השבת - ענין דתי או סוציאלי?
השבת - ענין דתי או סוציאלי?
לאחרונה העליתי את הנושא של איך תיראה השבת כאן:
השבת - ענין דתי או סוציאלי?
לאחרונה אנחנו שומעים הרבה ויכוחים על נושא השבת: איך היא צריכה להיראות, אילו שירותים צריכים להיות זמינים בשבת, ומה לגבי העובדים שנאלצים לעבוד בשבת? מה שמבלבל הוא, שמדובר פה לא רק בעניין דתי, אלא גם בעניין סוציאלי. כלומר, מצד אחד, הרצון לתת שירותים חיוניים 7 ימים בשבוע, כמו תחבורה ציבורית, אולי גם שירותים בעלי אופי יותר בידורי. מצד שני, יש את הרצון של האנשים לנוח לפחות יום אחד בשבוע, וכאן בא לסייע חוק שעות עבודה ומנוחה, שמעגן את הזכות לנוח לפחות 36 שעות רצופות בסוף השבוע, וגם הסכמים קיבוציים, במקומות עבודה בהם נהוג שבוע עבודה של 5 ימים בשבוע.
ועוד לא דיברנו על הדת.
אז ככה: ישנם שירותים חיוניים שצריכים לפעול 7 ימים בשבוע. אין ויכוח על זה שחשמל צריך להיות מסופק סביב השעון, גם בשבת, וחדרי מיון צריכים לפעול סביב השעון. לדעתי, גם תחבורה ציבורית צריכה לפעול 7 ימים בשבוע. כי זה צודק יותר, שגם מי שאין לו כסף לרכב פרטי, יוכל להתנייד בסוף השבוע. עכשיו אתם שואלים מה עם המנוחה השבועית של העובדים? תתפלאו, אבל הפתרון לבעיה הזו מאוד פשוט, ואני מתפלא שאף אחד לא מציע את זה. הפתרון הוא שמי שעובד בשבת, יקבל יום מנוחה ביום אחר של השבוע. כלומר, אם מישהו צריך לעבוד בשבת, הוא יכול לקבל, נניח את יום שלישי או יום רביעי כיום מנוחה. העובדים יצאו ליום מנוחה לפי סבב מקובל, כך שלא כולם יצאו באותו היום, וכך העסק יוכל לפעול 7 ימים בשבוע, וזכויות העובדים ליום מנוחה לא תיפגענה. אגב, ההצעה הזו תקפה לכל העובדים, יהודים, נוצרים או בודהיסטים, אין זה משנה כלל לאיזה דת, לאום או קבוצה אתנית הם שייכים. כך אפשר להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, וכך אפשר להפעיל מרכולים, חנויות מכולת, או כל שירות אחר בשבת.
עכשיו אני מגיע לנושא של בג“ץ המרכולים, ומאבק בעלי המכולות. זהו מאבק שחלק מהאנשים הציגו כמאבק בכפייה הדתית, וחלק כמאבק סוציאלי. אני רק רוצה להדגיש, שחלק מהאנשים שנאבקו בעד סגירת חנויות מכולת הם דווקא חילוניים, דוגמת אורי רמתי. ההיגיון מעבר למאבק הזה, הוא לא רק זכות העובדים למנוחה, אלא גם מצב בו חלק מהחנויות פתוחות בשבת, וחלק מהחנויות סגורות בשבת. מצב זה יוצר תחרות לא הוגנת, כביכול, כיוון שחנות שאיננה פתוחה בשבת מפסידה לקוחות אם לידה יש חנות שכן פתוחה בשבת. אז קודם כל, המסחר מתקיים לא רק בשבת, אלא בכל ימות השבוע, ובעיקר בימי חול, כך שלא הייתי דואג כל כך לפרנסתם של חנויות שסגורות בשבת. מעבר לכך, בד“כ בחנויות שפתוחות בשבת, המחירים יקרים יותר, כיוון שצריך לשלם שעות נוספות לעובדים כדי שיעבדו בשבת. לפיכך לא אתפלא, שדווקא אנשים רבים יעדיפו לקנות בחנות שסגורה בשבת, גם אם לידה יש חנות שפתוחה בשבת.
לסיכום, אני חושב שזה מאוד חשוב שתהיה תחבורה ציבורית בשבת, במתכונת מצומצת. ואין לי התנגדות עקרונית שחלק מהמרכולים וחנויות המכולת יהיו פתוחים בשבת. איש הישר בעיניו יעשה.
ראיון עם אורי רמתי:
https://www.youtube.com/watch?v=KRG...
ראיון עם משה גלסנר:
https://www.youtube.com/watch?v=KeV...
המקור כאן: https://www.facebook.com/david.ronat/posts/10208221447327841
השבת - ענין דתי או סוציאלי?
לאחרונה העליתי את הנושא של איך תיראה השבת כאן:
השבת - ענין דתי או סוציאלי?
לאחרונה אנחנו שומעים הרבה ויכוחים על נושא השבת: איך היא צריכה להיראות, אילו שירותים צריכים להיות זמינים בשבת, ומה לגבי העובדים שנאלצים לעבוד בשבת? מה שמבלבל הוא, שמדובר פה לא רק בעניין דתי, אלא גם בעניין סוציאלי. כלומר, מצד אחד, הרצון לתת שירותים חיוניים 7 ימים בשבוע, כמו תחבורה ציבורית, אולי גם שירותים בעלי אופי יותר בידורי. מצד שני, יש את הרצון של האנשים לנוח לפחות יום אחד בשבוע, וכאן בא לסייע חוק שעות עבודה ומנוחה, שמעגן את הזכות לנוח לפחות 36 שעות רצופות בסוף השבוע, וגם הסכמים קיבוציים, במקומות עבודה בהם נהוג שבוע עבודה של 5 ימים בשבוע.
ועוד לא דיברנו על הדת.
אז ככה: ישנם שירותים חיוניים שצריכים לפעול 7 ימים בשבוע. אין ויכוח על זה שחשמל צריך להיות מסופק סביב השעון, גם בשבת, וחדרי מיון צריכים לפעול סביב השעון. לדעתי, גם תחבורה ציבורית צריכה לפעול 7 ימים בשבוע. כי זה צודק יותר, שגם מי שאין לו כסף לרכב פרטי, יוכל להתנייד בסוף השבוע. עכשיו אתם שואלים מה עם המנוחה השבועית של העובדים? תתפלאו, אבל הפתרון לבעיה הזו מאוד פשוט, ואני מתפלא שאף אחד לא מציע את זה. הפתרון הוא שמי שעובד בשבת, יקבל יום מנוחה ביום אחר של השבוע. כלומר, אם מישהו צריך לעבוד בשבת, הוא יכול לקבל, נניח את יום שלישי או יום רביעי כיום מנוחה. העובדים יצאו ליום מנוחה לפי סבב מקובל, כך שלא כולם יצאו באותו היום, וכך העסק יוכל לפעול 7 ימים בשבוע, וזכויות העובדים ליום מנוחה לא תיפגענה. אגב, ההצעה הזו תקפה לכל העובדים, יהודים, נוצרים או בודהיסטים, אין זה משנה כלל לאיזה דת, לאום או קבוצה אתנית הם שייכים. כך אפשר להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, וכך אפשר להפעיל מרכולים, חנויות מכולת, או כל שירות אחר בשבת.
עכשיו אני מגיע לנושא של בג“ץ המרכולים, ומאבק בעלי המכולות. זהו מאבק שחלק מהאנשים הציגו כמאבק בכפייה הדתית, וחלק כמאבק סוציאלי. אני רק רוצה להדגיש, שחלק מהאנשים שנאבקו בעד סגירת חנויות מכולת הם דווקא חילוניים, דוגמת אורי רמתי. ההיגיון מעבר למאבק הזה, הוא לא רק זכות העובדים למנוחה, אלא גם מצב בו חלק מהחנויות פתוחות בשבת, וחלק מהחנויות סגורות בשבת. מצב זה יוצר תחרות לא הוגנת, כביכול, כיוון שחנות שאיננה פתוחה בשבת מפסידה לקוחות אם לידה יש חנות שכן פתוחה בשבת. אז קודם כל, המסחר מתקיים לא רק בשבת, אלא בכל ימות השבוע, ובעיקר בימי חול, כך שלא הייתי דואג כל כך לפרנסתם של חנויות שסגורות בשבת. מעבר לכך, בד“כ בחנויות שפתוחות בשבת, המחירים יקרים יותר, כיוון שצריך לשלם שעות נוספות לעובדים כדי שיעבדו בשבת. לפיכך לא אתפלא, שדווקא אנשים רבים יעדיפו לקנות בחנות שסגורה בשבת, גם אם לידה יש חנות שפתוחה בשבת.
לסיכום, אני חושב שזה מאוד חשוב שתהיה תחבורה ציבורית בשבת, במתכונת מצומצת. ואין לי התנגדות עקרונית שחלק מהמרכולים וחנויות המכולת יהיו פתוחים בשבת. איש הישר בעיניו יעשה.
ראיון עם אורי רמתי:
https://www.youtube.com/watch?v=KRG...
ראיון עם משה גלסנר:
https://www.youtube.com/watch?v=KeV...
המקור כאן: https://www.facebook.com/david.ronat/posts/10208221447327841
