השלכות פגות בגיל 4

gami088

New member
השלכות פגות בגיל 4

שלום לכולם.. אני פעם ראשונה בפורום הזה... רציתי לדעת אם יש למישהו מושג... אני אם לתאומות שכיום בנות 4 כמעט... הן נולדו פגות בשבוע 27 במשקל של 1 קילו כל אחת... בההתפתחות בפגיה הייתה תקינה, אחרי חודשיים השתחררנו מהפגיה ומאז ההתפתחות מצויינת... היה להן אבחון פסיכולוגי מוטורי והכל... הסתבר שיש חשש להפרעות קשב וריכוז, ולהיפר.. השאלה היא אם יש קשר לעובדה שהן נולדו פגות... ( התסמינים הנ״ל מופיעים בתורשה) תודה לעונים
 
למיטב זכרוני אחוזי הפגים שסובלים מהפרעות

קשו"ר והפרעות על הספקטרום של הPDD גבוהים יותר בפגים.


ברוכה הבאה
 

netah

New member
ברוכה הבאה..

במילה אחת: כן.
ובהרחבה: יש שכיחות יתר של הפרעות קשב וריכוז בקרב פגים ביחס לילדים שלא נולדו פגים.
מחקר חדול מ 2012 שפורסם באחד העיתונים הגדולים בעולם לרפואת ילדים ניסה לבדוק מה אחראי להפרעות הקשב בפגים שנולדו מאוד קטנים (מתחת לקילו). הם מצאו שאין שכיחות יתר של היפראקטיביות, ושהקשיים של הפגים נבעו בעיקר זה שהם היו איטיים יותר, ושהיה להם קושי ב visiospatial working memory, שאני לא בטוחה איך לתרגם את זה (אולי זיכרון שקשור לתפיסה מרחבית?)

עד פה הספרות..

בנימה אישית יותר, הגננת של הפג האישי שלי, בן 4, המליצה לנו לפנות להתפתחות הילד בדיוק בגלל קשיים כאלה - הקצב שלו איטי, וקשה לו לצייר. ישר אמרתי לעצמי שזה בגלל שהוא פג (שבוע 26). אבל אח"כ בעלי הלא פג סיפר לי שהיו לו ממש אותם קשיים כשהוא היה קטן. ככה שאולי בכלל הגנטיקה משחקת תפקיד... בכל אופן, זה לא חשוב למה, העיקר שנעזור להם ונטפל בהם. לא?
 
השאלה

מדוע זה חשוב ממה זה נובע?
אם יש הפרעות קשו"ר- מטפלים ועוזרם לילד....
יש שכיחותיותר גבוהה אצל פגים. אבל אף אחד לא יוכל לומר לך מה היה המצב לו היו נולדות בזמן
 
הדיעות על כך חלוקות, אבל

מה זה בעצם משנה? הטיפול נקבע לפי הצורך שמאובחן ומאותר היום, המקור או הסיבה (פגות, גנטיקה, סביבה) לא משנים לעצם הטיפול.
 

gami088

New member
תודה רבה

תודה לכל המגיבות...
זה לא שזה נורא משנה ממה זה נובע, ההרגשה האישית שלי הייתה ותישאר מחדל אישי, אם עקב הפגות, ואם עקב השאלה אם זה עניין של עבודה אישית בבית...
כואב לדעת שהילד שלך זקוק לעזרה ושלך אין הרבה מה לעשות בנידון חוץ מלתת למומחים לעשות את עבודתם...
הלוואי שתגענה לכיתה א בהספק טוב ורגיל...
בהצלחה לכולם
 

netah

New member
חומר למחשבה:

בינינו - אין שום דבר שמישהו יגיד לך שיגרום לך להפסיק להרגיש אשמה.
אמא שלי היתה איתנו בבית עד שנכנסנו לבית ספר יסודי. מדהים, לא? אבל מה שהיא זוכרת זה את כל מה שהיא לא יכלה לתת לנו מבחינה כלכלית כי חיינו רק ממשכורת אחת.
היחידה שיכולה לשחרר אותך מרגשות האשמה זו את.
אני יכולה לתת לך סיבה טובה - הילדים שלנו לומדים בעיקר מלחקות אותנו. תחשבי מה היית רוצה בשבילן - שיהיו מאושרות, בטוחות בעצמן, אוהבות את עצמן, שלמות עם עצמן.
עכשיו תתחילי להדגים להן איך נראה אדם כזה - ואז הן יוכלו בעצמן להיות כאלה..
 


חוץ מהשורה הראשונה - מה שכתבת דווקא כן עוזר קצת להרגיש פחות אשמות... או לפחות להבין שרגש אשמה לא פועל לטובתנו. וזה בכלל לא מעט.
 
למעלה