השיעור שלי.....

השיעור שלי.....

קודם כל אני מתנצלת שלא יוצא לי להגיב יותר מדי בפורום לאחרונה. יש לי טירוף בעבודה שיגמר לקראת סוף יולי. אז אני שולחת ברכה קולקטיבית לכל הבנות שהיתה להן הודעת פסים שפספסתי ולכל אלו שהיה להן יום-הולדת-המון המון מזל טוב ובהצלחה. וכמובן שולחת המון המון חיבוקים וחיזוקים לכל הבנות ש"החליטו" להישאר איתי כאן עוד חודש
. חושבת על כולכן המון ומדי פעם מצליחה להגניב מבט או תגובה קצרה. מצרפת לכן הגיג חדש מהתנור שהחליט להתנחל לי בראש בדיוק כשרציתי ללכת לישון. אז לילה טוב ושקט לכולנו
 
כאילו שאת מדברת מהראש שלי../images/Emo163.gif

פשוט מדהים! גם אני התחלתי לחשוב שיש כאן עניין של חינוך עצמי לסבלנות, דחיית סיפוקים והשלמה עם עצמי... כבר עשיתי רשימה של כל הדברים/חוויות שהייתי מפספסת מבחינת למידה עצמית, זוגיות וכול', אם ההריון היה ממשיך כרגיל ולא נופל אחרי חודשיים או אם הייתי נקלטת ישר אח"כ. למעשה אני מנסה לשכנע את עצמי שהכל לטובה, ושזה דווקא טוב שעובר כל כך הרבה זמן עד שאני אקלט סופית. בקיצור- הגייגייך מזכירים מאוד את הגגי.
 
הצלחת להעלות על הכתב את מה

שכולנו חושבות... מתי, באמת, מסתיימים הלימודים? מתי טקס חלוקת תעודות. כדאי שזה יהיה מהר, כי הרי גם ה"כיתה" האחרונה נמשכת 9 חודשים...
 

ע ו ד ל א

New member
WOW...

לא מאמינה באסטרולוגיה, אבל גם אני בת מזל מאזניים, ופשוט לא יכולתי לתאר את זה יותר טוב ממה שכתבת... עברו בסה"כ שלושה שבועות מההחלטה שהנה מתחילים, או יותר נכון מפסיקים (את הגלולות), אז איך זה שזה נהיה פתאום הדבר הכי חשוב בעולם? לפני חודש עוד לא היינו בכיוון... כשהייתי קטנה הייתי הולכת עם אמא לסופר, ואם הייתי רוצה משהו והיא לא הסכימה הייתי פשוט נשכבת על הרצפה ומתחילה לצעוק עד שכולם נכנעו לי. (ככה לפחות מספרים עלי...) האמת? אם הייתי יודעת שזה יעזור - הייתי מוכנה ללכת בזה הרגע לסופר ולעשות מה שצריך....
 

zukim

New member
../images/Emo175.gifגם אני ...

כל פעם אני מכינה את עצמי לאכזבה וחושבת שאולי טוב שעדיין לא נקלטתי, בעלול יסיים את השנה, אני אכנס לתפקיד החדש בעבודה, ההריון יהיה בחורף ולא בקיץ.... בזמן הלידה בעלול כבר יעבוד בעבודה נורמלית, וכו וכו...
 
דנדי, ../images/Emo45.gif

איך שהתגעגעתי להגיגי דנדי......
רק בגלל זה החלטתי להשאר איתך עוד חודש....אה... אני מכיתת המוכשרים, אוהבת שיעורי העשרה, אז נשארתי....
....
 
למעלה