השטן הכריח אותי

OrdinaryDay

New member
../images/Emo3.gif

אני חושבת שאם היה לג'ואן עוד קצת זמן, היא בסופו של דבר הייתה מגיעה לרעיון המתאים (ללכת לדבר עם הקונה) אך מכיוון שבין רגע ההודעה שאדם עוזב פשוט "נפלה" עליה, היא לא חשבה הרבה ועשתה מעשה פזיזי. אני לא רואה את ג'ואן כרעה בכל הסיפור הזה,היא עשתה משהו מתוך אהבה ורצון לעזור לאדם. ובכלל, רק אני ראיתי את אדם כדמות די מטומטמת הפרק? כאילו, בגלל שהוא מכר יצירה פתאום הוא מחליט לעזוב את הבית ספר?
לא אהבתי איך הציגו את אדם בחלק מהסצנות.
 

miaka

New member
מסכימה חלקית-

לא אהבתי אותו בסצינה שבה הוא אומר לג'ואן שהוא עוזב את הבית ספר, היה לו מבט מפגר על הפנים וזה עצבן אותי.. זה היה not him.
 

miaka

New member
כמובן....

אבל אתה חייב להסכים איתי שהיה בזה משהו לגמרי לא "אדם"-י... זה היה מבט smugged כזה, איכס
 
כולם היו מטומטמים בפרק.../images/Emo11.gif

בדרכם שלהם, כמעט כל אחד מבני משפחת ג'יראדי (איך לכל הרוחות כותבים את זה?!) ושות' הדגימו חוסר מוחלט בשיקול דעת בשלב זה או אחר של הפרק. ג'ואן- שברה לאדם את הפסל. *ארורה!
* אדם- החליט שהוא פורש מהתיכון בגלל 500 דולר. קווין- החליט להיות מיוסר ולגנוב דיסקים וצבעים בלתי מזוהים על מנת להוכיח לעצמו נקודה. האבא- הוא לקח החלטה פזיזה וחסרת הגיון לדעתי בהכרזה לפני העיתונות, רק משום שהמקרה עם ג'ואן השפיע עליו. לאחר המקרה הוא הבין שלמרות שהיו לאותו אדם כוונות טובות, הוא עבר על החוק על פי תפיסתו *שהתעוותה לחלוטין.
* גרייס- שהתעצבנה על ג'ואן כי היא באה לבית שלה. דבר ראשון- זו לא בושה להיות יהודיה!
דבר שני- איך לכל הרוחות ג'ואן המסכנה *באותו שלב של הפרק
* אמורה לנחש שאסור לבקר בביתה של גרייס האלוהית והדורשת-סגידה בלי רשות? חוטאת שכמותה.
באמת, כל פוזת המתבגרת-שרוצה-שכולם-יעזבו-אותה-בשקט כבר ממצה את עצמה כשהיא לא מתפחת. האמא- כל ההתעקשות על "בשביל מה את צריכה את המורה?" "בשביל מה את צריכה את אבא שלך?". אוקיי, זה מובן *אמא דואגת והכל*, אבל זה כבר מוגזם לדעתי. מר פרייס- הוא צנון נפוח והלוואי שממורים כמותו ישללו את רשיון ההוראה.
מאנייק. לוק-לפי מיטב זכרוני לוק היה האדם הכי שפוי בפרק *יחסית לעצמו הוא לא התנהג בצורה דבילית במיוחד
*. אלוי זה בגלל שהיו לו רק שלוש שניות בפרק. ********************************************************** גם אני לא רואה את ג'ואן כרעה. אני כן רואה אותה כפזיזה, והפזיזות הזו דפקה הכל. ובקשר לכוונות הטובות שלה- "הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות". התגובה שלה לכל העסק היה לגמרי לא אמינה. אם התסריטאים מתעקשים על כך שהיא תשבור את הפסל- היא יכולה לעשות את זה כשלא כולם רואים, או להפסיק אחרי שתי בומפות. את רוצה שלא יקנו את הפסל, אז תחבלי בו- אל תהרסי אותו עד היסוד, במיוחד אם את לא רוצה להיתפס.(ואפחד לא רוצה להיתפס.) ואני די בטוחה שאם היו אומרים לי שחבר שלי דופק את עתידו בגלל שלא עשיתי לו משהו רע הייתי מחכה לפחות שעה ומדברת איתו. ואם זה לא היה עובד, אז עושה את המשהו הרע. קודם מבררים את המצב, ושיחה קצרצרה במסדרון שנגמרת במשפט הכו-הולוודי "אני אראה אותך בסביבה ג'יין" *
* לא נחשבת לבירור המצב או לשיכנוע.
 
למעלה