הרפתקאות עם תזמון

הרפתקאות עם תזמון

בהרבה הרפתקאות, הדמויות מגיעות בדיוק "בזמן הנכון" או "ברגע שיא".

בהרפקה "קברו של טרפיל" למו"ד בקופסאות שפורסמה בזמנו בוויז ושדיברנו עליה כמה פעמים בפורום, הדמויות מגיעות לאולם הקבר הסופי ("קרב הבוס") בדיוק כשהכוהן הרשע אננקאר הכובש, עוזרו לדג'יריס המרושע, ועוד כמה כוהנים רעים בלי שם מגיעים לשלב הסופי של טקס שנועד לזמן את רוחו של המלך טרפיל ולהפוך אותה למרושעת.

לא משנה כמה זמן הדמויות ביזבזו במסע אל הקבר דרך הביצות, או בלחימה נגד אלמתים, מיוג'ינות וביהולדר בחדרי הקבר האחרים, זמן ההגעה יהיה בדיוק ברגע השיא הזה.

מצד שני, יש לנו גם תזמון פתוח יותר באותה הסצנה. אם תוך מספר מסויים של סיבובים הדמויות לא יעיפו לאננקאר את ספר הרשע שהוא מחזיק מהיד או יהרגו אותו, רוחו של טרפיל תצטרף לקרב.

התזמן השני פחות חיוני לעלילה (אפשר לסגור את ההרפתקה לפני או אחרי שהרוח מגיעה, זה פחות משנה) אבל הראשון - די קריטי.

מצד אחד, עד כמה זה אמין שהדמויות מגיעות "בדיוק בזמן"?

ומצד שני - הרי מדובר בגיבורים של הרפתקה! הגורל הוא זה שהוביל אותם להגיע בדיוק בזמן הנכון!

החיים האמיתיים מלאים בהשלכות "גורליות" שהן תוצאה של מקרים אקראיים. אם למשל לא הייתי מתיישב במקרה בכנס אקדמי ליד מרצה שלא הכרתי שהזמין אותי להירשם לקורס שלו אחרי ששמע כמה שאלות ששאלתי, אולי הייתי כותב תזה בנושא אחר, והקריירה שלי הייתה מתפתחת לכיוונים אחרים לחלוטין ממה שהיא התגלגלה בסוף.

במשחק, ההשלכות הגורליות קובעות לפעמים את המקרים ה"אקראיים" שהם בעצם מוכתבים מהעתיד שהם אמורים ליצור. אננקאר הכובש היה יכול לזמן את טרפיל בלי שהרפתקנים יפריעו לו, או לסיים את הטקס הרבה לפני שהחבורה תגיע, אבל כדי שיהיה לנו משחק וסצנת אקשן דרמטית, דווקא הקבוצה *שלך* היא זו שמקבלת פנייה מכומר עם חלום מוזר ומסכימה לבוא איתו לחקור את זה, ועוד להגיע בדיוק בזמן.

אז נכון, שזה פחות מציאותי שאדם מהשורה במהלך חודש אחיד גם יקבל פניות מכמרים מוזרים, שתולעת סגולה תצא מהאדמה בדיוק כשהוא הולך לפאב, שדווקא הענף שהוא ישען עליו בטעות יפתח שער סודי למערות האימה ושדווקא כשהוא בא לבקר את דוד שלו ידפוק בדלת נסיך אבוד עם חרב קסומה, אבל הרפתקנים חיים חיי הרפתקה, אז אצלם קורים כל הדברים האלה - כדי לשעשע אותנו.
 

LokiLeohard

New member
זה מאד קשה אחרת...

ניסיתי לעשות את זה אבל זה קשה \ מאד קשה לי כמנחה לתחזק עולם דינאמי ש"לא מחכה" לדמויות, העולם מתנהל והסיפור רץ והדמויות הן שם, הסיפור לא נכתב בשבילן אבל הן הדבר היחיד שיכול לשכתב אותו, לפעולות של הדמויות יש משמעות וזה אומר שלי כמנחה צריך להיות בראש כל הזמן ה"עולם" ולהתאים אותו באופן דינאמי לפעולות של הדמויות ולדאוג שכל מה שהדמויות עושות יש לו ripple effect על כל מה שמתרחש בניגוד ל"להגיב" לדמויות ולאלתר את ההמשך - לי זה היה מאד מתיש נפשית 'לתחזק' עולם שנפרד מהדמויות וממה שהולך ליד השולחן כדי שהשחקנים יקבלו את ההרגשה שהעולם שם והוא לא שם בשבילם אלא שהוא פשוט שם והם פועלים בתוכו.
זה היה הרפתקה נפלאה אבל רמת התשומת לב והפיזור קשב שנדרש ממני פשוט לא היה אנושי ואני הייתי צריך שעתיים שלוש לנוח אחרי כל מפגש כזה כי הייתי גמור.
 

דרגורן

New member
למה זה צריך להיות אמין?

נתחיל בזה שתזמון של משהו שמחכה בשביל הגיבורים "להגיע בדיוק בזמן" - קורה בה-מ-ו-ן מדיות מלבד משחק תפקידים:
זה קורה בסרטים, ספרים, משחקי מחשב, סדרות ועוד

אני מחזיק בדיעה, שאם אין השחקנים לא יודעים על מגבלת הזמן - אז אין לה משמעות.
אם השחקן לא יודע שהכוהן "אננקאר" ינסה לזמן את הרוח בעוד שלושה ימים, אז אין לזה משמעות, ואין סיבה לגרום לזימון לקרות "רק" בגלל שהדמות התעכבה (באותה המידה המנחה יכל להחליט שהכוהן ינסה לזמן את הרוח עוד שעה, כשהדמות לא יכולה להגיע תוך שעה).
מצד שני - אם אתה מיידע את השחקן, שיש לו שלושה ימים, ויש לו את היכולת להגיע בזמן, והוא בוחר שלא להגיע בזמן - אז יש משמעות לאיחור, והאירוע צריך לקרות (והדמות צריכה להתמודד עם ההשלכות)

חזרה לנושא התזמון, בהתייחסות לאמינות:
כל דבר שחוזר על עצמו הרבה פעמים, יפסיק להיות אמין.
ופה בתור מנחה יש כמה כלים שאפשר לנצל:
לדוגמא הגדלת מקטע הזמן - אבל אם טקס הזימון לוקח שלושה ימים - והדמויות יודעות שהכוהן מתחיל את הטקס עוד שבוע, אז התזמון לא חייב להיות "ברגע האחרון" או "בול בזמן" - יש שלושה ימים שאפשר להגיע בהם, ועדיין להיות הגיבורים.
אפשרות נוספת היא התנייה של התזמון בתזמונים נוספים (שחלקם יכול להיות מפוספס, לדוגמא הנבל מנסה לאסוף חלקים של חפץ, ואם מאחרים בעצירה שלו בחלק הראשון - עדיין יש זמן לעצור אותו בדרך לשני או לשלישי)
 
התזמון הוא לצורך ההרפתקה,

ומכאן האפשרות להשעות את הספק.

נניח שיש עיר קסומה שעולה מהים פעם במאה שנה, טקס שמתקיים במקדש עתיק פעם במאה שנה, וכנופיית שודדים שאורבת על הדרך כשבא לה.

לאדם מן השורה, לא סביר שיצא להיתקל בהם. הרפתקן לעומת זאת - זה חלק מהרעיון במשחק הרפתקה (או סרט, או ספר). להיות במקום הנכון כשמשהו מעניין קורה.

בהקשר אחר - "האיש בגלימות ניגש אליך בפונדק" הוא מאוס סתם כי טחנו את זה המון פעמים, אבל הגיוני לגמרי במסגרת עולם של הרפתקאות. תכל'ס אם אני קוסם מסתורי וחשאי בעולם דמוי ימי הביניים, איפה אני אמצא אנשים קלי דעת ואמיצים לשלוח להר האבוד אם לא ככה?
 

CallMeCavanaugh

New member
יש קלישאות מוגזמות

צר לי, אבל זר מסתורי בגלימות בפונדק זה על הפנים אם לא מדובר במשחק פנזטיה מעפנה בכוונה מודע לעצמו ברמות קשות.
 

גורבש

New member
הסיפור ששווה לספר.

נכון, ההסתברות שכל כך הרבה דברים יקרו לאדם/קבוצה ספציפיים היא לא גבוהה, אבל למישהו היא צריכה לקרות. במקביל, ההסתברות לזכות בלוטו היא מאוד נמוכה, אבל מידי פעם מישהו זוכה.
עד שזה קרה, האדם/הקבוצה לא עיניינו אף אחד, משזה קרה, פתאום הסיפור נהיה מעניין ושווה לספר אותו.

בעולם שלנו יש לזה גם הסבר אלוהי. אחד מהאלים הראשיים "עוקב" אחרי ישויות שיש להן פוטנציאל גדול לשנות את ההסטוריה ולעשות מעשים דגולים ו"מלשין" עליהן למספר בעלי עניין, 'מנווטי היסטוריה' מטעם עצמם.
מדובר לרוב אנשים מאוד מוכשרים שאותם מנווטי ההסטוריה משחקים מאחורי הקלעים על מנת לדחוף אותם לחיי הרפתקאות ו/או לימוד.
 

Nihau

New member
בדיוק בזמן... תלוי למה

אם יש אירוע שיא במשחק, כמו זה שתארת, אז חשוב לאפשר לשחקנים להגיע לשם בזמן כדי להשפיע על התוצאה הסופית. אחרת הם יתוסכלו סתם והמשחק כחוויה יאבד מומנטום הנאה.

מצד שני לא תמיד אירועי שיא חייבים כוריאגרפיה מדוייקת.
תזמון יותר יפה אפשר לקבל אם הגעת השחקנים היא הרגע המכונן של האירוע.
למשל, זימון אלת הפיות לא יתכן בלי [חפץ\חיה\אמונה וכו] שיש לקבוצה ורק כשהם מגיעים אפשר להתחיל את הטקס (לטוב ולרע).

כמו שאמר דרגורן, תזמון חשוב לייצירת החוויה המשחקית הטובה יותר.
אני לא הייתי בונה אינטראקציה משחקית תלויית תזמון בלי לוודא שההשלכות יהיו מעניינות לשחק גם אם יעמדו בתזמון וגם אם יפספסו אותו.
מהבחינה הזאת אני וויתרתי על גישת ה"קרב בוס" לטובת עולם דינמי ולא צפוי.

למשל בדוגמא שתיארת- הדמויות מגיעות לאולם הקבר הסופי ("קרב הבוס") בדיוק כשהכוהן הרשע אננקאר הכובש, עוזרו לדג'יריס המרושע, ועוד כמה כוהנים רעים בלי שם מגיעים לשלב הסופי של טקס שנועד לזמן את רוחו של המלך טרפיל ולהפוך אותה למרושעת.
אם השחקנים לא יצליחו לעצור את הזימון, אני אתן הזדמנויות לרוח להשתחרר מההשפעה המרושעת עם סיכוי להצטרף לצד של השחקנים או להתקיף את הכוהנים או לחזור למישור שלה.
אם כל הקארמה השלילית נפלה על השחקנים בבת אחת והם נכשלו זה פשוט פותח את ההזדמנות לרדוף אחרי הפושעים הנ"ל, אולי עם תגבורת מהחברים הדב"שים של הקבוצה... וזה מייצר עוד חוויות.
 

DDN

New member
תזמון לא שווה הרבה

אם השחקנים/דמויות לא מודעים לחשיבות שלו.

אם לא יודעים שהולכים לעורר את טרפיל - אין חשיבות לזה שמגיעים "בדיוק בזמן".
ואם יודעים שהזמן קצוב, לדעתי המנחה צריך "לקנוס" את הדמויות אם התברברו בדרך (כשידעו שהזמן לוחץ) - בין אם בהיתקלות קשה יותר, או במיני כשלון.

לדוגמא, אם צריך לחלץ בני ערובה מבניין, והם יודעים שהחוטף מאיים להתחיל להרוג אחד כל שעה, והשחקנים עוצרים להתווכח על הצבע של בגדי ההסוואה - כשיגיעו להיתקלות האחרונה, יגלו שבן ערובה אחד (או יותר) שילמו בחייהם.
 
למעלה