השופטים

דקל נור*

Well-known member
מאחר והציבור מאבד אמון במערכת המשפט, יש לשפר את תדמית השופטים. סדרה של 4 פרקים בלבד עוקבת לראשונה אחרי עבודת השיפוט.
בפרק הראשון ששודר בשבוע שעבר ( ניתן לצפות בכולם באתר של "כאן") אנחנו מלווים קטעי דיונים בבית משפט השלום בירושלים (מצעד הדמויות מזכיר קצת קרקס)
וגם משפט רצח במחוזי של תיק מתוקשר.
השופטים הפרזנטורים נבחרו בקפידה. אחד מניח תפילין עם שחר, אחכ רוכב על אופנוע בכבישי יו"ש לירושלים. השני מפנה זמן לשיחה עם תיכוניסטים. המחוזית מספרת על בית הוריה. כולם מדברים גם על משא השיפוט. שני שופטי השלום הציגו מזג שיפוטי לעילא גם כשהם משוחחים עם אחרון המואשמים. מניחה שנוכחות המצלמה הוציאה מהם עוד יותר מזג שיפוטי😏
הפרק השני ישודר הערב ב-22.
מאחר שלכל היותר הייתי פעם אחת בבימ"ש לתביעות קטנות, זה עולם מרתק. מומלץ בחום.
 

אבח"י

Well-known member
מאחר והציבור מאבד אמון במערכת המשפט, יש לשפר את תדמית השופטים. סדרה של 4 פרקים בלבד עוקבת לראשונה אחרי עבודת השיפוט.
בפרק הראשון ששודר בשבוע שעבר ( ניתן לצפות בכולם באתר של "כאן") אנחנו מלווים קטעי דיונים בבית משפט השלום בירושלים (מצעד הדמויות מזכיר קצת קרקס)
וגם משפט רצח במחוזי של תיק מתוקשר.
השופטים הפרזנטורים נבחרו בקפידה. אחד מניח תפילין עם שחר, אחכ רוכב על אופנוע בכבישי יו"ש לירושלים. השני מפנה זמן לשיחה עם תיכוניסטים. המחוזית מספרת על בית הוריה. כולם מדברים גם על משא השיפוט. שני שופטי השלום הציגו מזג שיפוטי לעילא גם כשהם משוחחים עם אחרון המואשמים. מניחה שנוכחות המצלמה הוציאה מהם עוד יותר מזג שיפוטי😏
הפרק השני ישודר הערב ב-22.
מאחר שלכל היותר הייתי פעם אחת בבימ"ש לתביעות קטנות, זה עולם מרתק. מומלץ בחום.
אני אפילו שם לא הייתי.
 

סופהו 1

Well-known member
אני אפילו שם לא הייתי.
אני זוכרת שמתישהו בתיכון, המחנכת אירגנה ביקור בבית המשפט בתל אביב.
בקרנו ביותר מאולם אחד, לא זוכרת מי נשפט/ו, רק שכשהשופט נכנס/יצא קמנו בשקט, לא כמו שנהגנו לקום כשהמורה להסטוריה נכנסה לכתה.

להבדיל, כשנפתח בית המשפט העליון בירושלים, היינו בסיור מודרך שעסק בארכיטקטורה של המבנה. (פנים וחוץ, ישן/חדש, קו ישר/דרך הישר ועגול/צדק (מוזכר באיזשהו פסוק במקרא).
מומלץ.
 

קלייטון.ש

Well-known member
מאחר והציבור מאבד אמון במערכת המשפט
את הסיפור העיקרי על מערכת המשפט אני מכיר מהסיפור של אשתי על הפעם שנשפטה על זה ששדדה חולצה מחנות בגדים.
אני חושב שסיפרתי את זה פה, סביר כי אני חוזר על הסיפור הזה בכל מקום.
אחזור על הסיפור בקצרה ומי שמכיר יכול להשוות לגרסה הקודמת, כי הגרסאות הרי משתנות מפעם לפעם.
אז מי שלא יודע, אשתי היקרה גדלה מגיל שנתיים במערכת הרווחה, במוסדות ומשפחות אומנות.
בגיל 13 שהתה במוסד, אחרי שעוד משפחה אומנת תורנית התייאשה ממנה, נסעה לעיר הקרובה, נכנסה לחנות בגדים, לקחה חולצה וצעדה איתה ככה גלוי ליציאה.
עצרו אותה ביציאה ורצו לקחת את הפריט, היא החזיקה בכוח ואמרה שזה שלה. הזמינו משטרה, באו שוטר ושוטרת, לקחו אותה בניידת בחזרה למוסד.
העניין שהיא לא עזבה את החולצה המסכנה, לקחה אותה איתה.
הגישו נגדה כתב אישום והיא הגיעה למשפט עם עו"ד מהסנגוריה הציבורית.
עכשיו כנראה, ממה שאפשר להבין, השופט לא אהב את הסיפור ולא הבין למה ילדה בת 13 עומדת מולו בגלל חולצה.
הוא דיבר איתה וניסה להבין מה קרה, וכנראה העביר מסר לעו"ד של התביעה שעדיף להם לרדת מהעניין. התוצאה היתה שבתוך כמה דקות התביעה הודיעה שמושכים את כתב האישום.
אז לא יודע אמון הציבור באופן כללי, אבל השופט הזה הייתי מזמין אותו לבירה.
 
למעלה