השבת אבידה
בנוגע להשבת אבידה, משנה ד' בבא מציעא פרק ב': לא הבנתי את ההסברים של הרשב"א (ואם תאמר: תקני ליה חצרו לבעל החנות, איכא למימר: משים דהיא חצר שאינה משתמרת" ואת ההסבר של הרמב"ם: חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו ואם נפלה בה מציאה הרי היא של בעל החצר במה דברים אמורים, בחצר המשתמרת, אבל בשדה וגנה וכיוצא בהן אם היה עומד בצד שדהו ואמר: זכתה לי שדי, זכה בה, ואם אינו עומד שם, או שהיה עומד ולא אמר זכתה לי שדי, כל הקודם זכה. וכן ארבע אמות של אדם שהוא עומד בצידן הרי אלו קונים לו, ואם הגיעה המציאה לתוך ארבע אמות שלו זכה בה. כיצד שני ההסברים מדגימים את ההגיון המנחה בדבר זכותם של החנווני והשולחני? שבת שלום
בנוגע להשבת אבידה, משנה ד' בבא מציעא פרק ב': לא הבנתי את ההסברים של הרשב"א (ואם תאמר: תקני ליה חצרו לבעל החנות, איכא למימר: משים דהיא חצר שאינה משתמרת" ואת ההסבר של הרמב"ם: חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו ואם נפלה בה מציאה הרי היא של בעל החצר במה דברים אמורים, בחצר המשתמרת, אבל בשדה וגנה וכיוצא בהן אם היה עומד בצד שדהו ואמר: זכתה לי שדי, זכה בה, ואם אינו עומד שם, או שהיה עומד ולא אמר זכתה לי שדי, כל הקודם זכה. וכן ארבע אמות של אדם שהוא עומד בצידן הרי אלו קונים לו, ואם הגיעה המציאה לתוך ארבע אמות שלו זכה בה. כיצד שני ההסברים מדגימים את ההגיון המנחה בדבר זכותם של החנווני והשולחני? שבת שלום