השגרה מטביעה

השגרה מטביעה

פעם הייתי אדם בעל רגש עז,כיום אני חסרת רגשות,פעם נזקקתי לאהבה,הקשבה וכיום?אני אדם ללא צורך,ללא אדם שהייתי רצה לחבקו,אני אדם כזה שכדי לחיות צריך לאהוב,וכבר הרבה זמן שאני רחוקה מאנשי ליבי,אני מוכנה לסטירות,מרוב שגרה ובגרות שאני צריכה לייצג אני נבלעת,אני לא מרגישה שיש משהו אמיתי,אני חיה סתם!בחברה אני אדם ליצני ודפוק אך בעיקרון בחדרי האיטרנט אני אדם עמוק וחכם זה פשוט שני עולמות נפרדים אני בחברה ואני ללא זהות,אין לי כבר קשר עם אף בנאדם שיכול לרומם,להזיז לי.אני מרגישה חסרת חשיבות,קרה ונבלעת עמוק בשגרה.
 

DrMaor

New member
"חיה בשני עולמות נפרדים"

זו הכותרת, המתאימה להודעה שלך. חייך הממשיים אינם מְשקפים אותך. הם בכלל לא אַת. חיים כאלה (מה שאת מכנה "שיגרה") הם "מטביעים". 'אהבה' זה חשוב, מישהו לחבק זה עוד יותר חשוב אבל... זה לא העניין. צעד ראשון בשבילך - להתאחד. לעשות פיך וליבך שווים. להיות אמיתית. בהבעה, במעשה, בתגובה, במצב הרוח, בהרגשה,... רוצה 'להופיע' בפני האחרים? בבקשה! רק הופיעי על פי האמת. זה צעד ראשון בלבד. הוא אינו קל. יש תרגיל לשם כך. אם את רוצה, כתבי.
 
קשה להפריד בין שני העולמות,ואישית אני מאמינה

שהאופי בשני העולמות מצטלב,גם אם את לא תמיד רואה את זה. קחי אותי למשל: לפני 7-8 שנים הייתי מאוד עדינה,רגישה וכו' ולאט לאט והרוב זה בזכות האינטרנט והפורומים נפתחתי לדברים,נהייתי פעילה בתחומים שונים ואני אדם אחר לגמרי.
 
למעלה