השיקוף ../images/Emo39.gif
השיקוף הוא מה שאנו מקרינים החוצה. אנו משקפים החוצה את מה שאנחנו, אנו משקפים את מצבנו הנפשי והפיזי כיחידה אחת. השיקוף מתבטא בשפת הגוף ובהילתנו בלבד. אנו יכולים לחשוב כי אנו שולטים על השיקוף ובכך אנו מטעים את עצמנו אך לא את חדי עיין ובעלי רגישות גבוה הקולטים את שפת גופנו והילתנו ויודעים מה גופנו משקף באמת. המחשבה כי אנו שולטים בשיקוף (החוצה) באה מתוך נקודת מחשבה שגויה האומרת כי יש לנו זכות בחירה מה לשקף, זכות הבחירה שמורה לנו תמיד אך בתנאי שהיא עולה בקנה אחד עם המציאות, עם מצבנו הפיזי והנפשי, כאשר אנו מחוברים לאמת שלנו. כאשר אנו משקפים את מה שאנו באמת אנו עושים שימוש נכון בזכות הבחירה שלנו. אנו יכולים לשחק בשיקוף פנימי כפי שאנו רוצים, אנו יכולים לאומר לעצמנו אנו חשים טוב, לא כעוסים ובכך לגבור על מצבים שאין אנו רוצים בהם ולשפר את מצבנו הנפשי והפיזי, אך אין זה שיקוף, השיקוף הוא החוצה, ממני אליך. כאשר אנו דנים בשיקוף החוצה אנו צריכים לזכור את המשפט "אל תעשה לחברך מה שאינו אהוב עליך" שפירושו: אנו לא רוצים שאהובנו, יקירנו, חברנו ומקורבנו ישקפו לנו דבר שקר, יאמרו לנו כי הם חשים בטוב כאשר בפועל גופם חולה או מחשבותיהם מטרידות אותם. כאשר אנו דנים בשיקוף החוצה אנו צריכים להיות ערים למה אנו משקפים באמת ולא מה אנו משקפים בגין זכות הבחירה שבידנו. מה מונע מאתנו לשקף את האמת? מה שמונע מאתנו לשקף את האמת הוא הפחד להראות את חולשתנו, רצונותנו הכמוסים והאמיתיים, לצערי אנו משקפים זאת גם ליקירנו אתם חומות האינטימיות אינם קיימות. אנו פוחדים לשקף את האמת על עצמנו מתוך כוונה להגן עליהם או מהפחד להראות את חולשותינו או מתוך אי מודעות עצמית, מודעות המפורשת כי אין אנו מכירים בטבענו האמיתי ובצרכיו. כאשר נשאלתי מספר פעמים מה היא אהבה, נהגתי להשיב כי "אהבה היא הזכות לקבל את השני כפי שהוא ללא תנאי", היום אני יודע כי תשובה זו כל כך יפה ונכונה אך היישום הוא הבעייתי מכיוון שהיישום מתחיל בזכות = זכות הבחירה, לקבל = לשקף את האמת, ללא תנאי = ללא פחדים. לכולנו זכות בחירה, אך אין אנו משתמשים בזכות זו, אנו כל הזמן עושים מניפולציות של איך אנו ניראה, אנו עושים מניפולציות מכיוון שהורגלנו לכך, כך לימדו אותנו הורינו שלא ידעו לשקף את האמת מהם אלינו. הורגלנו כל חיינו לחיות ברדיפה אחר מחשבותינו והשלכותיהם וליצור שיקוף שיתאים לסיטואציה בה אנו נימצאים, לרוב אנו משקפים את מה שאנו לא. אנו משתמשים בזכות הבחירה מתוך מניפולציה האומרת "שלח לחמך על פני המים כי בקרב ימים תמצאנו" ולא מתוך זכות הבחירה כי זה מה שאנו באמת. כולנו מקבלים את עצמנו, אך אין אנו מקבלים את עצמנו באמת כי אין אנו יודעים מי אנו באמת מצד אחד,(כולנו פה בחיפוש) ומהצד השני אנו משקפים את מה שאנו חושבים שיעזור לנו להתקרב או להתרחק מהשיקוף החיצוני שאנו קולטים. כולנו פוחדים, אנו פוחדים מעצנו (האדם הוא החיה הכי מסוכנת לעצמה ולאחרים) ואנו פוחדים מהחוץ, למדנו לחיות עם פחדים אלו, ובגין זה אנו משקפים את עצמנו החוצה בהתאם לסיטואציה בה אנו נתקלים (במודע או שלא במודע). שיקוף הוא שילוב בין הרגש והמחשבה המוקרנת החוצה, דרך שפת הגוף ודרך הילתנו. הסנסורים הרוחניים שלנו יודעים לקראו את השיקוף האמיתי, השיקוף שמתחת למסכה, אך אנו בתת מודע איננו מעונינים לראות האמת מפחד שנחשוף את האמת על עצמנו ובמודע אין אנו רוצים את צרותיהם של אחרים על עצמנו. נכתב רבות על הפחד, אהבתי במיוחד את כתבתו של אפי בנושא ומשאר החברים שאבתי ידע ומושגים על הפחד שהם שיקפו מעצמם, שאלתי את עצמי עד כמה שיקוף זה היה כנה ואמיתי? מחשבה! אין לי ספק כי ביום שנהיה (את, אתה ואני) בעלי מודעות גבוה נשקף את האמת היוצאת מתוכנו. כאשר אנו משקפים את האמת אנו משקפים את השכל במיטבו, אנו משתחררים מפחד, ממוכה ומבלבול אנו מתחילים לצעוד בדרך אל ההארה שבנו, אנו מפסיקים לחיות בצל שיקופים חיצוניים המוקרנים אלינו וגורמים לנו ליצור שיקוף שאינו אמיתי, אינו אנחנו. יש עוד הרבה לכתוב על נושא השיקוף, כי נושא זה כפי שכתבתי (בכותרות) הוא מהפנים החוצה ומהחוץ אל הפנים, ומכיוון שאת הפנים אין אנו מכירים מספיק טוב אנו יוצרים מניפולציות שיתאימו למצבנו הנפשי, פיזי ושכלתני שאנו נימצאים בו באותו רגע (ולך אפי תשובתי על נושא פיצול אישיות) שיהיה לנו יום טוב מחייך אוהב עננים
השיקוף הוא מה שאנו מקרינים החוצה. אנו משקפים החוצה את מה שאנחנו, אנו משקפים את מצבנו הנפשי והפיזי כיחידה אחת. השיקוף מתבטא בשפת הגוף ובהילתנו בלבד. אנו יכולים לחשוב כי אנו שולטים על השיקוף ובכך אנו מטעים את עצמנו אך לא את חדי עיין ובעלי רגישות גבוה הקולטים את שפת גופנו והילתנו ויודעים מה גופנו משקף באמת. המחשבה כי אנו שולטים בשיקוף (החוצה) באה מתוך נקודת מחשבה שגויה האומרת כי יש לנו זכות בחירה מה לשקף, זכות הבחירה שמורה לנו תמיד אך בתנאי שהיא עולה בקנה אחד עם המציאות, עם מצבנו הפיזי והנפשי, כאשר אנו מחוברים לאמת שלנו. כאשר אנו משקפים את מה שאנו באמת אנו עושים שימוש נכון בזכות הבחירה שלנו. אנו יכולים לשחק בשיקוף פנימי כפי שאנו רוצים, אנו יכולים לאומר לעצמנו אנו חשים טוב, לא כעוסים ובכך לגבור על מצבים שאין אנו רוצים בהם ולשפר את מצבנו הנפשי והפיזי, אך אין זה שיקוף, השיקוף הוא החוצה, ממני אליך. כאשר אנו דנים בשיקוף החוצה אנו צריכים לזכור את המשפט "אל תעשה לחברך מה שאינו אהוב עליך" שפירושו: אנו לא רוצים שאהובנו, יקירנו, חברנו ומקורבנו ישקפו לנו דבר שקר, יאמרו לנו כי הם חשים בטוב כאשר בפועל גופם חולה או מחשבותיהם מטרידות אותם. כאשר אנו דנים בשיקוף החוצה אנו צריכים להיות ערים למה אנו משקפים באמת ולא מה אנו משקפים בגין זכות הבחירה שבידנו. מה מונע מאתנו לשקף את האמת? מה שמונע מאתנו לשקף את האמת הוא הפחד להראות את חולשתנו, רצונותנו הכמוסים והאמיתיים, לצערי אנו משקפים זאת גם ליקירנו אתם חומות האינטימיות אינם קיימות. אנו פוחדים לשקף את האמת על עצמנו מתוך כוונה להגן עליהם או מהפחד להראות את חולשותינו או מתוך אי מודעות עצמית, מודעות המפורשת כי אין אנו מכירים בטבענו האמיתי ובצרכיו. כאשר נשאלתי מספר פעמים מה היא אהבה, נהגתי להשיב כי "אהבה היא הזכות לקבל את השני כפי שהוא ללא תנאי", היום אני יודע כי תשובה זו כל כך יפה ונכונה אך היישום הוא הבעייתי מכיוון שהיישום מתחיל בזכות = זכות הבחירה, לקבל = לשקף את האמת, ללא תנאי = ללא פחדים. לכולנו זכות בחירה, אך אין אנו משתמשים בזכות זו, אנו כל הזמן עושים מניפולציות של איך אנו ניראה, אנו עושים מניפולציות מכיוון שהורגלנו לכך, כך לימדו אותנו הורינו שלא ידעו לשקף את האמת מהם אלינו. הורגלנו כל חיינו לחיות ברדיפה אחר מחשבותינו והשלכותיהם וליצור שיקוף שיתאים לסיטואציה בה אנו נימצאים, לרוב אנו משקפים את מה שאנו לא. אנו משתמשים בזכות הבחירה מתוך מניפולציה האומרת "שלח לחמך על פני המים כי בקרב ימים תמצאנו" ולא מתוך זכות הבחירה כי זה מה שאנו באמת. כולנו מקבלים את עצמנו, אך אין אנו מקבלים את עצמנו באמת כי אין אנו יודעים מי אנו באמת מצד אחד,(כולנו פה בחיפוש) ומהצד השני אנו משקפים את מה שאנו חושבים שיעזור לנו להתקרב או להתרחק מהשיקוף החיצוני שאנו קולטים. כולנו פוחדים, אנו פוחדים מעצנו (האדם הוא החיה הכי מסוכנת לעצמה ולאחרים) ואנו פוחדים מהחוץ, למדנו לחיות עם פחדים אלו, ובגין זה אנו משקפים את עצמנו החוצה בהתאם לסיטואציה בה אנו נתקלים (במודע או שלא במודע). שיקוף הוא שילוב בין הרגש והמחשבה המוקרנת החוצה, דרך שפת הגוף ודרך הילתנו. הסנסורים הרוחניים שלנו יודעים לקראו את השיקוף האמיתי, השיקוף שמתחת למסכה, אך אנו בתת מודע איננו מעונינים לראות האמת מפחד שנחשוף את האמת על עצמנו ובמודע אין אנו רוצים את צרותיהם של אחרים על עצמנו. נכתב רבות על הפחד, אהבתי במיוחד את כתבתו של אפי בנושא ומשאר החברים שאבתי ידע ומושגים על הפחד שהם שיקפו מעצמם, שאלתי את עצמי עד כמה שיקוף זה היה כנה ואמיתי? מחשבה! אין לי ספק כי ביום שנהיה (את, אתה ואני) בעלי מודעות גבוה נשקף את האמת היוצאת מתוכנו. כאשר אנו משקפים את האמת אנו משקפים את השכל במיטבו, אנו משתחררים מפחד, ממוכה ומבלבול אנו מתחילים לצעוד בדרך אל ההארה שבנו, אנו מפסיקים לחיות בצל שיקופים חיצוניים המוקרנים אלינו וגורמים לנו ליצור שיקוף שאינו אמיתי, אינו אנחנו. יש עוד הרבה לכתוב על נושא השיקוף, כי נושא זה כפי שכתבתי (בכותרות) הוא מהפנים החוצה ומהחוץ אל הפנים, ומכיוון שאת הפנים אין אנו מכירים מספיק טוב אנו יוצרים מניפולציות שיתאימו למצבנו הנפשי, פיזי ושכלתני שאנו נימצאים בו באותו רגע (ולך אפי תשובתי על נושא פיצול אישיות) שיהיה לנו יום טוב מחייך אוהב עננים
