נקודת חן בפורום
New member
השבוע החולף בפורום.
"לכל אדם חלקת אלוהים קטנה פינה של חדווה ושל רוגע כמו כתם ירוק בנוף. גם כשהכול חמסין שם מוצל ונעים. עולם של דברים פשוטים וטובים הווים והבטחות לעתיד. שמחות שיש לצפות להן בשלוה בין יום שעובר לזה שבא" (רחל גליק) במציאות שבה אנו חיים מפיגוע לפיגוע, בצל כלכלה קורסת, ומדינה על סף האבדון, יש מן הנחמה לדעת, שבסופו של יום, אפשר למצוא פינה חמימה כאן. להדליק נר (וירטואלי), לקרוא בדיחה, לשיר איזה שיר, או לענות על סקר, לפתור חידונים בשרשרת, לכתוב על כל דבר שמציק, מפריע, או לחילופין, חמוד, משמח, מחייך. במטרה, קצת לשכוח את העצב היום יומי, את ההתמודדויות היום יומיות, לסלק את הפחד שבו אנו חיים, להתווכח קצת, אפילו, להוציא רגרסיות על דברים שוליים. להיווכח, שכמו בחיים ה"אמיתיים" גם כאן, יש שמאל ויש ימין, וויכוחים על אידיאולוגיה אבל, יש גם אהבה, וצחוק, וחידות, ובדיחות, ושמחה, וימי הולדת, צמרמורת של התרגשות, והמון מהכול. כמו בכפר קטן, רק שזה שייך לשרשור אחר משבוע אחר. אז מה היה לנו כאן? סער בסקרים אותנו מעסיק מבוקר עד ערב לנו "מציק" כשהוא עסוק לו באיזה שירשורון אפשר לראות את מינה צמח נוטלת רגיעון מייקי אותנו מנסה להרגיז עם וופלים שאוכלים באמסארדם (תיזהר, חשיש) חתולון את חידוניו לא מפספס מידי פעם, הוא גם "סוגר חשבון" (כאילו להכעיס) זוהר בבקבוק מביא ריחות של סתיו הנוסטלגיה ניגרת שם כדבש איזה ריחות!, איזה געגוע! אימשי כפרה בנימים לנו נגעת אניגמטי, האופטימלי את הכינוי מחליף ואת עכוזו בכיסא מושיב הוא ושולה בחצר שאלות לדיון לנו הוא "חופר" צופה החמוד מצא עבודה את "בועותיו" הוא משחרר,במין תוגה בג´קוזי יושב וקורא עיתון את שחר 33 אוהב לראות בצהובון. שחר שלושים ושלושה מביא לנו את הדרשה ימין ושמאל רק חול וחול ואין.....מוצא. קסומית המקסימית בתשדירי ה-טי.וי. צופה כשאנחנו כאן, משתעשעים רעיונות על סויינגרים, לנו מביאה. סו את קנדה חיפשה דמעות וקריאות לכל עבר שלחה קנדה הגיע, את הבניין חיפש ושוב זה התפספס. ג´ולייטה לחדר כשהיא נכנסת מיד את העין שלי תופסת כל מילה שווה זהב אפילו, אם זה על חדר סודות נכתב בת לילית המקסימה בעיתון היום קראה משהו שהחליטה להביא לכאן ואכן, עורר עניין גרי ומדליקה את השבוע מסכמים פרשת ו....מהמקרא מביאים מוסיפים עוד נופך למציאות דרך מוסר ההשכל של האבות. פנטום, חבר נכבד אף פעם לא לבד שרשורים מעניינים לו לבחור וההומור, גם זה השחור אותי לפחות תמיד משאיר עם צחוק בצד וטעם ל more פשוט אישה מדהימה כרגיל שיריה ממלאים אותנו בעצב אך גם בגיל חן המקורית ממשיכה לקשט את דפי הפורום לנו ממלאת הגיגים ושירים ואפילו שניים, חיוכים אני (מי אני) לא טובה בחרוזים ולעבור כאן על כל הפרקים – ממש סרט אימים בטוח שכחתי כאן כמה מהחברים לא להיעלב, ככה זה בחיים. "אדם חבוי מתחת ללשונו. את הכתוב אפשר למחוק, אך את הנאמר אין להשיב. לכן מילים ערבות הן מזון לאהבה." שלכם, בחיוך.
שבת שלום
"לכל אדם חלקת אלוהים קטנה פינה של חדווה ושל רוגע כמו כתם ירוק בנוף. גם כשהכול חמסין שם מוצל ונעים. עולם של דברים פשוטים וטובים הווים והבטחות לעתיד. שמחות שיש לצפות להן בשלוה בין יום שעובר לזה שבא" (רחל גליק) במציאות שבה אנו חיים מפיגוע לפיגוע, בצל כלכלה קורסת, ומדינה על סף האבדון, יש מן הנחמה לדעת, שבסופו של יום, אפשר למצוא פינה חמימה כאן. להדליק נר (וירטואלי), לקרוא בדיחה, לשיר איזה שיר, או לענות על סקר, לפתור חידונים בשרשרת, לכתוב על כל דבר שמציק, מפריע, או לחילופין, חמוד, משמח, מחייך. במטרה, קצת לשכוח את העצב היום יומי, את ההתמודדויות היום יומיות, לסלק את הפחד שבו אנו חיים, להתווכח קצת, אפילו, להוציא רגרסיות על דברים שוליים. להיווכח, שכמו בחיים ה"אמיתיים" גם כאן, יש שמאל ויש ימין, וויכוחים על אידיאולוגיה אבל, יש גם אהבה, וצחוק, וחידות, ובדיחות, ושמחה, וימי הולדת, צמרמורת של התרגשות, והמון מהכול. כמו בכפר קטן, רק שזה שייך לשרשור אחר משבוע אחר. אז מה היה לנו כאן? סער בסקרים אותנו מעסיק מבוקר עד ערב לנו "מציק" כשהוא עסוק לו באיזה שירשורון אפשר לראות את מינה צמח נוטלת רגיעון מייקי אותנו מנסה להרגיז עם וופלים שאוכלים באמסארדם (תיזהר, חשיש) חתולון את חידוניו לא מפספס מידי פעם, הוא גם "סוגר חשבון" (כאילו להכעיס) זוהר בבקבוק מביא ריחות של סתיו הנוסטלגיה ניגרת שם כדבש איזה ריחות!, איזה געגוע! אימשי כפרה בנימים לנו נגעת אניגמטי, האופטימלי את הכינוי מחליף ואת עכוזו בכיסא מושיב הוא ושולה בחצר שאלות לדיון לנו הוא "חופר" צופה החמוד מצא עבודה את "בועותיו" הוא משחרר,במין תוגה בג´קוזי יושב וקורא עיתון את שחר 33 אוהב לראות בצהובון. שחר שלושים ושלושה מביא לנו את הדרשה ימין ושמאל רק חול וחול ואין.....מוצא. קסומית המקסימית בתשדירי ה-טי.וי. צופה כשאנחנו כאן, משתעשעים רעיונות על סויינגרים, לנו מביאה. סו את קנדה חיפשה דמעות וקריאות לכל עבר שלחה קנדה הגיע, את הבניין חיפש ושוב זה התפספס. ג´ולייטה לחדר כשהיא נכנסת מיד את העין שלי תופסת כל מילה שווה זהב אפילו, אם זה על חדר סודות נכתב בת לילית המקסימה בעיתון היום קראה משהו שהחליטה להביא לכאן ואכן, עורר עניין גרי ומדליקה את השבוע מסכמים פרשת ו....מהמקרא מביאים מוסיפים עוד נופך למציאות דרך מוסר ההשכל של האבות. פנטום, חבר נכבד אף פעם לא לבד שרשורים מעניינים לו לבחור וההומור, גם זה השחור אותי לפחות תמיד משאיר עם צחוק בצד וטעם ל more פשוט אישה מדהימה כרגיל שיריה ממלאים אותנו בעצב אך גם בגיל חן המקורית ממשיכה לקשט את דפי הפורום לנו ממלאת הגיגים ושירים ואפילו שניים, חיוכים אני (מי אני) לא טובה בחרוזים ולעבור כאן על כל הפרקים – ממש סרט אימים בטוח שכחתי כאן כמה מהחברים לא להיעלב, ככה זה בחיים. "אדם חבוי מתחת ללשונו. את הכתוב אפשר למחוק, אך את הנאמר אין להשיב. לכן מילים ערבות הן מזון לאהבה." שלכם, בחיוך.
