השיחה עם אבא.../images/Emo4.gif
אני אספר קצת איך זה התחיל...לפני חודש בערך אני חושבת סיימתי את הסרט שלי-עשיתי סרט על לסביות(וגם מגיע לי מזל טוב כי המורה אהב אותו ושלח אותו לתחרות)-אני ממש רציתי להראות אותו לאבא שלי...ואחריי שהראיתי לו הוא היה מוטרד בקשר לנושא...ואני אמרתי לו שאין לו מה לדאוג...בכל מקרה...היום הוא רצה שנלך לסרט...והוא שאל אותי מה אני מוצאת בסרטים על לסביות ואני נתתי איזה הסבר מופלץ והוא רמז שאני לסבית ואני הכחשתי...אח"כ הוא אמר "הם כל הזמן בוגדים אחד בשני...הם לא אמינים..." ואני אמרתי שזה לא נכון ושזה שטויות והוא אמר "גם לסביות וגם הומואים...עושים את זה...כי יש להם בעיה...הם כל הזמן אומללים מהחיים שלהם" בפנים אני צחקתי עליו...אבל אמרתי לו "איזו בעיה לעזאזל?!" "יש להם בעיות עם עצמם" "לא אבא אין להם...ידיד שלי הומו אז מה? יש לו משפחה נורמאלית וחיים מצויינים!" "אבל יש להם בעיה" טוב אני כבר הפסקתי להגיב...התישבנו והמשכנו לדבר...הוא המשיך "המערכות יחסים שלהם לא מחזיקות מעמד.." "מאיפה אתה יודע? למה אתה סתם מכליל?" "אני ראיתי הרבה.." "את יודעת שאייל(אח שלו) הומו?" "באמת?? וואו לא ידעתי..." "מה את מתפלאת?" "לא יודעת...אבל סבבה.." "מה סבבה בזה? אני סבלתי הרבה מהשטויות שלו..." "למה שטויות? אם ככה הוא רוצה לחיות..." "בגלל זה הוא היה צריך לאמץ ילדים..." "אז מה? כל הכבוד לו" "אני הייתי צריך ללכת איתו למועדונים של גייז ואני ראיתי איך הם חיים....והם לא אמינים כל אחד בוגד בשני" "אבא זה לא נכון! אתה לא יכול לדעת את זה!" "הם בוגדים יותר מזוגות נורמאלים.." "זה לא שונה!" "בטח שזה שונה אצלהם זה הכל תשוקה ואין רגש" "סליחה? יש המון זוגות הטרוסקסואלים שבוגדים ומתגרשים! מה איתך ועם אמא? אתם לא התגרשתם?" "זו לא דוגמא.." "למה לא?!" הוא ענה איזו תשובה מופלצת...אז רק סטרייטים שורדים הא? הוא המשיך "ויש כאלה שסתם עושים את זה בשביל תשומת לב...ואז הם נגררים לזה יותר מידי וזה הורס להם את החיים.." "איך זה הורס להם את החיים?!" "כי ככה זה...והחברה אף פעם לא תקבל אותם...הם תמיד יהיו זרים..." "ויש את הכי חולניים הכי קיצוניים.." "אבא אל תדבר ככה!" הוא התחיל לספר על טרנסקסואלים ואז הוא דיבר על דו מיניים והוא אמר שהם גם גרועים כי הם לא לפה ולא לפה והם הכי סובלים...ואז בא הקטע של מצעדי הגאווה וכמה שזה מטומטם... הלכנו לסרט...בסוף הסרט הוא המשיך... ואמר משהו על זה שהם לא יכולים לעשות ילדים והם כל הזמן אומללים והם חיים בתוך בועה משלהם בעולם מזוייף...כמו אח שלו שהוא היה צריך לאמץ ילדים...ואני אמרתי "אז מה? אם זה מה שהוא והבן זוג.." "בני זוג..." "אם זה מה שהוא והבן זוג שלו רוצים ואם הם ככה מאושרים אז למה לא?" ואז הוא אמר עוד משהו ואז הוא התחיל לומר שזאת מחלה...שמשהו לא בסדר עם ההורמונים שלהם...הוא המשיך ואמר "אני עברתי הרבה בחיים שלי...וראיתי הרבה דברים...אבל לא כל דבר צריכים לחוות"(פה אני אמרתי לעצמי "אהם! רמז דניאל!")...ואז הוא סיפר סיפור..על זה שאפשר ללכת לאישה זקנה שלא יצאה מהבית שלה שנים ולדבר איתה ופתאום נראה שהיא יודעת המון דברים...כי במשך החיים שלה היא אספה מידע שמעה וראתה...שמעה מנשים וגברים וככה היא יודעת והיא ניתחה דברים ולא צריך לנסות הכל ואפשר ללמוד מאחרים ומההורים-כשהוא הגיע לקטע הזה כבר לא צחקתי על מה שהוא אומר כמו בהתחלה...והייתי כבר ממש עצובה ומעוצבנת...כי הוא יודע עליי וזה ברור...אבל זה כואב כשהוא אומר את הדברים האלו ומנסה לשכנע אותי אחרת...ואחריי שהוא סיים את הדברים הצלחתי להוציא איזה שהוא חיוך מאולץ... "אבא אני לסבית...בבבקשה...בבקשה תקבל אותי כמו שאני..."-לא...לא אמרתי לו את זה אבל ממש רציתי... הגענו הביתה והוא אמר לי לחשוב על הדברים... "ביי אבא ממש נהנתי..."
אין לי מושג לאן נמשיך מכאן אבל יצאתי מהשיחה עם הרגשה מגעילה...אהה כן עוד בהתחלה הוא אמר שהוא בן אדם פתוח...חח כן...ממש...
אני אספר קצת איך זה התחיל...לפני חודש בערך אני חושבת סיימתי את הסרט שלי-עשיתי סרט על לסביות(וגם מגיע לי מזל טוב כי המורה אהב אותו ושלח אותו לתחרות)-אני ממש רציתי להראות אותו לאבא שלי...ואחריי שהראיתי לו הוא היה מוטרד בקשר לנושא...ואני אמרתי לו שאין לו מה לדאוג...בכל מקרה...היום הוא רצה שנלך לסרט...והוא שאל אותי מה אני מוצאת בסרטים על לסביות ואני נתתי איזה הסבר מופלץ והוא רמז שאני לסבית ואני הכחשתי...אח"כ הוא אמר "הם כל הזמן בוגדים אחד בשני...הם לא אמינים..." ואני אמרתי שזה לא נכון ושזה שטויות והוא אמר "גם לסביות וגם הומואים...עושים את זה...כי יש להם בעיה...הם כל הזמן אומללים מהחיים שלהם" בפנים אני צחקתי עליו...אבל אמרתי לו "איזו בעיה לעזאזל?!" "יש להם בעיות עם עצמם" "לא אבא אין להם...ידיד שלי הומו אז מה? יש לו משפחה נורמאלית וחיים מצויינים!" "אבל יש להם בעיה" טוב אני כבר הפסקתי להגיב...התישבנו והמשכנו לדבר...הוא המשיך "המערכות יחסים שלהם לא מחזיקות מעמד.." "מאיפה אתה יודע? למה אתה סתם מכליל?" "אני ראיתי הרבה.." "את יודעת שאייל(אח שלו) הומו?" "באמת?? וואו לא ידעתי..." "מה את מתפלאת?" "לא יודעת...אבל סבבה.." "מה סבבה בזה? אני סבלתי הרבה מהשטויות שלו..." "למה שטויות? אם ככה הוא רוצה לחיות..." "בגלל זה הוא היה צריך לאמץ ילדים..." "אז מה? כל הכבוד לו" "אני הייתי צריך ללכת איתו למועדונים של גייז ואני ראיתי איך הם חיים....והם לא אמינים כל אחד בוגד בשני" "אבא זה לא נכון! אתה לא יכול לדעת את זה!" "הם בוגדים יותר מזוגות נורמאלים.." "זה לא שונה!" "בטח שזה שונה אצלהם זה הכל תשוקה ואין רגש" "סליחה? יש המון זוגות הטרוסקסואלים שבוגדים ומתגרשים! מה איתך ועם אמא? אתם לא התגרשתם?" "זו לא דוגמא.." "למה לא?!" הוא ענה איזו תשובה מופלצת...אז רק סטרייטים שורדים הא? הוא המשיך "ויש כאלה שסתם עושים את זה בשביל תשומת לב...ואז הם נגררים לזה יותר מידי וזה הורס להם את החיים.." "איך זה הורס להם את החיים?!" "כי ככה זה...והחברה אף פעם לא תקבל אותם...הם תמיד יהיו זרים..." "ויש את הכי חולניים הכי קיצוניים.." "אבא אל תדבר ככה!" הוא התחיל לספר על טרנסקסואלים ואז הוא דיבר על דו מיניים והוא אמר שהם גם גרועים כי הם לא לפה ולא לפה והם הכי סובלים...ואז בא הקטע של מצעדי הגאווה וכמה שזה מטומטם... הלכנו לסרט...בסוף הסרט הוא המשיך... ואמר משהו על זה שהם לא יכולים לעשות ילדים והם כל הזמן אומללים והם חיים בתוך בועה משלהם בעולם מזוייף...כמו אח שלו שהוא היה צריך לאמץ ילדים...ואני אמרתי "אז מה? אם זה מה שהוא והבן זוג.." "בני זוג..." "אם זה מה שהוא והבן זוג שלו רוצים ואם הם ככה מאושרים אז למה לא?" ואז הוא אמר עוד משהו ואז הוא התחיל לומר שזאת מחלה...שמשהו לא בסדר עם ההורמונים שלהם...הוא המשיך ואמר "אני עברתי הרבה בחיים שלי...וראיתי הרבה דברים...אבל לא כל דבר צריכים לחוות"(פה אני אמרתי לעצמי "אהם! רמז דניאל!")...ואז הוא סיפר סיפור..על זה שאפשר ללכת לאישה זקנה שלא יצאה מהבית שלה שנים ולדבר איתה ופתאום נראה שהיא יודעת המון דברים...כי במשך החיים שלה היא אספה מידע שמעה וראתה...שמעה מנשים וגברים וככה היא יודעת והיא ניתחה דברים ולא צריך לנסות הכל ואפשר ללמוד מאחרים ומההורים-כשהוא הגיע לקטע הזה כבר לא צחקתי על מה שהוא אומר כמו בהתחלה...והייתי כבר ממש עצובה ומעוצבנת...כי הוא יודע עליי וזה ברור...אבל זה כואב כשהוא אומר את הדברים האלו ומנסה לשכנע אותי אחרת...ואחריי שהוא סיים את הדברים הצלחתי להוציא איזה שהוא חיוך מאולץ... "אבא אני לסבית...בבבקשה...בבקשה תקבל אותי כמו שאני..."-לא...לא אמרתי לו את זה אבל ממש רציתי... הגענו הביתה והוא אמר לי לחשוב על הדברים... "ביי אבא ממש נהנתי..."
בהצלחה!
