הרעלת אלכוהול
אבא שלי אלכוהליסט, בשנים האחרונות שתה בקבוק וודקה כל יום, לפני שנתיים וחצי היה כל יום וכל היום במיטה, שותה בקבוק ביום, ככה לאחר חצי שנה התחיל להזות, בגלל שהיה תקופה ארוכה במיטה הוא לא יכול לעמוד על הרגליים, ולא היה אוכל כלום, ברגע שזה התחיל הפסקנו לו לגמרי את האלכוהול ובגלל שהוא לא יכל לצאת ולקנות [ואפילו לא חשב על זה, פשוט היה במצב הזוי לא ממש בהכרה] הוא הפסיק לשתות לגמרי, ככה עברה חצי שנה שבה הוא לא שתה, לאט לאט התחיל לאכול, ב8 חודשים האחרונים יש שיפור גדול במצב שלו, מתחיל ללכת ויוצא החוצה והולך, דיבור והכל, אבל הבעיה היחידה שנשארה לו, זה אובדן זכרון, הוא לא זוכר את השנים האחרונות, קשה לו להיות מפוקס, גם את ההווה הוא לא זוכר, ז''א שאני יכול לדבר איתו עכשיו על משהו, ואחרי חצי שעה הוא כבר שוכח, והוא כל הזמן כל הזמן שואל את אותן שאלות של "מה קרה לי" "איפה הייתי בשנים האחרונות" "למה הייתי במיטה" וכל פעם אני מספר לו את הכל מחדש. לפני 5 חודשים בערך היינו בבית חולים, כשהוא פחות היה הולך, ואמרו שזאת הרעלת אלכוהול שפגעה לו במוח. כיום אני מרגיש שהוא במצב הרבה יותר טוב, רק הבעיה שלו שהוא תמיד אומר לי: אני כזה מבולבל, אני לא יודע איפה אני לפעמים, אני כ''כ מבולבל, ואובדן הזכרון..שהוא עדיין לא זוכר דברים שהיו, וגם דברים שקורים כרגע, נשכחים מהר. הוא אומר "כאילו צריך איזה מפתח כדי לשחרר איזה משהו ואז אני אהיה בסדר" אני כ''כ מתוסכל שהוא במצב הזה, וכ''כ השתפר המצב שלו, רק העניין שהמח שלו לא איתנו...הוא כאילו חי מיום ליום, ואת האתמול אין לו, והוא במצב של בלבול תמידי. בבית חולים לפני כמה זמן אמרו שאין טעם בייעוץ פסיכולוגי כי זה לא דבר הפיך. אני כ''כ רוצה שאולי כן יש משהו לעשות? לדבר איתו? תרופות? להפנות אותו לפסיכיאטר? פסיכולוג? משהו? לא יכול להיות שבנאדם בוגר יחיה את החיים בלי יכולת מנטלית לחיות. כבר מיואש...
אבא שלי אלכוהליסט, בשנים האחרונות שתה בקבוק וודקה כל יום, לפני שנתיים וחצי היה כל יום וכל היום במיטה, שותה בקבוק ביום, ככה לאחר חצי שנה התחיל להזות, בגלל שהיה תקופה ארוכה במיטה הוא לא יכול לעמוד על הרגליים, ולא היה אוכל כלום, ברגע שזה התחיל הפסקנו לו לגמרי את האלכוהול ובגלל שהוא לא יכל לצאת ולקנות [ואפילו לא חשב על זה, פשוט היה במצב הזוי לא ממש בהכרה] הוא הפסיק לשתות לגמרי, ככה עברה חצי שנה שבה הוא לא שתה, לאט לאט התחיל לאכול, ב8 חודשים האחרונים יש שיפור גדול במצב שלו, מתחיל ללכת ויוצא החוצה והולך, דיבור והכל, אבל הבעיה היחידה שנשארה לו, זה אובדן זכרון, הוא לא זוכר את השנים האחרונות, קשה לו להיות מפוקס, גם את ההווה הוא לא זוכר, ז''א שאני יכול לדבר איתו עכשיו על משהו, ואחרי חצי שעה הוא כבר שוכח, והוא כל הזמן כל הזמן שואל את אותן שאלות של "מה קרה לי" "איפה הייתי בשנים האחרונות" "למה הייתי במיטה" וכל פעם אני מספר לו את הכל מחדש. לפני 5 חודשים בערך היינו בבית חולים, כשהוא פחות היה הולך, ואמרו שזאת הרעלת אלכוהול שפגעה לו במוח. כיום אני מרגיש שהוא במצב הרבה יותר טוב, רק הבעיה שלו שהוא תמיד אומר לי: אני כזה מבולבל, אני לא יודע איפה אני לפעמים, אני כ''כ מבולבל, ואובדן הזכרון..שהוא עדיין לא זוכר דברים שהיו, וגם דברים שקורים כרגע, נשכחים מהר. הוא אומר "כאילו צריך איזה מפתח כדי לשחרר איזה משהו ואז אני אהיה בסדר" אני כ''כ מתוסכל שהוא במצב הזה, וכ''כ השתפר המצב שלו, רק העניין שהמח שלו לא איתנו...הוא כאילו חי מיום ליום, ואת האתמול אין לו, והוא במצב של בלבול תמידי. בבית חולים לפני כמה זמן אמרו שאין טעם בייעוץ פסיכולוגי כי זה לא דבר הפיך. אני כ''כ רוצה שאולי כן יש משהו לעשות? לדבר איתו? תרופות? להפנות אותו לפסיכיאטר? פסיכולוג? משהו? לא יכול להיות שבנאדם בוגר יחיה את החיים בלי יכולת מנטלית לחיות. כבר מיואש...