הרעה

[דורבר24]

הרעה

בנות יש אפשרות שהסימבלתה לאחר תקופה מפסיקה להשפיע על הכאבים? כבר חודשיים אני בלי הטיפול במרפאת כאב ושוב כאבים חזקים. הכפות רגליים והכפות ידיים כבר שבועיים רדומות עם כאבים חזקים ונפוחות כמעט ללא הפסקה, והמדדי דלקת בבדיקות דם תקינים

 

[ויויאן טאץווד]

מה עם הלידוקאין?

האם ממשיכים אותו בדילוגים יותר גדולים? אם הפסיקו לגמרי נראה לי יותר סביר שקשור לזה. ואולי כדאי לחזור לטיפולים תומכים.

וכן, תרופות יכולות להשפיע עלינו אחרת בתקופות זמן שונות. יכולה להיות לזה סיבה כמו שינוי תזונה או איזה שינוי אחר שמשפיע, ויכול להיות שהתרופה עצמה כבר לא מתאימה, מסיבות שונות ומשונות.
בעיקרון לתרופות מהמשפחה של סימבלטה אין התרגלות - משמע שצריך להעלות את המינון כי הגוף מתרגל. בדר"כ מוצאים את המינון המתאים ונשארים עליו.

שנייה, אצא לפרסומות:

זה אולי המקום לנצל"ש את העניין שירידה או עלייה במשקל חשובות גם בהקשר של מינון תרופתי, ובעיקר כשהולכים לרופאים שונים ואין אחד שמרכז (שזה די המצב אצלנו, אבל אולי אצלך בכל זאת מרפאת הכאב רואה את כל התמונה), אז כדאי לזכור ולהגיד לרופאים, כי מינון קשור גם למשקל הגוף.

וחזרה לנראטיב: אני מניחה שאת קובעת תור למרפאת כאב או לרופא שנתן לך את התרופה הזו ומכיר את הסיפור שלך, כי אנחנו הרי לא יכולים לתת תשובות מקצועיות.

אבל גם אחרי שמוצאים את התרופה המתאימה, ושמחים נורא אז יש מעקב תקופתי והמעקב נועד בדיוק בשביל זה, לראות אם יש שינויים ואז מחליפים אולי את התרופה. או דברים אחרים שרופאים יודעים ואני לא, כי הם למדו שבע שנים

אנחנו יצורים דינמים וחיים.
ותנסי לזכור שכמו שיש שיפור ותקופות יותר טובות, יש גם תקופות פחות טובות והחמרה. לנסות לקבל את זה שהמחלה הזו גלית, וזה שעכשיו את מרגישה פחות טוב לא אומר שלא תחזרי להרגיש כמו לפני כן.

מקווה שימצא פתרון במהרה ותעדכני.
תנסי קודם לחשוב איזה דברים שינית אולי באוכל ואולי בדברים אחרים, תוספי מזון או וואט אבר, אולי תגלי לבד את הסיבה למה התרופה משפיעה עלייך אחרת.

לא מצליחה לצרף פרצופונים, אז חיבוק

 

[ויויאן טאץווד]

אפשר לפתור פה איזה שרשור של דברים שיכולים להשפיע

על ההשפעה של תרופות. כי אני לא יצירתית כרגע, ובטח יש פה בעלות ניסיון. וגם בעלי

אז למשל קפה, אם הורדת קפה או שתית יותר קפה. - סתם מחשבה.
אבל בכיוון הזה של דברים שהשתנו ויכולים להשפיע על הכימיה בגוף שלנו.

 

[סיסטר מורפין]

כיוון מחשבה

לי קרה דבר דומה, הפתרון לדעתי הוא לקחת את התרופות בליווי של פסיכיאטר טוב. הסיבה העיקרית שראומטולוגים מטפלים בפיברו היא שהסימפטומים הראשונים הם כאבי פרקים ואז הולכים לראומטולוג, אבסורדי, אך נכון. הם יודעים לתת טיפול מאוד בסיסי ול"פי הספר" בתרופות הללו, אבל אין מה להשוות לניסיון ולידע של פסיכיאטר טוב. אני יודעת שקשה מאוד למצוא, אבל יש כאלה. באופן כללי חשוב להיות במעקב איכותי של רופאים שמלווים אותך לאורך הדרך ושאפשר לפנות אליהם לפי הצורך, מדובר בהשקעה (בעיקר של זמן עד שמוצאים את האנשים הראויים), אבל בהשקעה משתלמת ללא ספק. אם את רוצה המלצות לרופאים במכבי באזור המרכז כתבי לי הודעה.

 

[דורבר24]

לידוקאין

את העירוי במרפאת כאב שהאמת עזר לי מאוד כבר לא קיבלתי מחופשת פסח כי פתאום הילדים התחילו להרגיש לא טוב ואני כרגע מטפלת רק בעניינם....
אני גם חושבת שהכל בגלל שהפסקתי את הלידוקאין כי בערך חודש וחצי לאחר הטיפול האחרון התחילה לחזור התשישות (לכאבים זה לא כל כך עזר) ועכשיו יש גם את התשישות וגם את הכאבים רק שהם מאוד מוגברים ברגליים ובידיים, אני חושבת שההחמרה הגדולה באה מהליכה שהכרחתי את עצמי לעשות, אני לא יכולה כמעט ללכת יותר מ150-200 מ' בלי להתחיל לסבול. אבל הרגליים והידיים ממש כואבות לי כל שאר הכאבים עוד נסבלים וגם שאר התופעות המשונות.
טוב בכל זאת שיחה איתכן עוזרת, אני אתקשר למרפאת כאב ויחזור לקבל עירוי, ומחר יש לי תור לפסיכאטרית שלי שרוצה להעלות את המינון ל90 אבל הראומטולוגית אומרת שמבחינת משקל גוף זה יותר מידי בשבילי.
קפה? אני חולה על קפה שחור.
ובכלל גם לכן מתנפחות העפעפיים ונהיות צהובות? כשזה קורה ממש קשה לי לקרוא, להסתכל קדימה ולפקוח את העניים.

 

[ויויאן טאץווד]

עונה חלקית

מהנסיון של ריפנזל שכתבה על טיפולי הלידוקאין, צריך טיפולי תחזוקה, רק שאפשר לעשות אותם יותר רחוקים עם הזמן.
היא גם תיארה קשיים ביורוקרטיים, תוכלי להעזר בפוסטים שלה.

אני חושבת שאת סתם מעלילה על הסימבלטה וזה הלידוקאין.

בהצלחה, על עפעפיים, קפה ושאר ירקות אנסה לכתוב ביום אחר.