השאלות ביום צלול

ענתי44

New member
השאלות ביום צלול

לאחרונה מטריד את אמא, בימים הצלולים יותר, שהיא לא סבתא טובה. בימים הנפלאים שהיא זוכרת שיש לה נכדים. ואתמול כשהחלפתי לה טיטול ויצא לה באמצע היא שאלה אותי ובליבה כאב צרוב " איך אני לא מרגישה שיוצא?" מאחר וקל לה להתמודד עם האירוע המוחי שעברה ולא עם אלצהיימר אני תמיד מתייחסת אליו. הסברתי לה שזה בגלל האירוע ולכן היא גם לא יכולה ללכת. ואז היא שאלה אותי, ספק שאלה, ספק קבעה עובדה " אז איזה מן סבתא אני?!" והוסיפה" סבתא לא טובה" כמובן שהסברתי לה שהנכדים אוהבים מאוד אל סבתא. שהנכדים הגדולים באים לבקר ולהיות איתה ושהנכד הקטן שלה אוהב מאוד שסבתא שרה לו שירים. ושרנו שירים שהנכדים הקטנים אוהבים שסבתא שרה. והזכרתי לה שהנכדה בת הארבע כשהיתה קטנה יותר אהבה שיושיבו אותה על אמא על הכסא גלגלים והיתה מבקשת מסבתא שתסע עם הכסא. אמא חייכה וצחקה, ניכר שרווח לה ואז סיפרה לי ש"אתמול" הגיע הנכד הגדול עם שני חברים " לבקר את סבתא" סיפרה בגאווה. כמובן שזה לא התרחש במציאות. לפחות לא בשנים האחרונות ( הוא מגיע באירועים ובכל פעם שאני זקוקה למשהו מתייצב למרות עיסוקיו) אבל למה להיות קטנוניים ולקלקל לה את השמחה. שבת שלום
 
ענתי יקירה , אין עלייך!!!

הבוקר הייתי בברית מילה באשדוד מצטרת שלא יכולתי לבוא לראות אותך אך חשבתי עליכן כל הזמן וגם ישבתי עם הסבתא תמר המקסימה את מתארת נפלא את אמא שלך ובע"ה תמשיך לחשוף מדי פעם את אמא א' המיוחדת שלך מקווה שבקרוב אבוא לבקור כמו שצריך אוהבת, המון נשיקות, טובה
 

טילי66

New member
ענתי הי

אני מצטרפת לטובה אכן אין עליך התיאורים שלך מהממים אותי כל פעם מחדש.מזמן לא נכנסתי לפורום מחוסר זמן מצב רוח וכו........ימים לא קלים עברו עלי עכשיו חזרנו למצב הקודם. יהיה טוב שבת טובה ושקטה נשיקות לאמא המקסימה תמי
 

yekantalisa

New member
את נפלאה

. ללא ספק.
 
ענתי, מאחלת לך שירבו הימים הצלולים....

כמו שכתבו קודמי "אין עליך".... תמיד אהבתי את כתבתך תמשיכי כך.... מאחלת לך עוד הרבה ימים צלולים והנאות עם אימא א', שתהיי לכם שבת שלום ורגועה.... חיבוק ניצה. נ.ב. בסוף גם אני אצטרף לנסיעה לאשדוד לביקור....
 

zs1957

New member
ענתי מצטרפת לחברותי בפורום

מאחלת לך כי ירבו הימים הצלולים של אמא ותמשיכי להנות מאמא א'. סוף שבוע נעים וחמים. זהבה
 

ענתי44

New member
תודה לכולכן ../images/Emo24.gif

טובה יקירה טוב שלא הגעת. אני חולה. ממש על הפנים. עם חום גבוה וקוצר נשימה ושיעול שאמא נבהלת לשמוע ואחר כך אומרת " מה זה? תזמורת הפילהרמונית?" ניצה, יקירה אני אשמח אם תדרימי לאשדוד. ומקווה שאמא תהיה ביום טוב ותהנו להכיר אותה, את וזהבה. תמי יקירה, עצוב לי לקרוא שאת ככה מרגישה, שולחת לך חיבוק ענקי. ורונית, תודה על מילותיך אבל אני קטונתי לעומת אנשים פה. כאלו שמתמודדים עם שני הורים חולים, או הורה ובעל חולה או לצערי הרב, עם בעל חולה ובן שלא התעורר אחרי תאונה.
 
../images/Emo24.gifענתי'לה רפואה שלימה ומהרה../images/Emo140.gif

תצרפי את כל מה שכתבת מתחלת הפורום ועשי ספר על ההתעללות של האלצהיימר במשפחה את יכולה גם לצרף את השרשורים שלי והחרוזים ותעשי הסטוריה גם בשידור ישיר בטלויזיה על הוצאת הספר החדש תאמיני לי לתקופה שלנו ישנם צעירים בכל הארץ שמתחילים את המחלה והם יקראו בשקיקה את הספר אני רואה בבית האבות שישראל שם ,כמה צעירים בגילאי 50-60 חדשים באים למחלקה שחולים באלצהיימר ממש נחשב כיום לתחילת מגפה כל כתבה שלך מחייה את הפורום ונותן לאחר את הצד של אמא א' כתקווה אולי יתהפך הגלגל והתאים במוח יתבלבלו ויתחדשו,גם לחיות בנדמה לי זה חיובי לנפש חחחחחחחחחחחח
בשורות טובות נשמה
 

ענתי44

New member
אריאלה הרגת אותי מצחוק../images/Emo6.gif

ועכשיו אני נחנקת מרוב צחוק. את מדהימה אותי מחדש בכל פעם איך את אופטימית ותמיד מצליחה לעשות לימונדה מתוקה מלימון. רק חבל שמצבו של ישראל כזה מדרדר. אני עזבתי באמצע העבודה והלכתי דחוף לרופאה. החום גבוה אני לא יכולה לנשום מרוב ליחה ושיעול. לחץ דם נמוך בקיצור היא המליצה על מיון אבל אני אמרתי שלא. אז קיבלתי חופש מחלה והרבה תרופות ואנטיביוטיקה ואם לא יירד החום אני צריכה לחזור אליה. מרוב חום אני ממש מבולבלת. ניסיתי להפקיד את המשכורת והתבלבלתי כל הזמן, ממש התנהגתי כמו אלצהיימרית. איזה פאדיחות עשיתי בבנק. אז אם אני יעלם ליום יומיים זה כי אני חלשה מידי להכנס לפורום שיהיה שבוע טוב לכולם ויקירה, אמא בירכה את אליעזר חיים שלך אחרי הדלקת הנרות. רפואה שלמה ובשורות טובות.
 
../images/Emo45.gif../images/Emo9.gifאני שמחה שצחקת עם החום שיש לך

ככה תתרפאי מהר,השמחה היא חלק מהתרופה
תמיד אני רוצה להוסיף חיבוק בסוף השורה וזה קופץ לי לתחילת השורה אז ככה את מרוויחה 2 חיבוקים
תתני אחד לאמא
 

ענתי44

New member
אמא שמחה על החיבוק

אמא שלי עדין שומרת על חוש הומור. זה מדהים אותי כל פעם מחדש. וכשאני צוחקת מחידודיה ופניני לשונה היא תמיד אומרת " הצחוק יפה לבריאות" כשהיא ביום צלול ובוכה וכועסת על עצמה שאני צריכה לנקות לה אני אומרת לה שאפילו מלכת אנגליה לא מקבלת כזה יחס. ומתחילה לתאר את סר ג'ונס, 50 שנה בשירות הוד מלכותה שמסרב לנקות למלכה. היא צוחקת. למזלי היא חולת אלצהיימר אז שוכחת ואני יכולה בכל פעם למחזר את אותה בדיחה והיא כל פעם מבסוטית מחדש. עכשיו קר לה. עם תנור ושמיכות. ותמיד היא אומרת " אני כמו דוד המלך" וכשאני אומרת לה שאביא לה את אבישג היא צוחקת ופעם מבקשת את דוד ופעם מעדיפה תנור. אני כמובן מתה מחום בחדר שלה. ואני מתלוננת שחם " ענתי בגיל העמידה יש לה גלי חום" אני אומרת לאמא. והיא מתפוצצת מצחוק. האנשים האלה חסרי האלצהיימר, היא חושבת לעצמה, לא חושבים שאני יודעת שענתי שלי בת שלוש?! בשבילה אני תינוקת נצחית. אלצהיימר או לא אני התינוקת שלה וחידוש מהשבוע האחרון. היא מתעוררת בבילבול ואומרת שהיא ענתי ואני אמא. בהתחלה חשבתי שהיא צוחקת עלי. עד שהבנתי שלא. אז שוין פעם אני התינוקת שלה ופעם אמא שלה. שיהיה.
 
../images/Emo6.gifאמא שלך בדרנית משהו -תמיד תשמחי שאת

התינוקת כך את לא גודלת ונשארת קטנה כך שלא תמותי מהר חחחחחחחחחחחחחחחח
 

07גאיה

New member
אז מה עדיף?

ימים צלולים בהם המודעות זוחלת לתודעתם והם חשים מבויישים, אומללים וחסרי תועלת או הימים בהם הם נטולי אוריינטציה? הימים בהם אמא שלי לגמרי צלולה תמיד נגמרים בעצב ודיכאון "מה קרה ל?" היא שואלת "אני כבר לא שווה כלום, אני לא זוכרת כלום" מצד שני בימי הבלבול היא בעיקר רוטנת וכועסת... טוב, אז מה עדיף?
 

ענתי44

New member
אני בעד הימים הצלולים

גם אמא בימים כאלה מתייסרת, ואז אני מדברת אליה ויש גם מי שמקשיב. אומנם אני מדברת כמו לילד מחבקת, מסבירה את העובדות בצורה עדינה ואופטימית. כן מייפה את המצב ללא בושה מצחיקה אותה ( גם אמא א וגם ב לא איבדה לחלוטין את חוש ההומור ) וכך מתגברים על הדכאון ונשארים חוויות נעימות שאני צוברת. הימים הצלולים האלה הם מבחינתי זכרונות העתיד שלי. מה שיתן לי כוח כשהחשיכה תרד. אני כמו אוצר של תערוכה, בוחרת ושומרת "תמונות" שאמא שלי מציירת במכחול אלצהיימר. שומרת לתערוכה הגדולה. ליום סגריר. גם בימים הפחות צלולים אני משתמשת בטקטיקה דומה. מחבקת, מפנקת. מנסה לעודד את רוחה אם במוסיקה, קפה ועוגה או לסרק שעה קלה את שיערה. היא אוהבת את זה ונרגעת לא פעם ( אם לא תמיד יש טיפות הרגעה טבעיות )
 
תלטפי אותה בלחי לאט וכמה פעמים

זה יעשה לה טוב והיא תהנה מזה כשאני מלטפת את אליעזר חיים-ירון הוא מחייך ופתאום הלחי שלו מתנפח מרוב הנאה וכשאני מלטפת את ישראל הוא מסתכל עלי כאילו מה אני רוצה ממנו אבל הוא חושב ושוב מסתכל ומתפלא מה, יש מי שמלטף אותי? הרי כל הזמן רק עושים לי דברים בכוח כמו החלפת חיטול ,רחצה, ועכשו מרגיש ליטוף, וואי זה כייף, יאלה, תמשיכי ,חחחחחחחחחחח ,כל זה אני נכנסת לתוך הראש שלו ,
 
למעלה