הרס טוטאלי
- פותח הנושא arieltr
- פורסם בתאריך
אכן
עשיתי עבודה לפני כמה שנים על ה-Phaeno Science Center, וזה ליגה אחרת מה שנעשה שם.
בתקופה המוקדמת (עד אמצע ה-90) וגם אחריה, כל עוד היא נצמדה לתאוריות העבודות שלה מרתקות.
לטעמי ברגע שהדיגיטל השתלט יותר מדי על העניינים אז השיח האדריכלי נע לכיוון אחר כי מאבדים את העוקץ.
בכל אופן, האשה הזו עדיפה בעיניי על עשר פיאנו'ים ועשרים פוסטר'ים גם יחד. אבל זה כבר עניין של השקפה.
עשיתי עבודה לפני כמה שנים על ה-Phaeno Science Center, וזה ליגה אחרת מה שנעשה שם.
בתקופה המוקדמת (עד אמצע ה-90) וגם אחריה, כל עוד היא נצמדה לתאוריות העבודות שלה מרתקות.
לטעמי ברגע שהדיגיטל השתלט יותר מדי על העניינים אז השיח האדריכלי נע לכיוון אחר כי מאבדים את העוקץ.
בכל אופן, האשה הזו עדיפה בעיניי על עשר פיאנו'ים ועשרים פוסטר'ים גם יחד. אבל זה כבר עניין של השקפה.
כן, זאהה המוקדמת חביבה
אבל המאוחרת, או העכשווית... לא מדברת אליי. אינ מרגישה שהיא עסוקה מדי בליצור מפלצות דיגיטליות מאשר לחשוב בשביל מי או מה, ולמה, ואיפה, ולצד מה היא בונה. בכלל אני מרגישה שארכיטקטורה היום היא קצת כזאת, מגדלי שן אחד ליד השני בלי מחשבה על עיר וסביבה ותרבות ואנשים, אבל זה באמת כבר עניין אחר לגמרי
פוסטר לא מהאהובים עליי, את פיאנו אני מעריכה לעתים כי יש לו יציאות נחמדות (מרכז פומפידו חביב עליי במיוחד, אני יודעת שאני בעמדת מיעוט). אבל כל הסטארקיטקטים האלה קצת מעיקים באיזשהו שלב. במובן הזה אני מעדיפה את מאייר.
אבל המאוחרת, או העכשווית... לא מדברת אליי. אינ מרגישה שהיא עסוקה מדי בליצור מפלצות דיגיטליות מאשר לחשוב בשביל מי או מה, ולמה, ואיפה, ולצד מה היא בונה. בכלל אני מרגישה שארכיטקטורה היום היא קצת כזאת, מגדלי שן אחד ליד השני בלי מחשבה על עיר וסביבה ותרבות ואנשים, אבל זה באמת כבר עניין אחר לגמרי
פוסטר לא מהאהובים עליי, את פיאנו אני מעריכה לעתים כי יש לו יציאות נחמדות (מרכז פומפידו חביב עליי במיוחד, אני יודעת שאני בעמדת מיעוט). אבל כל הסטארקיטקטים האלה קצת מעיקים באיזשהו שלב. במובן הזה אני מעדיפה את מאייר.
אלבום ה-NEVERMIND של השיחה שלנו
ממפלצות יהיה לא פשוט לברוח ברגע שעושים מעבר מקנה מידה של בתים ומסעדות לזה של תחנות רכבת ומוזיאונים לאומיים. (אפשר להבחין בזה גם אצל Wolf Prix, שגוף העבודה שלהם כמעט ונע במקביל).
אבל כן, מצד אחד היא משתמשת במפלצות הדיגיטליות, בייחוד בתחרויות, בשביל לקדם מחקרים ולבדוק גבולות (זה שהיא זוכה בתחרויות, כנראה אנשים באמת סקרנים לראות אם אפשר לבנות את הרנדרים שלה) - אבל ללא ספק היא חושבת על המי, מה ולמה.
לגבי האיפה או לצד מי, כלומר הקונטקסט, אני מניח שאת איכשהו ממוקמת במלכודת של הקונטקסט הפיזי והמיידי. היא מקדישה תשומת לב גם לקונטקסט מסוג אחר - קונטקסט היסטורי, כלומר היא פועלת לא בהכרח ברבדים המיידים של כל הזוועות והמק'מנשון'ס שמסביב. כך היא לקחה את ז'אנר ספציפי (הקונסטרוקטיביזם הרוסי) והרימה אותו הלאה.
שחושבים על זה היא חלק חשוב שמרכיב את אלבום ה-NEVERMIND של עולם האדריכלות.
עוד רצועות באלבום הזה:
ברנרד צ'ומי - Parc de la Villette
פיטר אייזנמן - House VI
וולף פרי(קס) - Falkestrasse
ראם קולהאס - Boompjes Rotterdam
דניאל ליבסקינד - Berlin City Edge
פרנק גארי - Gehry Residence
זהה חדיד - The Peak
הציור הזה כנראה ה- Smells Like Teen Spirit --->
ממפלצות יהיה לא פשוט לברוח ברגע שעושים מעבר מקנה מידה של בתים ומסעדות לזה של תחנות רכבת ומוזיאונים לאומיים. (אפשר להבחין בזה גם אצל Wolf Prix, שגוף העבודה שלהם כמעט ונע במקביל).
אבל כן, מצד אחד היא משתמשת במפלצות הדיגיטליות, בייחוד בתחרויות, בשביל לקדם מחקרים ולבדוק גבולות (זה שהיא זוכה בתחרויות, כנראה אנשים באמת סקרנים לראות אם אפשר לבנות את הרנדרים שלה) - אבל ללא ספק היא חושבת על המי, מה ולמה.
לגבי האיפה או לצד מי, כלומר הקונטקסט, אני מניח שאת איכשהו ממוקמת במלכודת של הקונטקסט הפיזי והמיידי. היא מקדישה תשומת לב גם לקונטקסט מסוג אחר - קונטקסט היסטורי, כלומר היא פועלת לא בהכרח ברבדים המיידים של כל הזוועות והמק'מנשון'ס שמסביב. כך היא לקחה את ז'אנר ספציפי (הקונסטרוקטיביזם הרוסי) והרימה אותו הלאה.
שחושבים על זה היא חלק חשוב שמרכיב את אלבום ה-NEVERMIND של עולם האדריכלות.
עוד רצועות באלבום הזה:
ברנרד צ'ומי - Parc de la Villette
פיטר אייזנמן - House VI
וולף פרי(קס) - Falkestrasse
ראם קולהאס - Boompjes Rotterdam
דניאל ליבסקינד - Berlin City Edge
פרנק גארי - Gehry Residence
זהה חדיד - The Peak
הציור הזה כנראה ה- Smells Like Teen Spirit --->
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.