lightflake
New member
הרעיון "אני"
נשמר עמוק בתוך הלב
אנחנו שומרים אותו לעצמנו
מאוהבים בו
לא רוצים שמישהו יראה אותו
כי מילדות אנחנו יודעים שכל מה ש"נצפה" פשוט נעלם והיינו צריכים לשמור את ה"אני" הזה כדי להכנס אל "עולם המבוגרים"
ככה פועל העולם הזה, כל מה שתחת האור הופך בעצמו לאור ולכן הוא נעלם (הצורה הופכת לריקות)
אז בחירוף נפש אנו מגינים כל החיים על ה"אני" הזה שבלבנו
וזה מסתיר מלבנו אור אחר, אור הרבה יותר גדול
אם אדם מעיז להיות ה"אני" הזה הוא בעצם נאלץ להכנס עמוק לתוך הלב שלו ולראות מה יש שם, להיות מה שיש שם, ואז האור האמיתי (שהוא מקור המודעות שלנו) יכול לחדור לתוך הלב
וואי התחלתי לדבר על אורות, מקווה שאין פה פסיכיאטרים
נשמר עמוק בתוך הלב
אנחנו שומרים אותו לעצמנו
מאוהבים בו
לא רוצים שמישהו יראה אותו
כי מילדות אנחנו יודעים שכל מה ש"נצפה" פשוט נעלם והיינו צריכים לשמור את ה"אני" הזה כדי להכנס אל "עולם המבוגרים"
ככה פועל העולם הזה, כל מה שתחת האור הופך בעצמו לאור ולכן הוא נעלם (הצורה הופכת לריקות)
אז בחירוף נפש אנו מגינים כל החיים על ה"אני" הזה שבלבנו
וזה מסתיר מלבנו אור אחר, אור הרבה יותר גדול
אם אדם מעיז להיות ה"אני" הזה הוא בעצם נאלץ להכנס עמוק לתוך הלב שלו ולראות מה יש שם, להיות מה שיש שם, ואז האור האמיתי (שהוא מקור המודעות שלנו) יכול לחדור לתוך הלב
וואי התחלתי לדבר על אורות, מקווה שאין פה פסיכיאטרים