דינה, דינה , דינה, כולם מדברים על
דינה. אישית, אני לא אוהבת בכלל, בכלל, בכלל (ועוד שמונה עשרה פעם) את הלבוש שבו היא הופיעה. אני לא יודעת מה הסיפור שלהם שם במצרים, אם הלבוש המוזר הזה שתפס תאוצה בשנים האחרונות. אולי בגלל שנשבר להן מכל הנצנצים, הפייטים, נמאס להן שהן לא מקוריות יותר, כי הרי כככככ-ולם בעולם כבר לובשות את התלבושות האלה. אז הן מחפשות משהו אחר, משהו שהן לוקחות אותו רחוק ונועז יותר. אולי? אין לי תשובות ברורות. את השוק שלי חטפתי כשהייתי במצרים עם פיפי כשהיא ארגנה טיול/סדנא/קניות - עד אז התמונה שלי בראש על רקדניות הבטן המצריות, היתה לקוחה אך ורק מסרטים מצריים ומקלטות וידאו שבהן צפיתי. שום דבר לא הכין אותי למופעי סטרפטיז, לתלבושות הנועזות, לסתם הגוף המתגרה והמיני. חזרתי לארץ עם גוש בגרון. מה זה ריקודי בטן? ריקוד שנועד אך ורק לשעשע את הגברים? כפי שאמרתי, בראשי היתה לי פנטזיה אחרת לגמרי. נעימה עכף, סמיה ג'אמל, תחייה קריוקה ועוד חביבות ואהובות. לפני שנה שוב נסעתי, ושוב התלבושות המשיכו להצתמצם למשהו בין שמלת ערב נועזת, לבין בגד סטרפטיז. החזיות שלא מותירות שום מקום לדמיון, השפתיים המשתרבבות במעין, תחינה ביישנית, כמו לוליטה מגרה. לא אהבתי. אבל אם ממפרידים לרגע בין הלבוש של דינה בסרטון שעליו אנו דנים לבין תנועות הגוף שלה, האינטרפטציה הריקודית שלה למוסיקה, ההתאמה המושלמת למלודיה ולמשמעות שהרי בהחלט יש כאן ריקוד מרשים, רב עוצמה, שאני חותמת על כך שאף אחד מהקהל לא יתחשק לו ללכת למזנון, או לשירותים. כולם בוודאי נשארו מרותקים לבמה. כי דינה היא פורפורמרית, מרתקת. ושוב הכל עניין של טעם, לא כולנו אוהבים את אותם הדברים. לטעמי דינה היא גברית מידי בריקוד, למרות הרקע הריקודי שלה, אבל שוב, זה הסגנון שלה. במציאות, היא נראית כמו בובה בחלון ראווה, לא להאמין, פשוט עוצרת נשימה, איפשהו בסרטים ובקטעי הוידאו, דינה אחרת יוצאת, קצת יותר גברית, מאופרת בכבדות, משהו אפילו "דראגי" כזאת. אישית, חבל לי מאוד שרקדניות מצרים לוקחות את הריקוד הזה לכיוונים מאוד מאוד ברורים, ולנו כאן בארץ שאנו עומלות כל כך קשה על העלאת הדימוי הזול למשהו אחר, לאומנות צרופה, למשהו אפילו רוחני, קשה לנו להבין את הסגנון המצרי. ראיתי כבר הופעות של רקדניות בטן "סטריליות" רקדניות בטן שרוקדות טכניקה מעולה, ראיתי רקדניות יפיפיות, עד שהנשימה עוצרת, אבל אם היו מציאים לי לשתות קפה הפוך עם עוגת גבינה ביחד עם חברה, מיד הייתי קופצת על השלל..... אצל דינה, נשארים מרותקים, אפשר לשנוא, אפשר לאהוב, אבל הקהל נשאר. וכמובן לסיום, לדעתי וכבר אמרתי זאת מליון פעם כאן בפורום שלנו, בארץ יש לנו את המשהו המיוחד הזה שהוא רק שלנו, אנחנו יצרנו סגנון ריקוד שונה, למרות שלקחנו תנועה זו או אחרת, אבל עלינו זה נראה אחרת. דרך אגב, זאת הפעם הראשונה שהבחנתי (ועיוורת שכמוני איך לא ראיתי) שדינה ממש ממש הולכת בעיקבות ריקודה של מונה סעיד. טוב זהו להפעם. טוב שיש על מה לדבר הא?