../images/Emo41.gif קצת רקע על השיר...
מסופר על רבי חנינא בן תרדיון, מגדולי התנאים בזמן מרד בר-כוכבא, שלמד ולימד תורה בזמן גזירות השמד (=בזמן שהרומאים אסרו על כך). הוא נתפס כשהוא לומד תורה ומלמד קהילות רבות, כשספר תורה מונח בחיקו. אסרו אותו הרומאים, כרכו אותו בגליונות הקלף של ספר התורה (=שנקראים "גוילין"), הקיפו אותו בחבלי זמורות ו"הציתו בהן את האוּר" - כלומר - שרפו אותם. "אמרה לו בתו: אבא, אראך בכך? אמר לה: אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי, מי שמבקש עלבונה של ספר תורה הוא יבקש עלבוני. אמרו לו תלמידיו: רבי, מה אתה רואה? אמר להן: גוילין נשרפין ואותיות פורחות..." (ע"ז יח:א). אחד הפירושים על המשפט הזה הוא, שגם כאשר נשרף ומתכלה החומר - הגוילין, היומנים - האותיות פורחות באוויר, התוכן הוא נצחי ונשאר ויישאר. בהופעות, לפני השיר הזה, היה אביתר אומר שהוא נכתב נכתב "בימים הראשונים של הכיפה, שהיו מפחידים, מרגשים ומסוכנים." גם כעת, בדבריו על הסינגל, הוא אומר: "השירים לדיסק נכתבו בחודש אחד בדירה הקודמת שלנו ברמת גן, ימים של התעוררות והתחדשות. ימים של בחירה. בחיים. באמונה. מצד שני פחד מפני השינוי והלא נודע. פחד מפני מה יגידו החברים והמשפחה." ... "...שיריו (של דוד המלך) מלאים מאבק בין כוחות אפלים לכוחות מאירים בנשמתו. מזמוריו של הספר הזה האירו לילות של שינוי ובדידות בדירת רווקים ברחוב דובנוב בתל אביב לפני שבע שנים כשהבנתי שאני מצטרף לקרב". אז אני מזמין אתכם לכתוב את דעתכם - איך אתם רואים את הדברים שהוא אמר על מה שהוביל אותו לכתוב את השיר, ואת הרקע של השיר, את הפירוש של "יומנים נשרפים, אותיות פורחות באוויר", מתממשים ומתקיימים במילות השיר?