השבת מתקרבת...
ריח נעים של אפיה מתפשט בבית... ריח שלא רק נעים להרגישו, אלא בעיקר המבשר ששבת קודש ממשמשת ובאה. האורחת הדגולה, שבת מלכתא בפתח!!! נכון, "מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת"? הידים מלאות בעבודה. ולא כ"כ העבודה הפיסית בעיקר הוא הלחץ מסביב. בפרט שאנו "נפלנו" לימי ששי הקצרים. הגשם שכ"כ אנו מתפללים ומחכים לו הצליח ללכלך השמשות... אמא בודאי לא תוותר מחר על נקיונם..
וזה רק תוספת לכל נקיון הבית. אבל מה זה כבר, טירחה זו, לעומת קדושת ומנוחת השבת המגיעה לאחר העמל? בפרט שבלילות השבת הארוכים אפשר לקיים במלואם הפסוק "מתוקה שינת העובד(ת)" בלב נישא תפילה, שפראזניק יקדים להביא את פרשת השבוע עוד לפני שבת. שנוכל לצטט על שולחן שבת מדברי רבינו ותלמידו הגדול מוהרנ"ת "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" אנו אומרים בתפילה כל יום. כל מהותנו מתחדשת בכל יום. דבר זה בודאי הטביע בעצמנו הרצון להתחדשות תמידית. "מה חדש" אנו מרבים לשאול. כמיהה של רצון התחדשות טבוע בנו. מידי יום יוצאים בעולם אלפי אלפי עמודי "חדשות" להשביע אותו רצון של התחדשות שהטביע אלוקים בקרבנו... אך טבעי הוא, אם כן, להתלבש בבגדים חדשים וטובים מיטב איתנו! אולם אם סתם ביום חול שמתלבשים עבור שמחה או יציאה למסיבה זה משפיע עלינו לטובה - ההתלבשות בבגדי שבת... כמה שזה "הופך" אותנו לגמרי... אור השבת עומד לפרוש כנפיו מעלינו...תפילת ליל שבת מתקרבת. בתפילת שבת בבוקר די צפוף בבית הכנסת. סוד נעימת התפילה היה כבר לנחלת רבים... אולם, בתפילת ליל שבת רק בודדות נמצאות למעלה בעזרת נשים. קצת אפלולי שם וזה עוד משרה עלינו אוירה כזו מיסטית... שירת "לכה דודי" עולה במנגינה העריבה לכל אוזן ומיישרת עגמומי הלב... אוי, שבת כמה שאני מחכה לך....
ריח נעים של אפיה מתפשט בבית... ריח שלא רק נעים להרגישו, אלא בעיקר המבשר ששבת קודש ממשמשת ובאה. האורחת הדגולה, שבת מלכתא בפתח!!! נכון, "מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת"? הידים מלאות בעבודה. ולא כ"כ העבודה הפיסית בעיקר הוא הלחץ מסביב. בפרט שאנו "נפלנו" לימי ששי הקצרים. הגשם שכ"כ אנו מתפללים ומחכים לו הצליח ללכלך השמשות... אמא בודאי לא תוותר מחר על נקיונם..
)