קוראים לפתרון פסיכולוג או כל תרפיסט
אחר שתלמידה כזו תלך אליו לטיפול (אם אכן חוסר היכולת להרפות מפריע לה). בהשאלה מתחום אחר בו עסקתי, שם היו בודקים קיום של תפקוד מסוים בשעת שינה. אם התפקוד קיים בשעת השינה, משמע חוסר היכולת במצב עירות הוא תקלה פסיכולוגית. ולא, התקלה היא גופנית. בדומה לזה, שלחי את התלמידות לרקוד מול המראה לבדן. אם יצליחו להגיע למצב של ריקוד ללא מתח, משמע הבעיה היא בסביבה בה הן רוקדות (שום דבר אישי נגד המורה או הקבוצה, פשוט חוסר יכולת להפתח לקבוצה המסויימת הזו) ואז...אולי אפילו להמליץ על מורה או קבוצה אחרת לפרק זמן כלשהו. אחרת, אם הבעיה היא גופנית, כלומר ביצועמ שגוי של תנועות כתוצאה מיכולות פיסיות לקויות או מלמידת התנועות בצורה שגויה, אז אולי ניתן להקל את המצב על ידי לימוד פרטני של כל תנועה ואופן הביצוע הנכון שלה (יש להדגיש, נכון למבצעת.!!!). ולבסוף, יש אנשים שלהרפות זה רעיון שלא נמצא באוצר ההתנהגויות שלהם. ואז יש לבחון האם ההנאה מהריקוד והחוויה שקולה לסבל שגורם המתח ותפיסת השרירים. אם התשובה חיובית, חבל לבזבז זמן על נסיון למצוא פתרון. לא תמיד, לא לכל בעיה יש פתרון מושלם. בהצלחה, גליה