אין ספק שאחד הימים הקשים לי בשבוע הוא בואהשל השבת .... יום שה
כל כך חסר והבית ריק ... לא מאנשים.. אלה מהתוכן ,מצחוקו, מריחו ,מחיותו ... כיצד אתם מתגברים על תחושבת החוסר בשבתות? מה מקל עליכם? אשמח לשמוע שבת שלום לכם
ניראה לי כיום שששקעתי בעבודה כדי לחמוק מעצמי מה גם שכל שקל שהירווחתי היה חשוב. לקח לי מס' שנות חיים לחזור לחיים. לא הייתה לי תחושה של רייקנות בבית,לא יכול להסביר זאת אבל יתכן שהתקופה הממושכת של חוסר ודאות במהלך מחלת אישתי הכין את המישפחה לאובדן.
המשפט לקח לי מס; שנות חיים לחזור לחיים החזיר אותי אחורה לאובדן הראשון מקרוב שחותי והספור הוא כזה בגיל 16 הכרתי בחור שיצאתי איתו 6 שנים שלאחר מכן נשאתי לו עברו 3 שבועות והוא נהרג בתאונה זה היה המפגש הראשון עם מלאך מוות היתי בת 20 עד היום אני זוכרת שקבלתי באותו יום את תמונות החתונה לאחר שעברו 4שנים מהאובדן הזה בצעירותי פגשתי את בעלי ז''ל כאשר נשאתי לו על סמך שני מלים שהיו תשובה לאימרה שנאמרה והיא אני אמרתי לו שאני מרגישה טוב בחברתו והוא ענה שהוא שמח בשבלי היות וידעתי שהוא צעיר ולא יכול לדמיין מה זה אובדן אמרתי זה יהיה בעלי והיום לאחר 34 שנות נשואים שהוא איננו והיו נשואים טובים אני צריכה שוב ללמוד ללכת מחדש תודה לאל יש לי ילדים 3 ושני נכדים אבל ילדים זה ילדים ולא יכולים לבוא במקום הבעל שהוא החבר לחיים
