השוואה

[בלו סקיי]

השוואה

האם יוצא לכם להשוות בין עצמכם לאנשים אחרים (בכל תחום אפשרי, ממראה, הצלחה, התקדמות בחיים וכו')? לי זה קורה כל הזמן. למעשה כל כמה זמן מופיע טיפוס/ית שאני מתחיל להשוות את עצמי ביחס אליהם. זה יכול להיות מישהו שזה עתה היכרתי, מישהו שאני עובד לצידו או מישהו מכאן <אינטרנט> ומהפורום הזה אפילו. העניין הוא שאני לרוב לא מכיר את האנשים שאליהם אני משווה את עצמי כשהם במדית האינטרנטית וגם במציאות ההשוואות הללו יוצאו דיי מעווותות כי אני לא מכיר את האנשים לעומק מספיק (ויש מעט מאוד אנשים שניתן להכיר אותם כך). לרוב זהו פשוט כלי של הביקורת שלי כיצד לטרוף את הרגשתי הטובה ולהחליפה בחוסר ביטחון ודכדוך (תהליך שאני נאבק עימו ברגעים אלו? השאלה היא מה לדעתכם ניתן לעשות בכדי לשבור את מעגל הקסמים הזה? לדוגמא, פה, אני קורא משהו על מישהו/י שעובר/ת תהליכים כמו שאני הייתי רוצה לעבור או מגיע/ה למקום שאליו אני רוצה להגיע. ואז הביקורת העצמית מתחילה לנשנש. מהם השאלות שכדאי לשאול את עצמי בכדי לנפץ את הבבועה הזו של האדם השני שיצרתי לעצמי? או שאולי ישנם דרכים אחרות. אשמח לשמוע כל אופציה. המשך יום נפלא

 

[סיון בייבה]

ההשוואה הורסת כל חלקה טובה בנו

בלו סקיי שלום. אני מבינה שאתה מודע לשכתבתי בכותרת הנושא ובכך אתה מנסה להאבק- בדפוס ההשוואה הקיים בך שאתה מתאר אותו בכל תחום אפשרי ועם מי שרק אפשר בכל מיני נסיבות אפילו באינטרנט. אני חושבת שאם תבין מה גורם לנו בני האדם להשוות עצמינו עם אחרים, יהיה לך יותר קל להבין עצמך. כמובן שכרגע אני אף מבינה מדבריך שדפוס השוואתי זה, מוריד לך את הבטחון, יוצר תחושת דכדוך ובזה אתה מנסה להאבק. אז ראשית כפי שבוודאי אתה יודע, במלחמות אין מנצחים. יש רק מפסידים. אז חדל מלהלחם בעצמך ויפה שעה אחת קודם. כי הדכדוך וחוסר הבטחון נובעים מהמלחמה הפנימית הזו בעצמך, שהיא זו שמצמצמת אותך, ובהחלט מקורה בהשוואה שציינת. משתחדל מכך- תחוש מתעצם. נסה להבין את הרעיון הבא וזוהי הדרך מנסיוני, לחדול מדפוס ההשוואה. אנשים הם מראות אחד של השני. משום כך אנחנו חווים תסכול. האחד מתרגם זאת להלקאה עצמית(אגרסיביות המופנית כלפי עצמו) והאחר מתרגם זאת לאגרסיביות כלפי הזולת. כך או כך נוצרת תגובה אגרסיבית. או, שיש בזולת ( כמראה עבורך), משהו שיש בך ואתה לא אוהב בעצמך והחוויה שתחוש היא חווית תסכול, או שיש בזולת (כמראה עבורך) משהו שאין בך והיית רוצה (וגם אז תחווה חווית תסכול).בשני המקרים, המניע לתגובה הוא אוטומאטי ולא מודע. זהו חוק המראות על קצה המזלג. אם כשזה קורה לך,ההשוואה הזו שאתה מדבר עליה, באופן מודע תשאל את עצמך מהי המראה שהוא מייצג עבורי עכשיו?כלומר מה הדבר בא להגיד לי? באותו הרגע תגובתך תהיה מודעת ומעצימה ותגרום לך להתפתח ולא לגמד עצמך. זהו עניין של תרגול. בתחילה תצליח מעט ועם הזמ,ן ככל שתתרגל זאת, דפוס זה יהפוך לאוטומאט אתלך וכך תחדול מהשוואה הורסת ותמיר אותה בלמידה מעצימה ובונה אותך. מקווה שהצלחת להבין, קדימה לעבודה ושיהיה לך בהצלחה. סיון- מרכז המגן

 

[בלו סקיי]

רגע של מלל.

תודה על ההצעה אני אשתדל ליישם אותה, למרות שקשה לי נורא להיות רציונלי מנקודת מבט כזו. כפי שציינת במלחמות אין מנצחים, אך מלחמות גם לא נפסקות מעצמן. על אף שקיימים מגעים המקרבים לעבר השלום הנכסף, שוב יש החמרה בחזית וכל המצב חוזר חלילה. אפשר להתבונן במדינה שלנו כמשקפת לעצמנו (או לפחות כך אני מתבונן בזה ביחס לעצמי לרגע), כמו המדינה, אני חי ממשבר למשבר, מהפסקת אש אחת לאחרת וממלחמה למלחמה. אני חי במדינה שאלו החיים בה ואולי זה לא סתם, או שאני פשוט כל כך מורגל להסתכל על הצדדים השליליים הללו שזה ההרגל (אני מניח שמישהו אחר יכול לבוא ולהראות נקודת התייחסות שונה לחלוטין למה שציינתי. ובכל זאת נקודת ההתייחסות הזו מתארת בצורה משמעותית את מה שעובר עליי לדעתי). יש בתוכנו גורמים שמייחלים לשלום ואחרים שמייחלים לניצחון מוחץ (והתבוסה מעוררת את הכאב והכעס כלפי פנים וחוץ) וכל מה שבאמצע נישא עם הרוב שיותר מושך אותו. וכמו שקל לפתות אנשים לרע יותר בקלות מאשר לטוב כך גם לי קל הרבה לחזור לדרך ההלקאה והשנאה מאשר לדרך המלך של ההשלמה. ברגע שאני מחפש את השיעור באדם שאני מרגיש כלפיו משהו כל כך קשה לי למקד את הטוב עד כדי כך שזה מתיש. אני מרגיש שאני עוד רחוק מ"מה הדבר הזה בא להגיד לי". אני משתדל ללכת צעד צעד ובעקביות. כבר פעמים רבות דילגתי לכיוונים שהם ערטילאיים מבחינתי וקרסתי. התקופה האחרונה היא הראשונה מזה זמן רב כל כך שאני יציב (פחות או יותר). הרבה בזכות הפורום הזה ועצות שקיבלתי כאן והעובדה שאני יכול לכתוב ולקבל תמיכה (הוא גם עורר קשיים, כגון אלו שתארתי והעובדה שאני צריך להתעמת עם רעיונות כמו שנכתבו בשרשור הזה שאני יודע שאני רחוק מהם כרגע ושוב ההלקאה {אם כי חלשה יותר}). בכל מקרה לאחר קריאה נוספת של מה שכתבתי כאן נראה שאני מתאר את השמיים אפלים יותר ממה שהם. ובכל מקרה כל הזמן מטפטף יותר ויותר (ולא מעט בזכותכם תודה!), ובקרוב יגיע החורף. והגשם

 

[סיון בייבה]

כרגע לא כדאי לחפש רציונאליות

אני מבינה מדבריך שיהיה לך קשה בשלב הזה לאמץ את חוק המראות ואכן אתה צודק. זה בהחלט לא מתאים כרגע שתתעסק בשאלה מה זה בא לומר לי. כי כל התעסקות כרגע בשאלות לא תביא אותך לרוגע פנימי ויציבות ואתה אומר שמזה זמן רב אתה יציב פחות או יותר. וכל הכבוד לך. סימו שאתה מבין מה עושה לך כעת טוב ואתה מציין את התמיכה כאן, ואתה נשמע כאן אופטימי יותר ופחות מבולבל ממה שהתייחסתי אליו בכתיבתך הקודמת. ואני שמחה עבורך שהעננה מתחילה להתפוגג. תמשיך לאפשר לעצמך לא לחשוב יותר מדי ולעשות רק דברים שעושים לך טוב ונוסכים בך תחושת יציבות. מחזקת אותך ושולחת לך הרבה אנרגיות לכוחות מחודשים. סיון בייבה 052-2524582

 

[seeyou]

להשוות בין עצמינו לאנשים אחרים ?

ברור שזה "טבעי"... הרי בכול שטח צריכים נקודת יחוס..... למרות זאת רצוי להשתדל לא לחלום על החלפת תפקידים "אני קורא משהו על מישהו/י שעובר/ת תהליכים כמו שאני הייתי רוצה לעבור או מגיע/ה למקום שאליו אני רוצה להגיע"? לא בטוח שמה שטוב לאחר טוב גם לך.... שווה בדיקה כללית על המטרות

 

[שירה03]

הי בלו,

קודם כל תרשה לי להביע את הערכתי על הכנות שלך ועל הדבקות שלך בַּאמת. על האומץ להסתכל במראה ולהתמודד עם מה שאתה רואה. ממש כל הכבוד. מאוד מאוד מעריכה. לצערי הרב יוצא לי המון להשוות את עצמי לאנשים. גם אני מנסה להגמל מההרגל המגונה הזה..... כתבת: "לרוב זהו פשוט כלי של הביקורת שלי כיצד לטרוף את הרגשתי הטובה ולהחליפה בחוסר ביטחון ודכדוך (תהליך שאני נאבק עימו ברגעים אלו?". אז אתה יודע בדיוק איפה קבור הכלב. אתה יודע מה גורם לך לעשות את זה. (אגב, אצלי זה מגורמים אחרים... אבל מה אני נדחפת?!). אני יכולה לומר לך מה אני עושה: כשאני קולטת את עצמי עושה את זה אני אומרת לעצמי: "די. תפסיקי. זה לא רלוונטי". ואז אני חושבת על משהו אחר. הרבה פעמים זה עובד.כי ת'כלס אתה וגם אני יודעים שזה לא אמיתי. כמו שכתבת, ההשוואה לא אמיתית כי לא יודעים את התמונה השלמה. אם אתה רואה מישהו שנמצא איפה שהיית רוצה להיות מתעוררת הרבה פעמים קנאה. אל תבהל. זה קורה לכולם. וזה טוב שאתה רוצה לשנות את זה. הצעד הראשון לשינוי זה ההכרה בעובדה שככה זה. לקבל את עצמך ככזה. לא לדחות את עצמך או לכעוס על עצמך שאתה כזה. לקבל את היותך לא מושלם. לקבל את החסרון הספציפי הזה, ואז אפשר להתחיל לראות איך מטפלים בו. אז איך מטפלים בקנאה? אני עושה את זה ע"י אמונה. אמונה שכל אדם מקבל בדיוק את מה שהוא צריך בשביל לעבור את השיעורים שלו בחיים ולתקן את התיקונים שלו בחיים. לכן מה שאין לי - אני לא צריכה. זה הקו המחשבתי. אני משתדלת להזכיר לעצמי את זה בשעת הצורך. כן, זה קשה.. אפשר גם להתפלל (אם מאמינים שיש מישהו שם למעלה שאוהב אותנו ורוצה שנהיה בקשר איתו) ואפשר לשתף אותו בקושי ולבקש עזרה. הרבה פעמים עצם התפילה הזו (מהלב) פותחת ומשחררת המון דברים ועוזרת לשנות ולתקן את מה שדרוש תיקון. זה נותן הרגשה מטהרת, ואז הקנאה עוזבת (עד לפעם הבאה... זו עבודה קשה וארוכה עם הרבה שלבים). אני לא משקיעה בניפוץ הבבואה של האדם השני. אני מעדיפה להשקיע בהתקדמות שלי. יכול להיות שהוא באמת אדם מעולה. למה לנפץ? אולי דווקאכדאי להשקיע בלראות את הטוב שבשני, ואם זה בא לך באופן טבעי, אז למה בכוח לראות את הרע? תשמח - זו תכונה מכול שאתה רואה את הטוב שבאנשים! עכשיו תלמד לאות גם את הטוב שבך.

ערב מקסים

 

[בלו סקיי]

ערב מופלא

תודה רבה על הדברים הנפלאים שכתבת. ההודעה בשרשור הזה שבאמת חדרה לתוכי. תודה אני משתדל ליישם את הלא רלוונטי במקום הנכון. זהו בהחלט האמצעי העיקרי שאפשר להשתמש בו. אך קשה לי. לרוב המחשבה פשוט נתקעת ומאמללת. כמו ברק בבקבוק. זה תלוי בתקופה כמובן, תלוי מה אני מרגיש בקשר לעצמי באותו זמן. אך בגדול קשה נורא להוציא אותה עד שהיא פשוט יוצאת בדרך זו או אחרת מעצמה. אני בדרך ללסלוח לעצמי אני מניח, מרגיש שאני בצעדים הראשונים (או שאני ממעיט בערך המקום שאני נמצא בו, בכל מקרה מחפש, לאחרונה אני מרגיש שאני תלוי בזה כמו באוויר ושאני לא עושה מספיק (ומכאן נכנס עניין הקנאה לא מעט). אבל אני עושה הרבה יותר מאשר במשך זמן רב ואני מתמיד ומוסיף בקשר לאמונה... אני מניח שזה חלק מקבלה עצמית שאני עדיין רחוק ממנה קצת. האמונה שאני מקבל את כל מה שאני צריך בחיים האלו ומה שאין לא צריך. אני פשוט מרגיש שאני רוצה עוד ועוד.. שאני שבע לא משנה מה. מצד אחד אני משתדל לראות את זה כמשהו חיובי, בתאווה הזו לחיים. למלא כמה שיותר משבצות ולהתרחב כל הזמן. אך בלי יסודות חזקים נשארים עם רק עם בסיס לא יציב. לאחרונה כשאני מסתכל בעצמי אני מאוד גאה בעצמי, יש בי כל כך הרבה וזה משמח אותי. ואני משתדל להתמלא מזה, משתדל מאוד וזה הולך לאט לאט התחלתי להתפלל קצת לאחרונה, לא משהו שלי, אלא תפילה כתובה מהספר דרך האהבה. החלטתי להתפלל אותה בכל בוקר (לצערי לא התמדתי בימים האחרונים אך אשוב לזה). קצת קשה לי עם ההרגשה שאני יכול להתפלל בעצמי כרגע. זה פשוט מפחיד אותי. כי אני מרגיש שאני לא אעשה את זה נכון (אני יודע שזה נשמע אבסורדי אבל לעניות דעתי ברגע שתפילה לא בנויה נכון. היא לא מגיעה ממקום נכון והיא לא ממשית), ולמען האמת אני לא באמת יודע להתפלל מהלב. ז"א לרצות את זה באמת והכי חשוב - בתמים. אני בהחלט לא מעוניין להראות את הרע לאחר, ומשתדל להראות רק את הטוב זו בהחלט תכונה נפלאה (שאני משתדל בכל כוחי לראותה ככזו). סופ"ש מופלא

 

[שירה03]

איזה יופי

שלאחרונה אתה אוהב את מה שאתה רואה במראה. כל הכבוד! מה יש לא לעשות נכון בתפילה? אולי אם תתפלל מהלב בנוסח שלך זה ירגיש לך טבעי יותר ותתחבר יותר, ואז תרגיש שאתה עושה את זה נכון. מה אתה אומר? לא כתבתי על להַראות את הטוב לאחר, אלא לִראות את הטוב שבאחר. וזו אכן תכונה נפלאה שבוע טוב

 

[טליה1233]

שלום ../images/Emo13.gif ענו לך יפה ו...

כשמלאים (=מלא) לא מבחינים ממש ב"שטויות"

ממקום של חסר וחוסר מלאות (עיין ערך 'אושר'

) "רואים" (את מחשבות הדימוי העצמי, שלנו בעיקר

) את ההתגוננות, את הרצון להשתנות (שינוי לא בא ב"כסאך", במלחמה/הענשה (וכן, גם בהאנשה) עצמית, אלא בשלום, בשלווה, ללא גערה

)/לשנות (מעין לחץ ש"חייבים לשנות", כמו ... "דרך דמעה שקופה" - שירו של מאיר אריאל ז"ל

)/להדמות/ לאחות חסרים דרך תכונות שאיננו מכירים בעצמנו וכו'

אז... מה עושים? עושים

מקיפים את עצמנו בדברים טובים, נותנים מ נ ו ח ה לרוחינו העייפה מהענשה עצמית (בקורת מתישה

) ובפשטות נותנים לדברים להשתנות. תאמין לי שהמכוון בך (אתה הלא רציונאלי) יארגן את הדברים (דברים טובים לך יקרו) ואת השינוי עצמו. למה להתאמץ? התהליך יקרה עם לא תבלבל את המוח לעצמך

בהצלחה. הדרך ברוכה

 

[טליה1233]

ושלום לכולם ../images/Emo13.gif

 

[בלו סקיי]

הלוואי והייתי יודע איך להפסיק לבלבל

לי את המוח. אם הייתי יכול לא הייתי כאן אני מניח (לפחות לא מהסיבות הנוכחיות). תודה, והמשך יום נעים

 

[גילי פרי]

"השוואה" - יש קלף כזה../images/Emo27.gif

בקלפי הזן של אושו יש קלף שנקרא "השוואה" אני מביאה את הכתוב מהספר לגבי הקלף:

מתי אמרו לך שהבמבוק יפה מהאלון, או שהאלון יקר מהבמבוק? האם אתה חושב שהאלון היה רוצה שיהיה לו גזע חלול כמו לבמבוק הזה? האם הבמבוק מקנא באלון משום שהוא גדול יותר ומשום שהעלים שלו משנים את צבעם בסתיו? הרעיון של שני עצים שמשווים את עצמם זה לזה נראה מגוחך, אך אנו, בני האדם מוצאים שאת ההרגל הזה קשה מאד לשבור.

בוא נקבל את זה, תמיד יהיה מישהו יפה יותר, מוכשר יותר, חזק יותר, אינטיליגנטי יותר, או כנראה מאושר ממך. הדרך לגלות מי אתה אינה על ידי השוואת עצמך לאחרים, אלא על ידי בחינה אם אתה מגשים את הפוטנציאל שלך בדרך הטובה ביותר שאתה מכיר"

ועוד:

"השוואה מביאה נחיתות, עליונות. כשאינך משווה, כל הנחיתויות וכל העליונויות נעלמות. אז הנך, אתה פשוט שם. שיח קטן או עץ גדול וגבוה - זה לא משנה; אתה עצמך. יש בך צורך. עלה עשב הכרחי בדיוק כמו הכוכב הגדול ביותר. ללא עלה העשב יהיה אלוהים פחות מכפי שהוא. הצליל הזה של הקוקיה הכרחי בדיוק כמו כל בודהא; העולם יהיה פחות, יהיה עשיר פחות אם הקוקיה הזו תיעלם.

רק תסתכל סביב. הכל הכרחי, והכל מתאים יחד. זאת אחדות אורגנית; אף אחד אינו גבוה יותר, ואף אחד אינו נמוך יותר, אף אחד אינו עליון, אף אחד אינו נחות. הכל ייחודי בדרך שאין דומה לה" וברוח הזו, זה זמן למסרים, לא?

שבת

לכולנו