השלג ימשך?

[גנגי]

זה מה שקורה כשבמקום ללחוץ על

תצוגה מקדימה" לוחצים על "שלח". עכשיו אתם יודעים את האמת על הדיסקלוד הקשה שלי.

 

[משבר אמון]

לא,

לא הייתי אומרת על אונס שזו "התנהגות לא יפה"! הגעת רחוק מדי בדוגמאות... לא פרשתי כאן את כל משנתי החינוכית, וגם אין לי כוח להיכנס לזה עכשיו, אבל, כמו שאמרתי, כשילדיי בודקים את הגבולות, אני בהחלט מראה להם מה דעתי על כך. החינוך של היום זה בהחלט נושא שיש הרבה לדבר בו, אבל טבור העניין - לפחות בהורות שלי - זה המיקום, המיצוב של הילדים במשפחה שלנו. הידיעה שלהם עד כמה הם שווים וחשובים בעינינו. ההורות ה"חדשה" שלנו לא מתבטאת בהקניית ערכים אמורפיים. ממש ממש לא. מאוד ברור להם מה נכון, ומה לא. גם אם הם לא תמיד נוהגים כך.

 

[hapax legomenon]

בסופו של דבר

הדיון הזה חזר לסמנטיקה. מה זה משנה אם נכנה מעשה מסויים 'רע', 'לא יפה' או 'פוחצילוצקי'? השאלה היא באילו נסיבות משתמשים בתיאור הזה ואיזו תגובה המעשה המתואר כך גורר. אם משתמשים במינוחים בצורה עקבית, ילדים קולטים טוב מאוד את משמעותם, אפילו אם יש להם כמה משמעויות נוספות. כדי להמחיש רעיון זה, נתאר לעצמינו שממחר מוציאים את המילה 'רע' מהשפה. מה יעשו ההורים? ימצאו לה כל מיני תחליפים, כנראה בצורת מילים הנשמעות כיום פחות חמורות. אבל אז מהר מאוד יתרחש תהליך, שבו כל הסקאלה תתמתח, ותואר שפעם נחשב פחות גרוע מ'רע' יתפוס את מקומו. בקיצור, טווח ההתנהגויות של ילד בין הטוב לרע והתגובות להתנהגויות האלה הם כנראה די קבועים. המשתנים הם רק החלוקה הפנימית בתוך הטווח והשם שמעניקים לכל חלק.

 

[תּמר]

אבל עם ה"רוע" נשאר בשפה

ומיועד לשימוש במקרים קיצוניים, ולא כלפי הילד שלי, הוא מבין שהוא לא "רע", אלא באופן חד פעמי כועס, מתוסכל, מכעיס, מתסכל וכדומה. וכאשר זה מלווה בהסבר מדוע, הילד מבין שהוא לא "ילד רע" (שזה מבחינתי נתינת חותם שלילי לילד) אלא ילד טוב שעשה מעשה כזה או אחר. אני גם חושבת שההתייחסות שלנו, ההורים אל הילד כאל ילד שבטבעו טוב, אבל מעד חד-פעמית - נותנת לנו הרגשה שהילד באמת טוב, בניגוד להרגשה שהילד רע כאשר אנחנו משתמשים בביטוי הזה. אני חושבת שהמושג "ילד רע" בא אלינו מהתרבות הפולנית, בה הילד עושה את המוות לאמא שלו, רשע כי הוא לא אוכל, שונא את אמא שלו כי הוא לא הולך עם סוודר וכו' וכו'. לא מזמן סבתא שלי אמרה לי בתוקף שילדים הם רשעים (מפני שהם עושים לאמא דווקא כשהיא מנסה לדחוף להם אוכל לפה). הרגשתי שאני נפגעת אישית, מפני שכילדה תמיד שאפתי לטוב, ותמיד ניסיתי לרצות את ההורים, ואף פעם לא התכוונתי להציק להם, גם אם זה יצא כך. הייתי ילדה טובה, גם אם לפעמים טעיתי. אני חושבת שבאופן בסיסי כל הילדים כך, שואפים לטוב ולרצות את ההורים. למה שלא ניתן להם את התחושה שהם מצליחים? שהם רצויים? שמעידה חד פעמית לא עושה מהם "רעים", אלא היא מעידה חד-פעמית? וזאת תשובה למי ששאל על הרוע (אני לא זוכרת מי זה היה).

 

[החטא והשופטת]

התפלספות נאה, אבל

השאלה היא לא באיזו מילה משתמשים אלא לאיזה צורך משתמשים בה. אם נשתמש ב'פוחצילוצקי'(?!) אך ורק לתיאור התנהגות לא ראוייה ונמשיך להשתמש במילה 'רע' עבור שיפוט ערכי של דברים, לא בטוח שתרחש המתיחה הזאת. גמרתי. אה... בעצם, סיימתי. לא, כיליתי!

 

[דנה השניה]

"ילדה רעה"

אני מצרפת קישור למאמר בנושא, שאני מקוה שתמצא מועיל. מקל וגזר - על חיזוקים ועונשים וההקשרים שבהם הם מופעלים. וגם קישור לדיון מרתק בנושא מפורום "חינוך לגיל הרך".

 

[ספלינטור]

מעניין מאוד ../images/Emo51.gif

 

[החטא והשופטת]

אה,

מי זאת דנה ומתי היא הגיעה לפה? יש מקום לומר "ברוכה הבאה"

?

 

[דנה השניה]

../images/Emo51.gif רק מציצה מדי פעם...

מענין לי פה.

 

[טללי בוקר]

זן ותורת גידול הילדים

ילדים מפרשים דברים כפשוטם באופנים שאנו לעתים אפיךו לא מעלים על דעתנו, אחד המקרים הקלאסיים הוא זה של האב שלוקח את ילדו לטיול בעגלה, מביט למעלה ואומר "Oh, what a beautiful day" הילד מסתכל למעלה ומבין ש-day הוא האנטנות שעל הגגות. מכיוון שאני מניח שכוונתך היא שהילדה שלך עשתה מעשה מזיק שעדיף לא לעשות עדיף לאמר לה בפשטות שזה מעשה מזיק שעדיף לא לעשות. הילדה כבר תזהה מהטון שלך עד כמה המעשה לא היה תקין ועד כמה אתה לא תרצה לפגוש בו שוב, והיא לא ץייחב לעצמה משמעויות מסוכנות טוב ורע.