הרפתקאות מיה בקאזה-
אז אחרי שאביגיל ובזז-בזז (
) הפכו אותי לאדם טוב יותר, החלטתי לדווח לכם על מציאותיי בקאזה, בתקווה שגם אתם, אנשים טובים, תחלקו איתי את שלכם, כי אני אף פעם לא מצליחה להחליט מה להוריד. בהיותי ילדת ניינטיז קטנה ועליזה, החלטתי, בהתקף של נוסטלגיה, לחפש כמה שירים של Boyzone שמשום מה נעדרים מאוסף קבציי הmp3 שלי ושל אחותי. ראשון הורדתי את No Matter What. הקול של סטפן מעצבן וילדותי, אבל אני משתדלת לראות את הצדדים החיוביים ולהאזין רק לרונאן. אלבום היחיד שלו היה שינוי לטובה, אבל הבחור צריך לשיר רוק, עם קול כמו שלו. אחרי No Matter What של וובר, שהושר לראשונה, כמדומני, ע"י Boyzone, החלטתי ללכת על הקאברים שהלהקה הזו עשתה לשלושה שירים מדהימים: Father and Son של של קט סטיבנס (תקנו אותי אם אני טועה) נשמע טוב מתמיד בביצועו של רונאן קיטינג. עיבוד קיטשי מעט, שלא מנצל את הקול המדהים של רונאן ונשען בעיקר על ליווי בומבסטי ומתקתק, אבל כנראה שפשוט קשה לי עם הקול הצרוד והגבוה משהו של סטיבנס. הביצוע הנזירי של סטיבנס מתאים יותר לשיר, אבל הקול של רונאן... מתאים לכל דבר. אח"כ הורדתי את Baby Can I Hold You. Boyzone שוב מרעננים את המלאי (רעננו, ליתר דיוק), הפעם בגרסת כיסוי לשירה המדהים של טרייסי צ'פמן. מה שתמיד מעצבן אותי בלהקות בנים הוא הזמזום המעצבן ברקע עמו מלווים חברי הלהקה את סולנם הכריזמטי (בד"כ. גארי בארלו לא נחשב
). פרט לזה, קאבר מדהים, רונאן קיטינג מדהים, ומיה נמסה לשלולית של סוכר מותך. שלישי ואחרון במדור הקאברים של Boyzone הוא Words המצוין של הבי-ג'יז. נכון שבשיר Words הנ"ל מוותרים לרגע על הפלצט המחריד, אבל כבר אמרתי שאין כמו רונאן, רייט? מה גם שיותר נוח לי עם הליווי העכשווי-יותר של Boyzone מאשר עם הליווי הטיפה יותר מיושן של הבי-ג'יז. שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת את הבי-ג'יז, אבל יש לי נטייה לקאברים שמערבים זמרים מוצלחים (רונאן קיטינג). ואגב קאברים של הבי-ג'יז, אתם מוזמנים לחפש את How Deep Is your Love בגרסת Take That. לגארי היה הקול, למארק היה הכשרון... אבל רובי ארגן לעצמו הייפ. נו, מילא. למי שמחפש אלבום טוב, Greem Man הסיסקטיזי משהו של מארק אוואן הוא בחירה מצוינת. לאחר מכן, נפל עלי התקף דיסני כבד. הורדתי ארבעה שירים מפסקול הסרט טרזן, כולם בביצועו (נכתבו, הולחנו וגו') של פיל קולינס. במיוחד מומלץ: You'll Be In My Heart הנהדר. בשלב הזה נפלה עלי אביגיל, ומצאתי את עצמי מחפשת מוסיקה ווקאלית. עוד לא הצלחתי להוריד יצירה מוצלחת בביצוע טוב באמת פרט לO Eccelsie (וסליחה על הכתיב) בביצוען של אמה קירקבי הסופראן והילדגרד פון ברניגן האלטית, אבל הכרתי את אמה קירקבי! לקירקבי יש קול של מלאך, צלול, נקי ומתוק, והשירה שלה מדויקת ונפלאה *המפלצת ירוקת העין משתלטת על מיה*. היום, במסגרת התחקות על עקבותיו של פיל קולינס, התחלתי להוריד שירים של ג'נסיס. הייתי סקרנית לשמוע את הלהקה לפני פרישתו של פיטר גבריאל (והפיכתו של קולינס לסולן, דבר שהפך את ג'נסיס לעוד מכונת קיטש דביקה, לדבריי המבקרים), ולא כ"כ מצאתי שירים בהם הסולן הוא גבריאל. לא נורא. באותה הזדמנות, חיטטתי מעט בתיקיית הmp3 והחלטתי לבחון את שיריה של להקת הCure שהורדתי אי-אז ומעולם לא הזדמן לי לשמוע כראוי. מה אומר לכם, גיליתי מחדש את Love Song. לחן מדהים, מילים משגעות וביצוע מוצלח. רוצו להוריד. שיר חובה. עד כאן להפעם (הקאזה של מיה חולה). שלכם, בשעמום עז, אני.
אז אחרי שאביגיל ובזז-בזז (
