא נחוש
אני יודעת כמה אהבה הוא יודע להרעיף כשהו מאוהב ואני יודעת שיש לו נשמה טובה....וכל זה יופנה כעת לאחרת קשה לי עם זה.
הגעתי לעבודה הבוקר ומצאתי מייל שהוא שלח לי אתמול בלילה כשישנתי....ובו הוא כתב שהוא חשב על הכל ושהוא לא מסוגל ולא רוצה
הוא משאיר לי את הדירה (עם המשכנתא) לי ולילדים וגם מזונות לא גבוהים אבל סבירים להוצאות שלו (2500)ש"ח
והסדרי ראייה (שיש לי מחלוקת קטנה עליה)...זהו הוא מדבר על הסוף
מה אני יעשה ...אהיה גרושה פעמיים...השווצתי בפני כולם שיש לי בעל צעיר ושככה וככה נפגשנו כי הכל כתוב מלמעלה...עשיתי מעצמי צחוק...עכשיו כולם "
יצחקו עליי"
אבודה..
אחרי 12.5 שנות נישואים ו2 ילדים 11, 5 ואחרי הרבה עליות ומורדות בעלי החליט ונחוש בדעתו להתגרש.
הוא אומר שהוא אוהב אותי אבל הוא מנטרל את הרגש ולא מסוגל יותר ולא רוצה יותר להמשיך וחוזר ואומר שהוא לא שם יותר
כל בקשותי להזדמנות קטנה של חודש לא הועילו הוא אומר שהוא כבר לא שם וכיבה את הרגש.
הבעיה הכללית שלנו היא ברוגזים או יותר נכון שתיקות כאשר מישהו כועס...פשוט שותקים ימים ושבוע שבועיים וכו' עד שמישהו נשבר
לאחרונה הוא יצא כל לילה עד 3-5 בבוקר לפעמים כי למד למבחן ולפעמים כי בילה עם חברים ...לא תמיד ידעתי לאן לפעמים שאלתי לפני שיצא לאן ולפעמים כבר לא
בפעם האחרונה אמרתי לו לאן? והוא ענה שהולך לחבר ..הוא התקלח התלבש יפה התבשם ויצא...מתוך כעס אמרתי לו שיקווה שיהיה לו לאן לחזור אז הוא אמר שאני לא מאיימת..
הוא חזר ב 4.5 ולא הצליח לפתוח כי המפתח היה בפנים אז לא יכול להכנס אז הוא פשוט נרדם באוטו עד שהתעוררתי ב 5.5 וראיתי שהוא לא שם ירדתי לאוטו והבאתי אותו,
הוא הביט בי בזעם ושאלי אותו איפה אתה מבלה עד השעות האלה? אז הוא אמר כאילו חיכה לי בפינה ..טוב אין טעם ..בואי וניגמור עם זה אני לא רוצה.
עם הבת הגדולה שלי מנישואים הקודמים הוא כמעט ולא מדבר ...הוא ניטרל אותה והאשים אותי שאני מגינה עלייה כשהוא נוזף בה כועס עליה ויורד עליה...והכי הוא כעס עליה שהיא קמה והלכה בפעם האחרונה תוך כדי שהוא כעס עליה על משהו (פעוט) שהיא עסתה)
יש לו הסטוריה של כעס...הוא כועס על אמא שלו ואח שלו וכבר כמה שבועות שהוא לא מדבר איתם...עם אחיו זה און אנד אוף שנים.
אמרתי לו שהוא פועל מתוך כעס ושיעבור לו שנחכה עם ההחלטה שלו לסוף...הוא נחוש.
בגדול הוא אדם טוב, אני בטוחה שהוא באמת לא בגד בי אבל יש לי תחושה ובעצם אולי זה נאמר הוא רוצה משהו אחר
אני עייפה אחרי העבודה ולא הכי אטרקטיבית וכו' ואמרתי לו שאנסה לשנות את זה כי כנראה שהייתי בדיכאון והשבוע התחלתי לקחת כדים בהמלצת הרופא ומרגישה שהתשישות הנפשית נעלמה...זה לא עניין אותו...זהו אני כבר לא שם הוא אומר.
הוא טוען שהכי לא הייתי בסדר עם העוקצנות שלי ועם ההגנה שלי על הילדים כאשר אני רואה אותו כועס והם בוכים (הוא כועס מכל הלב וזה ממש מפחיד -הוא לא אלים פיזית)
בנוסף לכל הוא גם לא היה טלית שכולה תכלת וכך גם טוען..הוא כמעט ולא עזר בבית בכלום וכל נטל עבודות הבית והקניות והסידורים והניהול היו עליי.
ובכל זאת קשה לי המחשבה שזהו...ניסיתי "להתחנן" למרות שזה לא מתאים לי כאדם גאה....אבל ניסיתי להאחז ולהבטיח ולהחזיק אך הוא נחוש
אני יודעת כמה אהבה הוא יודע להרעיף כשהו מאוהב ואני יודעת שיש לו נשמה טובה....וכל זה יופנה כעת לאחרת קשה לי עם זה.
הגעתי לעבודה הבוקר ומצאתי מייל שהוא שלח לי אתמול בלילה כשישנתי....ובו הוא כתב שהוא חשב על הכל ושהוא לא מסוגל ולא רוצה
הוא משאיר לי את הדירה (עם המשכנתא) לי ולילדים וגם מזונות לא גבוהים אבל סבירים להוצאות שלו (2500)ש"ח
והסדרי ראייה (שיש לי מחלוקת קטנה עליה)...זהו הוא מדבר על הסוף
מה אני יעשה ...אהיה גרושה פעמיים...השווצתי בפני כולם שיש לי בעל צעיר ושככה וככה נפגשנו כי הכל כתוב מלמעלה...עשיתי מעצמי צחוק...עכשיו כולם "
יצחקו עליי"
אבודה..
