השמיים הם הגבול?

Dr Kel

New member
השמיים הם הגבול?

מדוע כח המשיכה של כוה"א מושכת כלפי עצמה ולא דוחה?ועוד משהו קטן,העננים שבשמים מורכבים ממליארדאי טיפות זעירות ש בסך הכללי יוצרות ענן שמשקלו מ"ס טונות והענן אינו נופל ארצה ומתנפץ
 
העננים

בשמיים כי הם פחות דחוסים מהאוויר סביב ולכן הם "נדחפים" למעלה, כשהם מתקררים ומתעבים, הם נהיים הרבה יותר דחוסים וכבדים מהאוויר ונופלים ארצה בתור טיפות
 
או, קי

א) יש קצת בעיה עם כח המשיכה, בהתחלה כשקבעו שישנם 4 כוחות: הכח האלקטרומגנטי כח המשיכה הכח החזק הכח החלש היה טבעי לנסות ולאחד את כח המשיכה, עם הכח האלקטרומגנטי, כי יש בניהם דמיון, אבל מה שסותר את הקשר: עם כוח המשיכה מושך למה הוא גם לא דוחף, כמו הכח האלקטרו מגנטי? היום רב המדענים, מאמינים שכל המסה ביקום זה + וכל כח המשיכה ביקום זה -, ולכן שניהם מתאזנים. ב) המסה הסגולית של אדי מים, קטנה מין המסה הסגולית של האוויר סביב, לכן האדים עולים למעלה, ככל שהם עולים למעלה הם מתקררים אבל זרמי האוויר נעשים יותר ויותר חזקים, מהירים ודחוסים. האדים גם קולטים חלק קטן מקרינת השמש. כשהאדים מתקררים הם מתעבים והופכים לטיפות, הטיפות נהיות כבדות מדי מלהשאר באויר ונופלות. עננים של אלפי טונות עולים לאוויר, רק בגלל שסביבם יש מלארדי טונות של אוויר!
 

vizini

New member
אני לא יודע מאיפה לקחת את זה

"היום רב המדענים, מאמינים שכל המסה ביקום זה + וכל כח המשיכה ביקום זה -, ולכן שניהם מתאזנים" אבל זה לא נכון.
 

vizini

New member
זה קשור לצפיפות הקריטית של היקום.

ללא קבוע קוסמולוגי, אם צפיפות היקום קטנה מדי, היקום ימשיך להתפשט. אם היא גדולה מדי, ההתפשטות תיעצר והוא יתכווץ בחזרה. בין שני הערכים האלה יש צפיפות קריטית שעבורה היקום יאיט את התפשטותו אך זו לא תעצור בזמן סופי. זה בדיוק מתאים למה שאמרת, אך התצפיות כיום מראות כי צפיפות היקום היא בערך עשירת מהצפיפות הקריטית. גם אם לוקחים בחשבון את ה"חומר האפל", מגיעים בערך לשלש עשיריות מהצפיפות הקריטית.
 

ailag

New member
אבל מה שאמרת היה

שרוב המדענים מאמינים ש .... נ.ב. "להפריך". מצטערת, לא מנומס לתקן, אבל אין לי טקט לפעמים
)
 
טוב, לא מצאתי מה זה היה בדיוק, אבל

לפני כמה זמן היתה תוכנית, נדמה לי, בערוץ 8, היה איזה פרופסור שאמר שרב המדענים תומכים בזה.
 

יניב ריז

New member
כמה תיקונים+ שאלה.

המשקל הסגולי של המים הרבה יותר גבוה משל האוויר,ולכן לפי הנחת המשקל הסגולי-עננים ברום לא היו נוצרים. הכוח שמחזיק את העננים במקומם הוא כוח ההסעה (קונווקציה). במצב נורמלי,ככל שעולים באטמוספירה הטמפ' יורדת בשיעור הבא: *באוויר יבש-מעלה אחת/לכל 100 מטר. *באוויר לח- 0.6 מעלות/לכל 100 מטר. לדוגמא:אם בפני הקרקע הטמפ' היא 20 מעלות והאוויר לח, בגובה של ק"מ מעל הקרקע הטמפ' אמורה להיות 14 מעלות (0.6*10=6 מעלות פחות), ובגובה של 2 ק"מ מעל הקרקע 8 מעלות. זהו מצב של אטמוספירה יציבה. אך בפועל,בגלל שהאטמוספירה לא סטטית,והיא במצב של זרימה בכל הגבהים, יכול להיווצר מצב שיש זרם אוויר בטמפ' של 18 בגובה של ק"מ 1 מעל הקרקע ,שמגיע מאיזור אחר בכלל של העולם,ואז נוצרת תופעת ההסעה. בגלל שהאוויר בגובה 1 ק"מ יותר חם מסביבתו (שאמורה להיות רק 14 מעלות) הוא קל יותר (אוויר חם קל יותר מאוויר קר) לכן הוא עולה מעלה=נוצרת זרימת אוויר עילית מגובה 1ק"מ (בהנחה שהאוויר מעליו קר ולא התחמם אף הוא). הזרימות האלו הן שמחזיקות את העננים. בתוך ענן סערה מפותח, שמתנשא לגובה של כ-10 ק"מ מעל הקרקע ניתן למצוא זרמים עיליים מאסיביים,וכנ"ל גם זרמים יורדים. ברגע שהאוויר מתקרר עם העליה, הוא יורד חזרה כלפי מטה-ונושא איתו גשם. ולשאלה, כאשר כדור רובה נורה בחלל, איזה כוח פועל עליו? האלקטרומגנטי? (אולי?)... הכבידה? (בטוח לא).. הגרעיני החזק? (ממש לא)... הגרעיני החלש? (עדיין לא)... אני מבולבל...הרי שאלו כל 4 הכוחות המצויים בטבע?!
 

אלי1234

New member
תשובה

"כאשר כדור רובה נורה בחלל, איזה כוח פועל עליו?" אף כוח, הוא ממשיך לפי עיקרון ההתמדה ומאחר שהחיכוך בחלל(שבא בעיקר מאטומי מימן טועים) הוא זניח, הכדור ימשיך לנוע עד שהוא יתנגש במשהו. ואם אתה מדבר על רגע הירי עצמו, אז הכוח שנותן לכדור את המהירות הוא אותו כוח שנותן לו את המהירות בכדור הארץ. ישנה תגובה כימית כלשהי ברובה(פיצוץ) שההדף שנוצר כתוצאה ממנה נותן לכדור מהירות.
 

יניב ריז

New member
ניסוח יותר טוב לשאלה...

כדור בליסטרה נורה לחלל (במהירות מספקת כדי להתגבר על כוח המשיכה) והוא עוזב את כדור הארץ. לפתע הוא מתנגש באבן קטנה שמשייטת לה-והוא דוחף אותה לתנועה מהירה. בניתוח האירוע-לאיזה כוח מארבעת הכוחות שהוזכרו, ניתן לזקוף את האנרגיה שכעת מניעה את האבן בחלל?
 

vizini

New member
זה לא בגלל. תגובה כימית היא אכן

אלקטרומגנטית, אבל לא זה מה שקורה בהתנגשות. בהתנגשות פועלים כוחות ואן-דר-ואלס בין החלקיקים, ואלה כוחות שאריתיים של האנטראקציה האלקטרומגנטית. במילים פחות גבוהות, כל חומר מורכב מחלקיקים טעונים (אלקטרונים ופרוטונים) ולמרות שהמטען הכולל הוא אפס, אם אתה מתקרב מספיק קרוב (כמו בהתנגשות) אתה רואה התפלגות מטען מרחבית שאינה אפס. התפלגות זו יוצרת אינטראקציה בין הגופים המתנגשים.
 
למעלה