השבת אבידה
שלום כבוד הרב, התנצלותי על שאלתי הארוכה. *הקדמה: א. השנה, באוניברסיטה,מצאתי מס' פריטים ללא שם (כגון: צעיף, קלמר מלא בכלי כתיבה). ניסיתי להתחקות אחר בעלי האבידות, אולם יש לציין שלא כראוי- כתליית שלט, אלא ע"י חיפוש האדם ע"י רמזים לא מפורשים ככיתת הלימוד בה נמצאה האבידה. יכלתי להתאמץ יותר או להשאירם אצל אב הבית.הסתיימה השנה והחפצים בביתי. ב. חברים עמם הייתי בקשר בעבר השאילו לי חפץ (כדוגמת- ספר). איננו בקשר היום ורק השנה(לאחר 6!)שנים איתרתי את כתובתם ושלחתי בדואר את החפץ בדואר רשום ובצירוף מכתב התנצלות. ג. במסגרת עבודתי, לקחתי מהמשרד הביתה פרקי עבודה כפי שהתבקש ממני, אולם לצורך כך פעמים רבות לקחתי עמי והשתמשתי בכלי כתיבה אשר הוקצו מהמשרד. היום, שוב מס' שנים לאחר מכן, כלי-הכתיבה עדיין ברשותי.אינני משתמשת בהם מזה שנים, במחשבה שאינם שייכים לי והם מוחזקים בביתי. שאלותי: 1.מקשה עלי העובדה שאינני מסוגלת להשיב מייד אבידה/חפץ שהושאל(כבר אינני שואלת,מיוזמתי). אינני מסוגלת,כמו-כן, להתעלם מדבר אבידה כשאני נתקלת בו משום היות העניין מצווה ומתוך אמונה שאזכה להשיבה(לפעמים, כשיש שם-אני אכן מצליחה להשיבה).האם לא לקחת לידי אבידות? 2.מה לעשות עם הדברים שנאגרו אצלי? אני לא אשתמש בהם, אך האם מותר לתרום/לזרוק(כלי כתיבה שעבר זמנם למשל)? **אני מרגישה מאוד לא טוב עם העניין.במקום להשיב אבידות, הן נאגרות אצלי שנים ואח"כ אני חשה אשמה לזרוק אותן. אשמח מאוד אם תענה לשאלותי ותעזור לי להבין כיצד עלי לנהוג מבחינה הלכתית במצבים אלו. תודה רבה וגמר חתימה טובה.
שלום כבוד הרב, התנצלותי על שאלתי הארוכה. *הקדמה: א. השנה, באוניברסיטה,מצאתי מס' פריטים ללא שם (כגון: צעיף, קלמר מלא בכלי כתיבה). ניסיתי להתחקות אחר בעלי האבידות, אולם יש לציין שלא כראוי- כתליית שלט, אלא ע"י חיפוש האדם ע"י רמזים לא מפורשים ככיתת הלימוד בה נמצאה האבידה. יכלתי להתאמץ יותר או להשאירם אצל אב הבית.הסתיימה השנה והחפצים בביתי. ב. חברים עמם הייתי בקשר בעבר השאילו לי חפץ (כדוגמת- ספר). איננו בקשר היום ורק השנה(לאחר 6!)שנים איתרתי את כתובתם ושלחתי בדואר את החפץ בדואר רשום ובצירוף מכתב התנצלות. ג. במסגרת עבודתי, לקחתי מהמשרד הביתה פרקי עבודה כפי שהתבקש ממני, אולם לצורך כך פעמים רבות לקחתי עמי והשתמשתי בכלי כתיבה אשר הוקצו מהמשרד. היום, שוב מס' שנים לאחר מכן, כלי-הכתיבה עדיין ברשותי.אינני משתמשת בהם מזה שנים, במחשבה שאינם שייכים לי והם מוחזקים בביתי. שאלותי: 1.מקשה עלי העובדה שאינני מסוגלת להשיב מייד אבידה/חפץ שהושאל(כבר אינני שואלת,מיוזמתי). אינני מסוגלת,כמו-כן, להתעלם מדבר אבידה כשאני נתקלת בו משום היות העניין מצווה ומתוך אמונה שאזכה להשיבה(לפעמים, כשיש שם-אני אכן מצליחה להשיבה).האם לא לקחת לידי אבידות? 2.מה לעשות עם הדברים שנאגרו אצלי? אני לא אשתמש בהם, אך האם מותר לתרום/לזרוק(כלי כתיבה שעבר זמנם למשל)? **אני מרגישה מאוד לא טוב עם העניין.במקום להשיב אבידות, הן נאגרות אצלי שנים ואח"כ אני חשה אשמה לזרוק אותן. אשמח מאוד אם תענה לשאלותי ותעזור לי להבין כיצד עלי לנהוג מבחינה הלכתית במצבים אלו. תודה רבה וגמר חתימה טובה.