מודה ועוזבת
New member
הרמת כוסית ../images/Emo48.gif
בתוך כל האנשים המבטים שלנו נתקלים. צמרמורת בחוט השידרה, סומק בלחיים, משפילה עיניים. הוא מרים ראשון את כוס היין לכבוד השנה החדשה, ואני בשנייה הזו כבר לא יבשה. מפלים בתוכי זורמים. מריצה בראשי ים של סרטים. אייך לאט הוא מתקרב דוחף באלגנטיות את כל האנשים, ומגשים לי פנטזיה של שנים. איכשהו מוצאת עצמי עם תפוח ביד,ודבש שנוטף עליו. אני ידועה כשלומיאלית,נזק זה שמי השני. טיפת דבש נוטפת על חזי החשוף. אני שקועה בלנקות את עצמי. "התלכלכת" מרימה עיניים לראות מי חד ההבחנה, ואני בפריז של שנייה. נוגעת לא נוגעת בידו,והולכת לכיוון השרותים. הוא מבין את הרמז והולך אחריי. בזוית של העין חדר חשוך פתוח למחצה, נכנסת. סוגר אחריי. עומדים אחד מול השנייה, הריח שלו נכנס עמוק לריאותיי, הוא נושם אותי.אני יכולה להרגיש כל נשימה ונשימה שלו. לאט מתקרב לשפתיי,מגשש,בודק, ומבליע לשונו בשלי. מלחמת עולמות. עובדת קטנה כמוני... מול מנכ"ל החברה. הידיים שלו מטפסות אל המותניים, מלטף את הבטן באיטיות מחרפנת. כפות ידיו מעבירות בי ויברציות כשהוא נוגע בשדיי מבעד לחולצה. אני קפואה. לא נעה. לא נוגעת בו בחזרה. נשיקה שאורכת שניות,אבל מרגישה כמו כמה שעות. לשונו מלקקת את הדבש שנטף, אני בטוחה שהוא נטרף. איברו זקוף סביר להניח... והריח! אווי הריח!! שולחת לשון אל האוזן, לוחשת בקול דק ועדין- "שנה מלאה בזיונים מטורפים" סוגרת את הדלת אחריי, משאירה אותו בחושך להרהר, הוא כבר יגיד לי על מה. אם לא היום אזי שביום אחר. דופקת כרטיס, והולכת הבייתה את עצמי להמיס...
בתוך כל האנשים המבטים שלנו נתקלים. צמרמורת בחוט השידרה, סומק בלחיים, משפילה עיניים. הוא מרים ראשון את כוס היין לכבוד השנה החדשה, ואני בשנייה הזו כבר לא יבשה. מפלים בתוכי זורמים. מריצה בראשי ים של סרטים. אייך לאט הוא מתקרב דוחף באלגנטיות את כל האנשים, ומגשים לי פנטזיה של שנים. איכשהו מוצאת עצמי עם תפוח ביד,ודבש שנוטף עליו. אני ידועה כשלומיאלית,נזק זה שמי השני. טיפת דבש נוטפת על חזי החשוף. אני שקועה בלנקות את עצמי. "התלכלכת" מרימה עיניים לראות מי חד ההבחנה, ואני בפריז של שנייה. נוגעת לא נוגעת בידו,והולכת לכיוון השרותים. הוא מבין את הרמז והולך אחריי. בזוית של העין חדר חשוך פתוח למחצה, נכנסת. סוגר אחריי. עומדים אחד מול השנייה, הריח שלו נכנס עמוק לריאותיי, הוא נושם אותי.אני יכולה להרגיש כל נשימה ונשימה שלו. לאט מתקרב לשפתיי,מגשש,בודק, ומבליע לשונו בשלי. מלחמת עולמות. עובדת קטנה כמוני... מול מנכ"ל החברה. הידיים שלו מטפסות אל המותניים, מלטף את הבטן באיטיות מחרפנת. כפות ידיו מעבירות בי ויברציות כשהוא נוגע בשדיי מבעד לחולצה. אני קפואה. לא נעה. לא נוגעת בו בחזרה. נשיקה שאורכת שניות,אבל מרגישה כמו כמה שעות. לשונו מלקקת את הדבש שנטף, אני בטוחה שהוא נטרף. איברו זקוף סביר להניח... והריח! אווי הריח!! שולחת לשון אל האוזן, לוחשת בקול דק ועדין- "שנה מלאה בזיונים מטורפים" סוגרת את הדלת אחריי, משאירה אותו בחושך להרהר, הוא כבר יגיד לי על מה. אם לא היום אזי שביום אחר. דופקת כרטיס, והולכת הבייתה את עצמי להמיס...