פרק 118 - לוקאס מספר כמעט הכול לפני מותו
במהלך המשפט נגד אניבל לוקאס מתעורר והאחות מבקשת מהשוטרים לעדכן את בלמסדה ששומע על כך וכך גם גסטון שמודיע לגבריאלה שמתחננת לפני בלמסדה שתיתן לו לבוא איתו לדבר עם לוקאס בטענה שהיא יודעת איך לגרום לו לדבר, בלמסדה חושב שהשתגע שמקשיב לה ולפרנסיסקה עם החזיונות, אבל מסכים, אם כי עושה את עצמו לא מבין מדוע הדבר חשוב לוורוניקה. גבריאלה הולכת לדבר עם לוקאס והוא שואל אם בא ללעוג לו והיא מסבירה שלא והוא שומע ממנה שהוא גוסס וימות עוד היום, היא כואבת את זה ומספרת שראתה אותו גדל כי היא גבריאלה סוארס האישה שהוא כל כך שונא.
לוקאס לא מבין שהרי גבריאלה מתה וגבריאלה מספרת שניצלה ובאה לספר לו את כל האמת והוא שואל אם באה להרוג אותו והיא מבהירה שלא שהיא באה לספר לו הכול והיא לא תזיק לו עוד במצבו. הוא מספר ששנא אותה ואת דוד תמיד כי אביו הסית אותו נגדן והיא מסבירה שאביו שנא אותה כי לא נענתה לחיזוריו. הוא מספר שמקריו סיפר לו שהיא לא אחראית לפיצוץ, אם כן מה עשתה במכרה והיא מספרת שבאה להציל את אביה, ואביו והכורים האחרים באו לעזור להם, כי למרות ששנאו אותה, גילו סולידאריות ונרצחו בגלל זה במלכודת. אך זאת הייתה מלכודת שטמנו אנשים אחרים ולוקאס שואל מי הם והיא מספרת שמקריו, לגרטו, אלברטו אספינו, רמון אסקידו, חוליו מונטמר ואניבל ווייאגס, אך בעיקר אנטוניה גרה, לכן חשוב שיספר הכול כדי שיוכל לנקום את מות אביו. לוקאס מוכן לדבר ובלמסדה שואל אותו לגבי הדקירות שלו והוא שוב חוזר למכות של דוד, בלמסדה מזכיר שלא המכות הביאו אותו לכך וגבריאלה מתחננת שלא יזיק לבנה רק כדי לנקום ולוקאס לבסוף מספר שמקריו הוא זה שדקר אותו ובלמסדה שואל מדוע עשה זאת אם הם חברים והוא מספר שרצח את בן דודו צ'ופו, בלמסדה שואל מי הורה על כך ולוקאס מתעלף ולא יכול לדבר עוד.
מקריו מנסה לפתוח את הכספת של אנטוניה ופונסיה מזהירה אותו שבטח לא השאירה שום דבר חשוב שם לאחר הפריצה. הוא גונב תכשיטים בתקווה לברוח, אך פונסיה מבהירה לו שמדובר בחיקויים שלא יעזרו לו. בלמסדה מורה לעצור את מקריו ומבהיר לגבריאלה שדוד יוכל להשתחרר. פונסיה אומרת לשוטרים שמקריו באורוות ובאים לעצור את מקריו והוא יורה כשגונסלס מזהיר אותו לא להחמיר את המצב אך מקריו מצליח לעלות למכונית ולברוח כשהשוטרים רודפים אחריו.
ריקרדו מבהיר שיביא עדים להוכיח את אשמתו של אניבל. הוא מביא את חרטרודיס שמדבר על ההזיות שלה של הציפורים הדורסות ועל מסדרון הנשכחים.השופטת מוחה בפני ריקרדו שהביא עדה לא שפויה ולא אמינה. ריקרדו מסביר שמדובר בזאת שכלאה את אימו ומתחקר אותה והיא מזהה את קונסטנסה ומספרת על הצ'קים של אניבל, אך אניבל מכחיש הכול, ועל שכלאה את קונסטנסה במסדרון הנשכחים, אך מדברת לא ברור. עורך הדין של אניבל מבקש לפסול את עדותה והשופטת מסכימה, פרנסיסקה מופתעת, אך גסטון מסביר שזה ייעשה רושם על המושבעים גם אם השופטת לא מקבלת את עדותה.
אחר כך ריקרדו מבקש מקונסטנסה להסביר על יחסיה עם אניבל והיא מספרת על איך שאניבל חיזר אחריה כשהתחיל את דרכו הפוליטית, אך רצה רק את הכסף של משפחתה. היא מספרת שהוא בגד בה עם זונות ובעיקר עם אנטוניה גרה ומספרת שתפסה אותם במיטה ומאז המצב החמיר שאניבל הכה אותה כל הזמן וכשריקרדו שואל מדוע לא התלוננה היא מסבירה שהוא איים על ריקרדו הילד לפגוע בו וטען שהוא לא הצל של הבן של אנטוניה גרה אלחנדרו שאנטוניה כרנאה גרמה להאמין לו שהוא שלו. גסטון מזדהה עם הכאב של ריקרדו ופרנסיסקה אומרת שיש אישה לצידו שיגידו מה שיגידו פטריסיה אוהבת אותו. קונסטנסה מספרת על ההצהרה שהכינה נגד אניבל והייתה ערבות לחייה וריקרדו מביא את המקרה של רצח עורך הדין המזכירה שלו ומספר שגנבו רק את ההצהרה והשופטת שואלת אם כוונתו שאניבל אחראי לזה, וריקרדו מאשר. קונסטסה מספרת איך עונתה על ידי חרטרודיס עם סמים שהיא קראה להם סמי אמת שלא נוסו אפילו על בעלי חיים וכשזה לא עזר הלם חשמלי ולבסוף באיום לדקור את עינה של גבריאלה קונסטנסה סיפרה על ההצהרה בידי עורך הדין. היא מספרת היא ניצלה בזכות לוצ'ו וומפה וגבריאלה סוארס לאחר שפרצה שריפה.
תור ההגנה ואנטוניה מבקשת מעורך הדין להוכיח את עצמו, הוא שואל את קונסטסה מדוע לא לחשוב שהכול סיפור כדי להצדיק בריחה עם מאהב וקונסטנסה טוענת שריקרדו יביא עדים שיוכיחו זאת. עורך הדין לועג שהעדים הם גבריאלה סוארס המתה ולוצ'ו וומפה הנוכל שנמלט מהחוק. אנטוניה מכחישה את ההאשמות נגדו וקונסטנסה מאשימה אותה בפיצוץ המכרה שהיא רוצחת גרועה מכולם כי היא הכתימה את עצמה בדם בנה ואניבל היה שותף לזה. עורך הדין מתעקש שאין עדים שיכולים לאשר את זה. קונסטנסה מתחילה לדבר על זאבים ועורך הדין טוען שהמושבעים יכולים לחשוב שהיא זקוקה לטיפול פסיכיאטרי. קונסטנסה נרגעת כדי לא להיראות משוגעת ומבטיחה שימצאו עדים שיעידו. עורך הדין אומר לאניבל שהצליח לבלבל את אשתו וגרם לה לעשות טעויות, אנטוניה מבקשת לעלות אותה שוב לדוכן העדים כדי לקעקע את אמינותה, אך אניבל מבין שריקרדו עושה עבודה טובה ובטוח יש לו אס בשרוול.
הרופא מייצב את מצבו של לוקאס שמבקש להעיד ומביאים רשם משפטי, לוקאס מודה שאחרי מות אביו אימו מתה מצער והוא נשאר לבד והאשים את גבריאלה ומשפחתה ואחר כך מקריו גייס אותו לעבוד אצל אנטוניה. הוא מספר איך רצח את פרודנסיה שסוממה על ידי חרטרודיס והוא דחף אותה להידרס על ידי משאית, שהוא הכה את אלברטו אספינו וניסה לרצוח את חרטרודיס אך היא ברחה לו וכאמור רצח את צו'פו. אבל הוא הכי מצטער על מה שעשה לססיליה חברתו של דוד. גבריאלה ובלמסדה מבקשים ממנו לספר בהוראת מי רצח את האנשים האלה וגבריאלה אומרת שהוא ילך עם מטען למעלה אם לא ידבר והוא אומר שהכול נעשה בהוראתה, אך מת בלי להגיד את שמה. בלמסדה רואה את גבריאלה בוכה ואומר שמעולם לא ראה אותה כך, וחשב שהיא אישה קרה, וגבריאלה מביעה צער על חיים צעירים שבוזבזו כך ואומרת לבלמסדה שהוא בטח מנחש דברים.
אירנה מודה בפני לוצ'ו שכעת לא חשוב לה שיגיד שאוהבים אותה והיא לא כמו שהייתה שרצתה לשמוע מילות אהבה רבות מבן הזוג כי המחלה של ביתה הוכיחה שיש דברים חשובים יותר. הם מבלים עם לוסיה ולוצ'ו מציע לשחק בשודדי ים אבל הפעם כיסויי פה במקום רתיעות לעיניים. לוסיה מתעקשת להסיר את הכיסוי ולוצ'ו מזהיר שהיא עלולה להידבק והיא טוענת שהנשיקות של אימה מרפאות אותה, ולוצ'ו מסכים ומנשק אותה כשהוא מזהיר אותה מהזקן שלו.
גבריאלה מבינה שהעדות של של לוקאס לא עוזרת נגד אנטוניה, אך בלמסדה מאשר שהיא מאפשרת לשחרר את דוד בהקדם. גבריאלה מבשרת לדוד שהוא ישוחרר ורק נותר לחכות לצו השחרור והיא מספרת איך הייתה ללוקאס האם שלא הייתה לו לפני מותו וסיפרה לו הכול והוא סיפר שלא הוא רצח אותו אך אלה היו מילותיו האחרונות. דוד מאושר להיות חופשי ולהיות עם אימו שמחכה לצו השחרור כדי ללכת.
אניבל מטיח בעורך הדין שהוא הרבה פחות טוב מריקרדו שבו זילזל והוא רואה שמצבו ומצבה של אנטוניה נורא ומרגיש ייאוש. הוא שואל על דוד והעורך דין מספר שהוא שוחרר מכיוון שהדוקר הוא מקריו. אנטוניה מאשימה את פונסיה בחיטוט בכספת ופונסיה מבהירה שמדובר במקריו שניסה לברוח והמשטרה באה לעצור אותו כי לוקאס דיבר ומקריו דקר אותו ומי יודע מה עוד אמר. אנטוניה דורשת מבלמסדה הסבר על צו המעצר נגד מקריו ובלמסדה מבהיר שרק לשופט חייב דין וחשבון והיא זו שתצטרך להסביר איך העסיקה פושע כזה בלי לדעת על פשעיו ותצטרך להוכיח זאת במשפט. היא שואלת על דוד ובלמסדה מספר שהוא אומר להשתחרר ובדיוק מחכה לצו השחרור.
ססיליה באה כשהיא שומעת על שחרורו של דוד ושלושתם מאושרים, דוד מבטיח לחלוק זמן בין אימו לססיליה והן צוחקות שיקנאו ולבסוף גבריאלה אומרת שתסכים לחלוק זמן עם ססיליה ואומרת לססיליה שתמיד ידעה שהיא האושר של דוד ולכן הגנה עליה מהתחלה והם מתחבקים חיבוק משפחתי בדיוק כשאנטוניה נכנסת ורואה את מחזה החיבוק המשפחתי שלהם.