השוטר שלי
אחת בלילה, סיימתי משמרת ואני בתחנת האוטובוס, מחכה לו שיבוא לאסוף אותי. שוב הוא מאחר, כמה שהוא אוהב שאני מחכה לו, לא משנה לאיזו מטרה. אני מחליטה שאם תוך חמש דקות הוא לא מגיע, לא אחכה לו יותר ואזמין מונית, אולי כשיבוא ולא ימצא אותי, ייבהל קצת ויתחיל להגיע בזמן. לא עוברת דקה ומולי נעצרת ניידת משטרה, החלון נפתח והשוטר שיושב בניידת פונה אלי ושואל "היי הכל בסדר? את צריכה טרמפ או שאת מחכה למישהו?" לא יודעת למה אבל החלטתי להענות להצעת הטרמפ שלו, מה כבר יכול לקרות חשבתי לעצמי, אחרי הכל הוא שוטר, בטוח שהוא יקח אותי לביתי ולא ינסה שום דבר. נכנסתי לניידת, מסרתי לשוטר את הכתובת ושתקתי, " אז מה עושה בחורה כמוך, בשעה כזו מאוחרת לבד בתחנת האוטובוס." הוא שואל, "סיימתי לעבוד והחבר שלי מאחר, אפשר לומר שהגעת בדיוק בזמן הנכון" חייכתי אליו והוא רק הביט בי בעיניו הגדולות. הגענו לבניין בו אני גרה, הוא החנה את הניידת והתעקש לרדת וללוות אותי לדלת. נכנסנו למעלית והוא המשיך בשתיקתו מאז השאלה בניידת, כל הדרך עד לקומה השמינית הוא הביט אל ריצפת המעלית כאילו איבד שם משהו. הורדתי את עניי אל עבר הריצפה, בדרך הגנבתי מבט לעבר המפשעה שלו וראיתי את הזיקפה הגדולה שהייתה שם, התחלתי להרגיש עיקצוצים במורד הבטן, טוב שאנחנו מגיעים כבר לדלת והוא הולך, חשבתי לעצמי, אחרת הייתי מתחילה להסמיק ואז הייתי נבוכה מאוד. המעלית נעצרה, יצאנו והוא ניסה להדליק את האור, המנורה כנראה שרופה ושנינו עומדים שם בחושך , אני מנסה לחפש את מפתחות הדירה בתיק, אבל לא מצליחה למצוא אותם הוא שולף מצית מהכיס מדליק אותה ומושיט אותה לעברי כדי שאוכל לראות טוב יותר איפה המפתחות, אני מביטה אליו ורואה שהוא מחייך, חיוך מקסים ואני כבר מתחילה להרגיש לחלוחית בין הרגליים. מצאתי את המפתחות, זזתי לעבר הדלת להכניס את המפתח והוא התקרב אלי כך שיכולתי להרגיש את נשימתו, המפתח כבר בחור המנעול ושנייה לפני שסובבתי אותו ופתחתי את הדלת, אני מרגישה את השוטר החייכן נצמד אלי מאחור ומחכך בי את זקפתו הענקית, נדחקתי אליו וסובבתי את המפתח תוך כדי, פתחתי את הדלת ושנינו כבר בתוך הדירה, הושטתי יד להדליק את האור אך הוא אחז בידי והוביל אותי לעבר חדר השינה. השכיב אותי על המיטה ונשכב עלי, החדר חשוך אני לא רואה כלום, רק מרגישה את פעימות ליבי שמואצות ואת נשימתו, פיו נסגר על פי ושפתיו התחילו לחקור את שפתיי, לאט לאט בעדינות, לשונו החלה מחפשת את לשוני, מלקקת ומלטפת, יוצאת ונכנסת כל כך נעימה כל כך טעימה, הלשון עוברת אל צווארי, מלקקת מוצצת ואני מתענגת על כל ליטוף. ידיו מתחילות למשוך את חולצתי מעליי והוא נאלץ להפסיק את הפינוק האדיר שהעניק לי עם הלשון על מנת למשוך את החולצה מעל לראשי, אני ללא חזיה והחזה עומד זקוף ועגול מתחנן למגע ידיו, הפיטמות זועקות לליקוק לשונו, כל כך קשות ומגורות. ידיו אוחזות בשדיי ומעסות אותן לאט, אך הקצב הולך וגובר והוא עובר לצבות קצת יותר בכח את הפיטמות המגורות שלי, במשך כל הזמן אני מרגישה את זיקפתו נלחצת אליי ורוצה כבר לראות אותה מולי עיניי. הוא מתרומם מעט כדי להוריד את המדים שלו, אני מנצלת את הרגע דוחפת אותו בעדינות הופכת אותו על גבו ומתיישבת עליו, פורמת את כפתורי חולצתו מסירה אותה מעליו ומתחילה ללקק את חלק גופו העליון, מלקקת מוצצת מנשקת לא מפספסת אף חלק, ידי כבר על חגורת מכנסיו פותחת את הרוכסן ושולפת את איברו הזקור והמתוח לתפארת, החדר חשוך אני לא יכולה לראות את גודל איברו, אבל להרגיש אותו בין ידי אני בהחלט מרגישה ומצפה כבר לתענוג של תחושת חדירתו אל בין רגלי. המשך יבוא.......
אחת בלילה, סיימתי משמרת ואני בתחנת האוטובוס, מחכה לו שיבוא לאסוף אותי. שוב הוא מאחר, כמה שהוא אוהב שאני מחכה לו, לא משנה לאיזו מטרה. אני מחליטה שאם תוך חמש דקות הוא לא מגיע, לא אחכה לו יותר ואזמין מונית, אולי כשיבוא ולא ימצא אותי, ייבהל קצת ויתחיל להגיע בזמן. לא עוברת דקה ומולי נעצרת ניידת משטרה, החלון נפתח והשוטר שיושב בניידת פונה אלי ושואל "היי הכל בסדר? את צריכה טרמפ או שאת מחכה למישהו?" לא יודעת למה אבל החלטתי להענות להצעת הטרמפ שלו, מה כבר יכול לקרות חשבתי לעצמי, אחרי הכל הוא שוטר, בטוח שהוא יקח אותי לביתי ולא ינסה שום דבר. נכנסתי לניידת, מסרתי לשוטר את הכתובת ושתקתי, " אז מה עושה בחורה כמוך, בשעה כזו מאוחרת לבד בתחנת האוטובוס." הוא שואל, "סיימתי לעבוד והחבר שלי מאחר, אפשר לומר שהגעת בדיוק בזמן הנכון" חייכתי אליו והוא רק הביט בי בעיניו הגדולות. הגענו לבניין בו אני גרה, הוא החנה את הניידת והתעקש לרדת וללוות אותי לדלת. נכנסנו למעלית והוא המשיך בשתיקתו מאז השאלה בניידת, כל הדרך עד לקומה השמינית הוא הביט אל ריצפת המעלית כאילו איבד שם משהו. הורדתי את עניי אל עבר הריצפה, בדרך הגנבתי מבט לעבר המפשעה שלו וראיתי את הזיקפה הגדולה שהייתה שם, התחלתי להרגיש עיקצוצים במורד הבטן, טוב שאנחנו מגיעים כבר לדלת והוא הולך, חשבתי לעצמי, אחרת הייתי מתחילה להסמיק ואז הייתי נבוכה מאוד. המעלית נעצרה, יצאנו והוא ניסה להדליק את האור, המנורה כנראה שרופה ושנינו עומדים שם בחושך , אני מנסה לחפש את מפתחות הדירה בתיק, אבל לא מצליחה למצוא אותם הוא שולף מצית מהכיס מדליק אותה ומושיט אותה לעברי כדי שאוכל לראות טוב יותר איפה המפתחות, אני מביטה אליו ורואה שהוא מחייך, חיוך מקסים ואני כבר מתחילה להרגיש לחלוחית בין הרגליים. מצאתי את המפתחות, זזתי לעבר הדלת להכניס את המפתח והוא התקרב אלי כך שיכולתי להרגיש את נשימתו, המפתח כבר בחור המנעול ושנייה לפני שסובבתי אותו ופתחתי את הדלת, אני מרגישה את השוטר החייכן נצמד אלי מאחור ומחכך בי את זקפתו הענקית, נדחקתי אליו וסובבתי את המפתח תוך כדי, פתחתי את הדלת ושנינו כבר בתוך הדירה, הושטתי יד להדליק את האור אך הוא אחז בידי והוביל אותי לעבר חדר השינה. השכיב אותי על המיטה ונשכב עלי, החדר חשוך אני לא רואה כלום, רק מרגישה את פעימות ליבי שמואצות ואת נשימתו, פיו נסגר על פי ושפתיו התחילו לחקור את שפתיי, לאט לאט בעדינות, לשונו החלה מחפשת את לשוני, מלקקת ומלטפת, יוצאת ונכנסת כל כך נעימה כל כך טעימה, הלשון עוברת אל צווארי, מלקקת מוצצת ואני מתענגת על כל ליטוף. ידיו מתחילות למשוך את חולצתי מעליי והוא נאלץ להפסיק את הפינוק האדיר שהעניק לי עם הלשון על מנת למשוך את החולצה מעל לראשי, אני ללא חזיה והחזה עומד זקוף ועגול מתחנן למגע ידיו, הפיטמות זועקות לליקוק לשונו, כל כך קשות ומגורות. ידיו אוחזות בשדיי ומעסות אותן לאט, אך הקצב הולך וגובר והוא עובר לצבות קצת יותר בכח את הפיטמות המגורות שלי, במשך כל הזמן אני מרגישה את זיקפתו נלחצת אליי ורוצה כבר לראות אותה מולי עיניי. הוא מתרומם מעט כדי להוריד את המדים שלו, אני מנצלת את הרגע דוחפת אותו בעדינות הופכת אותו על גבו ומתיישבת עליו, פורמת את כפתורי חולצתו מסירה אותה מעליו ומתחילה ללקק את חלק גופו העליון, מלקקת מוצצת מנשקת לא מפספסת אף חלק, ידי כבר על חגורת מכנסיו פותחת את הרוכסן ושולפת את איברו הזקור והמתוח לתפארת, החדר חשוך אני לא יכולה לראות את גודל איברו, אבל להרגיש אותו בין ידי אני בהחלט מרגישה ומצפה כבר לתענוג של תחושת חדירתו אל בין רגלי. המשך יבוא.......