שני הפעלים תקינים והם תלויי הקשר ומשמעות:
התלמיד קורא בספר בקול רם ולעתים רק בתנועות שפתיים וללא השמעת קול.
המורה מקריאה לתלמידיה את הסיפור בקול רם.
החזן מקריא מתוך התורה כדי שהקהל יחזור אחריו.
מקריא - גם לגרום לאחר לקרוא, ובדרך כלל מקריאים בפני קהל בקול רם באירועים מיוחדים.
