השדון
שעת צהריים. הפלפון על השולחן מנגן את המנגינה שהצמדתי לשמו. רצה לפלפון. מחייכת. רק המחשבה עליו מציפה אותי אושר. משבשת את קו המחשבה שלי. חודש של שתיקה, הסתיים. תחילתה של השיחה מאוד שגרתית. "אני אוהב/ת אותך." "התגעגעתי." "מתי נפגשים?" "רוצה אותך." ביקש לספר לי משהו שקרה בשבת האחרונה ומשפיע עליו עד עכשיו. התמונות לא יוצאות לו מהראש. "הרגשתי שאני נחנק בבית. לקחתי את הכלב והסיגריות ויצאתי לטייל בהרים. זה משולש מדהים בין הכפר שלי ועוד שני כפרים. משולש של חורש טבעי, עם מהון פינות חמד אינטימיות. יש כאן פינות יפות בהן אפשר לפרוס שמיכה על האדמה ולאהוב אותך. הנוף מדהים. התיישבתי על סלע והשקפתי לוואדי ולהרים מסביב. רציתי אותך לידי. יושבת על הסלע. מתענגת על הנוף המדהים הזה, מציוץ הציפורים ומהפריחה. ככה לשבת מחובקים וליהנות מהשמש האביבית. מאושרים רק בגלל שאנו יחד. דמיינתי אותך מאושרת להיות בטבע שכל כך חסר לך בעיר. הבעת האושר שלך מדליקה ניצוצות ראשונים של תשוקה בגופי. מבט אחד בפנים שלי, ואת יודעת על מה אני חושב. את קמה והולכת לבחון פרח. מתכופפת להריח אותו, מאפשרת לי מבט על הישבן שלך המצטופף לו בתוך הג'ינס. המכנס צמוד. הטיית הגב שלך חושפת את החריץ בין רגלייך. המכנס עמוק בתוכו. לא מבין איך את הולכת עם ג'ינס כזה. נדמה לי שכל צעד גורם לו להתחכך בדגדגן שלך. הניצוצות הראשונים של תשוקה הופכים במהירות לשרפה. דמיינתי אותך עומדת ומרימה את פניך לכיוון השמש. עוצמת עיניים. פורסת ידייך לצדדים ומסתחררת. מתלהבת כילדה קטנה. מאושרת. כשידייך פרוסות כך, לצדדים, שדייך בולטים עוד יותר. הפטמות מאימות לקרוע את בד החזייה והחולצה. כמו שני לימונים גדולים מתחת לבד המתוח. פוחד שתיפלי, נעמד לצידך. את מסתחררת עד שאובד שיווי משקלך, נופלת בין זרועותיי. צוחקת. אני לא יכול לצחוק. החזה שלך רועד מהצחוק. מהנשימות. נמחץ מול החזה שלי. שתי גבעות עולות להן ממחשוף החולצה. מעמיקות את השביל. הפטמות שלך צמודות לחזה שלי. את כבר לא צוחקת. עינייך מתמקדות על השפתיים שלי. אני רוצה לנשק את שפתיך אך את מתחמקת. משתחררת מהחיבוק שלי. אני לא מבין אותך. אני רואה את התשוקה בעינייך, את שפתייך מתנועעות, את הפטמות הנוקשות מתחת לחולצה הצמודה לגופך. מפנה את גבך אלי. מתלבטת. יד קטנה על המצח, אצבעותיך חופרות בשערך. עינייך בוהות בקרקע ובשמים. מחפשת עזרה. אני חוזר לסלע עליו ישבתי לפני דקה. מניח לך ללבטייך. צליל מתכתי מחזיר את עיניי אליך. את יחפה. כפות רגלייך קטנות ולבנות, על החול החום. לא מודעת שאני צופה בך. ידייך נאבקות באבזם החגורה. משחררות אותה. פותחות את הכפתור והרוכסן. ידייך על עצמות האגן, אוחזות בג'ינס הדבוק לגופך כעור שני. מושכת אותו מטה. המכנס הוסר מהישבן, משאיר אותו ערום כביום היוולדך. לראשונה אני רואה את הקעקוע שלך. שדון קטן וחמוד, עם קלשון. את מתכופפת מעט. מניעה את רגלייך בניסיון להיחלץ מהג'ינס ההדוק. ישבנך נע עם כל תנועה. גם השדון נע. לועג לי ממקומו. ירכייך חולצו מהג'ינס ואת ממשיכה להתכופף. אני מזהה חוט שחור חוצה את הישבן שלך לשניים. רואה את הכניסה הרטובה לגופך כשידיך הגיעו מתחת לברכייך. אני מתאפק בכל כוחי. רוצה כל כך לקום ולעמוד מאחורייך, להסיט את החוט שלא מכסה דבר, ולחדור לגופך. נאחזת בעץ, עומדת על רגל אחת, משחררת את השנייה מהמכנס. מחליפה ביניהן ומשתחררת מהבגד המטריד. ידייך אוחזות בשולי החולצה, מעלות אותה לאורך הגב באיטיות. עכשיו את מודעת למבטי. תנועותייך איטיות יותר. משחררת את כתפיך, מרימה את ידיך גבוה מעל ראשך, משחררת אותו ואת שערך, שחוזר לגלוש על גבך, מהחולצה. אחרונות משתחררות זרועותיך. את עומדת בגבך אליי. שער גולש על הגב, מסתיר את רובו, מסתיים כמה ס"מ מעל לחוט שחור המקיף את האגן. ישבן עגלגל, חצוף, שתי ירכיים כמעט ונוגעות אחת בשנייה, קרסוליים דקיקים, ושדון קטן אחד. אני עומד להתפוצץ. חורק שינים, מתאמץ שלא לגמור באותו הרגע. ידייך משחררות את סוגר החזייה שעל גבך. ראשך נוטה לעבר החזה, יוצר שני וילונות של שער אדמוני. לבושה רק בחוטיני שחור את מסתובבת אליי. כל כך נשית ועדינה. יפיפייה. ירכיים חטובות. בטן שטוחה כמעט לגמרי ושתי פטמות מציצות מבעד לשער הארוך. ידיך נעות במבוכה בין ערוותך המוסתרת וצידי גופך. עדין ביישנית. מסמיקה. אני קם ממקומי וניגש אלייך. מחליק את כפות ידיי על צווארך, מרחיק את השער מעבר לכתפיים הדקיקות. חושף את שדייך. שדייך העגולים ממלאים את כפות ידיי. מוצקים וזקופים. הפטמות זקורות וקשות. מציצות בין אצבעותיי. אני מהדק את אצבעותיי סביב הפטמות, שומע גרגור של הנאה בוקע מגרונך. שפתייך פסוקות מעט. השפה התחתונה רוטטת. נוגע בה באגודל. מצמיד את כף ידי לפנייך. שפתייך מתקבצות, מנשקות את האגודל שלי ועוברות לנשק את מרכז כף ידי. נשיקה לחה וחמה. המגע החם והמוכר בכף ידי מעיר אותי. בחוסר רצון אני פוקח את עיניי. הכלב שלי מלקק את כף ידי. מרים אותה באפו. זמן לחזור הביתה.
שעת צהריים. הפלפון על השולחן מנגן את המנגינה שהצמדתי לשמו. רצה לפלפון. מחייכת. רק המחשבה עליו מציפה אותי אושר. משבשת את קו המחשבה שלי. חודש של שתיקה, הסתיים. תחילתה של השיחה מאוד שגרתית. "אני אוהב/ת אותך." "התגעגעתי." "מתי נפגשים?" "רוצה אותך." ביקש לספר לי משהו שקרה בשבת האחרונה ומשפיע עליו עד עכשיו. התמונות לא יוצאות לו מהראש. "הרגשתי שאני נחנק בבית. לקחתי את הכלב והסיגריות ויצאתי לטייל בהרים. זה משולש מדהים בין הכפר שלי ועוד שני כפרים. משולש של חורש טבעי, עם מהון פינות חמד אינטימיות. יש כאן פינות יפות בהן אפשר לפרוס שמיכה על האדמה ולאהוב אותך. הנוף מדהים. התיישבתי על סלע והשקפתי לוואדי ולהרים מסביב. רציתי אותך לידי. יושבת על הסלע. מתענגת על הנוף המדהים הזה, מציוץ הציפורים ומהפריחה. ככה לשבת מחובקים וליהנות מהשמש האביבית. מאושרים רק בגלל שאנו יחד. דמיינתי אותך מאושרת להיות בטבע שכל כך חסר לך בעיר. הבעת האושר שלך מדליקה ניצוצות ראשונים של תשוקה בגופי. מבט אחד בפנים שלי, ואת יודעת על מה אני חושב. את קמה והולכת לבחון פרח. מתכופפת להריח אותו, מאפשרת לי מבט על הישבן שלך המצטופף לו בתוך הג'ינס. המכנס צמוד. הטיית הגב שלך חושפת את החריץ בין רגלייך. המכנס עמוק בתוכו. לא מבין איך את הולכת עם ג'ינס כזה. נדמה לי שכל צעד גורם לו להתחכך בדגדגן שלך. הניצוצות הראשונים של תשוקה הופכים במהירות לשרפה. דמיינתי אותך עומדת ומרימה את פניך לכיוון השמש. עוצמת עיניים. פורסת ידייך לצדדים ומסתחררת. מתלהבת כילדה קטנה. מאושרת. כשידייך פרוסות כך, לצדדים, שדייך בולטים עוד יותר. הפטמות מאימות לקרוע את בד החזייה והחולצה. כמו שני לימונים גדולים מתחת לבד המתוח. פוחד שתיפלי, נעמד לצידך. את מסתחררת עד שאובד שיווי משקלך, נופלת בין זרועותיי. צוחקת. אני לא יכול לצחוק. החזה שלך רועד מהצחוק. מהנשימות. נמחץ מול החזה שלי. שתי גבעות עולות להן ממחשוף החולצה. מעמיקות את השביל. הפטמות שלך צמודות לחזה שלי. את כבר לא צוחקת. עינייך מתמקדות על השפתיים שלי. אני רוצה לנשק את שפתיך אך את מתחמקת. משתחררת מהחיבוק שלי. אני לא מבין אותך. אני רואה את התשוקה בעינייך, את שפתייך מתנועעות, את הפטמות הנוקשות מתחת לחולצה הצמודה לגופך. מפנה את גבך אלי. מתלבטת. יד קטנה על המצח, אצבעותיך חופרות בשערך. עינייך בוהות בקרקע ובשמים. מחפשת עזרה. אני חוזר לסלע עליו ישבתי לפני דקה. מניח לך ללבטייך. צליל מתכתי מחזיר את עיניי אליך. את יחפה. כפות רגלייך קטנות ולבנות, על החול החום. לא מודעת שאני צופה בך. ידייך נאבקות באבזם החגורה. משחררות אותה. פותחות את הכפתור והרוכסן. ידייך על עצמות האגן, אוחזות בג'ינס הדבוק לגופך כעור שני. מושכת אותו מטה. המכנס הוסר מהישבן, משאיר אותו ערום כביום היוולדך. לראשונה אני רואה את הקעקוע שלך. שדון קטן וחמוד, עם קלשון. את מתכופפת מעט. מניעה את רגלייך בניסיון להיחלץ מהג'ינס ההדוק. ישבנך נע עם כל תנועה. גם השדון נע. לועג לי ממקומו. ירכייך חולצו מהג'ינס ואת ממשיכה להתכופף. אני מזהה חוט שחור חוצה את הישבן שלך לשניים. רואה את הכניסה הרטובה לגופך כשידיך הגיעו מתחת לברכייך. אני מתאפק בכל כוחי. רוצה כל כך לקום ולעמוד מאחורייך, להסיט את החוט שלא מכסה דבר, ולחדור לגופך. נאחזת בעץ, עומדת על רגל אחת, משחררת את השנייה מהמכנס. מחליפה ביניהן ומשתחררת מהבגד המטריד. ידייך אוחזות בשולי החולצה, מעלות אותה לאורך הגב באיטיות. עכשיו את מודעת למבטי. תנועותייך איטיות יותר. משחררת את כתפיך, מרימה את ידיך גבוה מעל ראשך, משחררת אותו ואת שערך, שחוזר לגלוש על גבך, מהחולצה. אחרונות משתחררות זרועותיך. את עומדת בגבך אליי. שער גולש על הגב, מסתיר את רובו, מסתיים כמה ס"מ מעל לחוט שחור המקיף את האגן. ישבן עגלגל, חצוף, שתי ירכיים כמעט ונוגעות אחת בשנייה, קרסוליים דקיקים, ושדון קטן אחד. אני עומד להתפוצץ. חורק שינים, מתאמץ שלא לגמור באותו הרגע. ידייך משחררות את סוגר החזייה שעל גבך. ראשך נוטה לעבר החזה, יוצר שני וילונות של שער אדמוני. לבושה רק בחוטיני שחור את מסתובבת אליי. כל כך נשית ועדינה. יפיפייה. ירכיים חטובות. בטן שטוחה כמעט לגמרי ושתי פטמות מציצות מבעד לשער הארוך. ידיך נעות במבוכה בין ערוותך המוסתרת וצידי גופך. עדין ביישנית. מסמיקה. אני קם ממקומי וניגש אלייך. מחליק את כפות ידיי על צווארך, מרחיק את השער מעבר לכתפיים הדקיקות. חושף את שדייך. שדייך העגולים ממלאים את כפות ידיי. מוצקים וזקופים. הפטמות זקורות וקשות. מציצות בין אצבעותיי. אני מהדק את אצבעותיי סביב הפטמות, שומע גרגור של הנאה בוקע מגרונך. שפתייך פסוקות מעט. השפה התחתונה רוטטת. נוגע בה באגודל. מצמיד את כף ידי לפנייך. שפתייך מתקבצות, מנשקות את האגודל שלי ועוברות לנשק את מרכז כף ידי. נשיקה לחה וחמה. המגע החם והמוכר בכף ידי מעיר אותי. בחוסר רצון אני פוקח את עיניי. הכלב שלי מלקק את כף ידי. מרים אותה באפו. זמן לחזור הביתה.
