השוואה מעניינת:
הפתיחה מתוך מצע קדימה: "יסודות חברתיים-כלכליים חזקים הם תנאי הכרחי לביטחון לאומי. העובדה שישראל נמצאת בפסגות הידע העולמי בשטחים רבים וחשובים נוטה להסתיר את המציאות הקרה: היסודות החברתיים-כלכליים של המדינה נמצאים בסכנת התפוררות, מה שמגביר את השסעים הקיימים ממילא בחברה הישראלית ומהווה סכנה קיומית לעתידה." הפתיחה מתוך מצע תפנית: "עוצמה חברתית-כלכלית היא תנאי הכרחי לחוסן לאומי. השסעים החברתיים השונים בישראל אינם מתאחים וההחרפה המתמדת באבטלה, בעוני ובאי-השוויון במהלך של כשלושה עשורים ברציפות רק החמירה אותם. בעיות אלה, בצירוף לצמיחה איטית, מציבות את המדינה בפני סיכון ההולך ומחריף בשנים האחרונות. " יעדי קדימה: " • שינוי סדר העדיפות הלאומי בחלוקת תקציבים והגברת השקיפות • הגברת היקף התעסוקה והעלאת ההכנסה מעבודה • צמצום פערים חברתיים וכלכליים ומלחמה בעוני • הגברת קצב הצמיחה הכלכלית, הגדלת הפריון ושיפור כושר התחרות • מלחמה נחושה נגד האלימות ובעד אכיפת החוק בארץ • חיזוק מעמד הביניים • רשת ביטחון לגיל הזהב ולנכים • חיזוק הנגב והגליל • שוויון הזדמנויות בין המינים • שילוב מלא של המיעוטים • פתרון בעית מנועי חיתון • רפורמה במערכת הבריאות • מלחמה בתאונות הדרכים • שמירה על איכות הסביבה ועל איכות החיים • הידוק הקשר בין מדינת ישראל לבין הקהילות היהודיות והישראליות בחו"ל " יעדי תפנית: " ¬ הגברת התעסוקה. ¬ צמצום שסעים ופערים כלכליים וחברתיים. ¬ העלאת רמת החיים, תוך שיפור באיכות החיים ובאיכות הסביבה. ¬ הגברת קצב הצמיחה, הגדלת הפריון ושיפור כושר התחרות. ¬ קידום מעמד האישה. ¬ שילוב מלא של המיעוטים. ¬ חיזוק מעמד הביניים. ¬ הבטחת רשת ביטחון לגיל הזהב ולנכים. ¬ חיזוק הנגב והגליל. ¬ הורדה ניכרת במספר הנפגעים בתאונות הדרכים. " שינוי סדר העדיפויות במצע קדימה: " ההוצאה הציבורית בישראל גבוהה מאוד בהשוואה למדינות המפותחות. גם ללא תקציב הביטחון, ההוצאה האזרחית בישראל גבוהה באופן מסורתי ביחס לממוצע במדינות המערב. לכן, שינוי המגמות מחייב קביעה מחדש של העדיפויות הלאומיות של מדינת ישראל. בעזרת שקיפות תקציבית מקסימאלית ובמסגרת תוכנית אסטרטגית רב-שנתית, תקציב המדינה יבנה על פי סדרי העדיפויות הבאים: • חינוך – הקצאת כספים לכל מערכות החינוך על פי אמות מידה זהות, ברורות ושקופות תאפשר הגברת הסיוע לחלשים, הקטנת הפערים והעלאה ניכרת ברמה הכללית. • תעסוקה – הפעלת תוכנית אסטרטגית לשיפור מצב התעסוקה, הכוללת שינוי בשיטת התמריצים והשקעה מוגברת בתשתיות פיזיות. • גליל ונגב – מתן עדיפות לפיתוח אזורים אלו במקום אזורים אשר לא יהוו חלק ממדינת ישראל יהודית ודמוקרטית בעתיד. • רווחה – חיזוק מערכת הרווחה המושתתת על העיקרון של סיוע רב יותר לנזקקים בלבד. • חוק – הגברת האכיפה של חוקי המדינה בכל המישורים. • תאונות דרכים – יישום התוכנית הלאומית למלחמה בתאונות הדרכים. • איכות הסביבה – שמירה אפקטיבית על איכות הסביבה. • מחקר ופיתוח – עידוד המחקר והפיתוח בכל הרמות. צמצום הסקטור הציבורי • הפחתת מספר משרדי הממשלה • מיזוג רשויות מקומיות • ביטול בירוקרטיה מיותרת וכפילויות בסקטור הציבורי • התייעלות בתקציב מערכת הביטחון. " שינוי סדר העדיפויות במצע תפנית: " . שינוי סדר העדיפויות הלאומי בחלוקת תקציבים אין זה סוד שהיקף ההוצאה הציבורית בישראל גבוה מאוד. מה שידוע פחות הוא שגם ללא תקציב הביטחון, ההוצאה הציבורית האזרחית במדינת ישראל אינה נמוכה ביחס לממוצע מדינות המערב. במילים אחרות, זה שנים רבות שלא חסר בארץ כסף בתחום האזרחי, וניתן היה למנוע את ההידרדרות התלת-עשורית בתחום הכלכלי-חברתי. הכול עניין של סדרי עדיפויות. עד עתה גברו שיקולים אישיים וסקטוריאליים על שיקולים לאומיים ומערכתיים. העדר שקיפות מובנה בחלוקת הכספים תרם לשימוש לא-ענייני ובלתי-יעיל בכספי הציבור. כאן מוצגת תפנית בסדר העדיפויות הלאומי: · חלוקת כספים לכל מערכות החינוך – הממלכתית, הממלכתית-דתית, הערבית והחרדית – לפי אמות מידה זהות, ברורות ושקופות, תאפשר הגברת הסיוע לחלשים והקטנת הפערים. הרפורמה המוצעת כאן (בפרק החינוך) תייעל את השימוש בתקציב החינוך ותשפר באופן משמעותי את הביצועים. · הפעלת תוכנית אסטרטגית להגברת התעסוקה, הכוללת תפנית בשיטות התמריצים והשקעה מוגברת בתשתיות פיזיות (התוכנית מפורטת בסעיף הבא). · כמו כן, מתן עדיפות תקציבית: - לנגב ולגליל, במקום לאזורים שלא יהוו חלק ממדינה יהודית-דמוקרטית בעתיד. - לחיזוק מערכת רווחה המושתתת על העיקרון של סיוע לנזקקים בלבד. - לעידוד המחקר והפיתוח. · צמצום הסקטור הציבורי: - הפחתת מספר משרדי הממשלה מ-22 ל-10 (ראו גם פרק "ממשל ומנהיגות"). - מיזוג רשויות מקומיות. - ביטול בירוקרטיות ממשלתיות וציבוריות. - התייעלות מערכת הביטחון, תוך קיצוץ של כ-10% בתקציב הביטחון. · לחימה ללא פשרות בכלכלה השחורה והלא-מדווחת. זהו צעד חשוב בלחימה בפשע, בהגדלת הכנסות המדינה ממסים ובהגברת השוויוניות בנשיאה בנטל המסים. · הגברה ניכרת בשקיפות התקציבית, כדי שהציבור יוכל לעקוב אחרי סדר העדיפויות הלאומי בפועל, ולא רק אחרי סדר העדיפויות המוצהר. · הקטנת ההוצאות הציבוריות כדי לאפשר צמצום נטל המסים והחוב הלאומי. "
הפתיחה מתוך מצע קדימה: "יסודות חברתיים-כלכליים חזקים הם תנאי הכרחי לביטחון לאומי. העובדה שישראל נמצאת בפסגות הידע העולמי בשטחים רבים וחשובים נוטה להסתיר את המציאות הקרה: היסודות החברתיים-כלכליים של המדינה נמצאים בסכנת התפוררות, מה שמגביר את השסעים הקיימים ממילא בחברה הישראלית ומהווה סכנה קיומית לעתידה." הפתיחה מתוך מצע תפנית: "עוצמה חברתית-כלכלית היא תנאי הכרחי לחוסן לאומי. השסעים החברתיים השונים בישראל אינם מתאחים וההחרפה המתמדת באבטלה, בעוני ובאי-השוויון במהלך של כשלושה עשורים ברציפות רק החמירה אותם. בעיות אלה, בצירוף לצמיחה איטית, מציבות את המדינה בפני סיכון ההולך ומחריף בשנים האחרונות. " יעדי קדימה: " • שינוי סדר העדיפות הלאומי בחלוקת תקציבים והגברת השקיפות • הגברת היקף התעסוקה והעלאת ההכנסה מעבודה • צמצום פערים חברתיים וכלכליים ומלחמה בעוני • הגברת קצב הצמיחה הכלכלית, הגדלת הפריון ושיפור כושר התחרות • מלחמה נחושה נגד האלימות ובעד אכיפת החוק בארץ • חיזוק מעמד הביניים • רשת ביטחון לגיל הזהב ולנכים • חיזוק הנגב והגליל • שוויון הזדמנויות בין המינים • שילוב מלא של המיעוטים • פתרון בעית מנועי חיתון • רפורמה במערכת הבריאות • מלחמה בתאונות הדרכים • שמירה על איכות הסביבה ועל איכות החיים • הידוק הקשר בין מדינת ישראל לבין הקהילות היהודיות והישראליות בחו"ל " יעדי תפנית: " ¬ הגברת התעסוקה. ¬ צמצום שסעים ופערים כלכליים וחברתיים. ¬ העלאת רמת החיים, תוך שיפור באיכות החיים ובאיכות הסביבה. ¬ הגברת קצב הצמיחה, הגדלת הפריון ושיפור כושר התחרות. ¬ קידום מעמד האישה. ¬ שילוב מלא של המיעוטים. ¬ חיזוק מעמד הביניים. ¬ הבטחת רשת ביטחון לגיל הזהב ולנכים. ¬ חיזוק הנגב והגליל. ¬ הורדה ניכרת במספר הנפגעים בתאונות הדרכים. " שינוי סדר העדיפויות במצע קדימה: " ההוצאה הציבורית בישראל גבוהה מאוד בהשוואה למדינות המפותחות. גם ללא תקציב הביטחון, ההוצאה האזרחית בישראל גבוהה באופן מסורתי ביחס לממוצע במדינות המערב. לכן, שינוי המגמות מחייב קביעה מחדש של העדיפויות הלאומיות של מדינת ישראל. בעזרת שקיפות תקציבית מקסימאלית ובמסגרת תוכנית אסטרטגית רב-שנתית, תקציב המדינה יבנה על פי סדרי העדיפויות הבאים: • חינוך – הקצאת כספים לכל מערכות החינוך על פי אמות מידה זהות, ברורות ושקופות תאפשר הגברת הסיוע לחלשים, הקטנת הפערים והעלאה ניכרת ברמה הכללית. • תעסוקה – הפעלת תוכנית אסטרטגית לשיפור מצב התעסוקה, הכוללת שינוי בשיטת התמריצים והשקעה מוגברת בתשתיות פיזיות. • גליל ונגב – מתן עדיפות לפיתוח אזורים אלו במקום אזורים אשר לא יהוו חלק ממדינת ישראל יהודית ודמוקרטית בעתיד. • רווחה – חיזוק מערכת הרווחה המושתתת על העיקרון של סיוע רב יותר לנזקקים בלבד. • חוק – הגברת האכיפה של חוקי המדינה בכל המישורים. • תאונות דרכים – יישום התוכנית הלאומית למלחמה בתאונות הדרכים. • איכות הסביבה – שמירה אפקטיבית על איכות הסביבה. • מחקר ופיתוח – עידוד המחקר והפיתוח בכל הרמות. צמצום הסקטור הציבורי • הפחתת מספר משרדי הממשלה • מיזוג רשויות מקומיות • ביטול בירוקרטיה מיותרת וכפילויות בסקטור הציבורי • התייעלות בתקציב מערכת הביטחון. " שינוי סדר העדיפויות במצע תפנית: " . שינוי סדר העדיפויות הלאומי בחלוקת תקציבים אין זה סוד שהיקף ההוצאה הציבורית בישראל גבוה מאוד. מה שידוע פחות הוא שגם ללא תקציב הביטחון, ההוצאה הציבורית האזרחית במדינת ישראל אינה נמוכה ביחס לממוצע מדינות המערב. במילים אחרות, זה שנים רבות שלא חסר בארץ כסף בתחום האזרחי, וניתן היה למנוע את ההידרדרות התלת-עשורית בתחום הכלכלי-חברתי. הכול עניין של סדרי עדיפויות. עד עתה גברו שיקולים אישיים וסקטוריאליים על שיקולים לאומיים ומערכתיים. העדר שקיפות מובנה בחלוקת הכספים תרם לשימוש לא-ענייני ובלתי-יעיל בכספי הציבור. כאן מוצגת תפנית בסדר העדיפויות הלאומי: · חלוקת כספים לכל מערכות החינוך – הממלכתית, הממלכתית-דתית, הערבית והחרדית – לפי אמות מידה זהות, ברורות ושקופות, תאפשר הגברת הסיוע לחלשים והקטנת הפערים. הרפורמה המוצעת כאן (בפרק החינוך) תייעל את השימוש בתקציב החינוך ותשפר באופן משמעותי את הביצועים. · הפעלת תוכנית אסטרטגית להגברת התעסוקה, הכוללת תפנית בשיטות התמריצים והשקעה מוגברת בתשתיות פיזיות (התוכנית מפורטת בסעיף הבא). · כמו כן, מתן עדיפות תקציבית: - לנגב ולגליל, במקום לאזורים שלא יהוו חלק ממדינה יהודית-דמוקרטית בעתיד. - לחיזוק מערכת רווחה המושתתת על העיקרון של סיוע לנזקקים בלבד. - לעידוד המחקר והפיתוח. · צמצום הסקטור הציבורי: - הפחתת מספר משרדי הממשלה מ-22 ל-10 (ראו גם פרק "ממשל ומנהיגות"). - מיזוג רשויות מקומיות. - ביטול בירוקרטיות ממשלתיות וציבוריות. - התייעלות מערכת הביטחון, תוך קיצוץ של כ-10% בתקציב הביטחון. · לחימה ללא פשרות בכלכלה השחורה והלא-מדווחת. זהו צעד חשוב בלחימה בפשע, בהגדלת הכנסות המדינה ממסים ובהגברת השוויוניות בנשיאה בנטל המסים. · הגברה ניכרת בשקיפות התקציבית, כדי שהציבור יוכל לעקוב אחרי סדר העדיפויות הלאומי בפועל, ולא רק אחרי סדר העדיפויות המוצהר. · הקטנת ההוצאות הציבוריות כדי לאפשר צמצום נטל המסים והחוב הלאומי. "
יש ציפי לבני.. שמעון פרס.. אבי דיכטר.. מרינה סולודקין.. שאול מופז.. ועוד הרבה חברה מצויינים.