The Only Me
New member
השכנה ממול............/images/Emo3.gif
אז באמת, אחרי עידן ועידנים שלא כתבתי לכם, זה בא: למזלי, אני מתגורר ביישוב קטן, כפרי. בבית ממולי, גרה נויה, אישה בת גילי, גרושה טרייה, שכמעט מדי יום ביומו, אנחנו נפגשים ברחוב ההולנדי שחוצה בין בתינו, באמירת שלום או היי מנומס של שכנים. בימים האחרונים, שלא כמדי יום ביומו, נשארתי בבית עקב מחלה. ובבוקר, כשיצאתי מפתח ביתי על מנת ל
, ראיתי את נויה, מטיילת עם ה
, לבושה בפיג'מת סאטן לבנה, שרק החמיאה למבנה גופה המדהים. לא יכולתי להישאר אדיש ולהסתפק רק באמירת השלום הסטנדרטית, והחמאתי לנויה על כך שמיום ליום היא נראית יותר ויותר יפה. נויה, הסמיקה קלות, ושאלה אם אני מתחיל איתה? "זה רע להתחיל עם נשים יפות?" שאלתי. והיא הסמיקה יותר ורמזה לי להיכנס אחריה אל הבית. חיכיתי מס' דקות ואחרי שווידאתי שאף אחד לא צופה אל הרחוב, חציתי את הרחוב ונכנסתי בדלת הפתוחה אל ביתה של נויה, שהספיקה בינתיים להגיף את הווילונות והתריסים בביתה. "תנעל בבקשה את הדלת" שמעתי אומרת מחדר צדדי, "ועכשיו בא לפה". הלכתי בעקבות הקול, והגעתי אל חדר השינה של נויה, שם ראיתי אותה עטופה במגבת מביטה אליי. "אני זקוקה לעזרתך, במיקלחת" אמרה ונכנסה למיקלחת ואני בעקבותיה, מסתכל על הגוף המדהים שנותר עירום לאחר נפילת המגבת. "אתה לא מתכוון ברצינות לעזור לי כשאתה לבוש?" שאלה ובאה והחלה להפשיט אותי, חולצה, טריקו, מכנס ו....... טוב אתם כבר מתארים לעצמכם את ההמשך. נכנסנו מתחת לזרם המים החמים ואני התחלתי לסבן לנויה את הגב, מהצוואר אל הגב והישבן, תוך שאני נצמד אליה, ומסבן גם את שדיה הזקורים ופיטמותיה המדהימות. נויה נאנחת קלות, ומבקשת לא להפסיק. אני צובט קלות את פיטמותיה ביד שמאל ובימין מסבן את ביטנה ומגיע אל עבר פתח ערוותה המגולח, מפיל את הסבון ומעסה באצבעי את אזור החריץ, הדגדגן, הרטוב ולא ממים. נויה מסתובבת אליי, ופיה נצמד אל פי בנשיקה ארוכה ורטובה. אני מוריד את פי אל פיטמותיה, מוצץ אותם וממשיך עם לשוני ללקק את ביטנה, יורד על ברכיי ומביא את לשוני אל עבר פותה הרותח והרטוב..... נויה מחזיקה בקירות המיקלחת, מניחה לאגנה להתמזגבתנוחות עם לשוני החודרת לתוכה בגניחות וצעקות "כןןןןןןן. אל תפסיק. עוווווווווד. אני גוממממממרת" ואז הרגשתי אותה מתכווצת וזרם חם ומתקתק זרם מתוכה היישר ללשוני שליקקה ומצצה את הטעים מכל לגרוני. לאחר זמן לא רב, כשזרם המים שוטף את גופינו, שלחה נויה את ידה אל אברי המתקשח, חייכה חיוך ממזרי וירדה על בירכיה והכניסה אותו לפיה, תוך עיסוי הביצים וליקוקם לסירוגין. כך במשך זמן שאת מישכו איני זוכר, עד שהרגשתי את ההתפוצצות הקרבה. נויה חשה בכך גם אולם לא הוציאה את איברי מפיה וזירמה לבנה וסמיכה מילאה את פיה, תוך שהיא נזהרת שלא תיפול ולו טיפה אחת בחוץ....... (המשך יבוא) T.O.M
אז באמת, אחרי עידן ועידנים שלא כתבתי לכם, זה בא: למזלי, אני מתגורר ביישוב קטן, כפרי. בבית ממולי, גרה נויה, אישה בת גילי, גרושה טרייה, שכמעט מדי יום ביומו, אנחנו נפגשים ברחוב ההולנדי שחוצה בין בתינו, באמירת שלום או היי מנומס של שכנים. בימים האחרונים, שלא כמדי יום ביומו, נשארתי בבית עקב מחלה. ובבוקר, כשיצאתי מפתח ביתי על מנת ל