רגישה יקרה שלנו
אני בטוחה שהייאוש והכאב מאוד מאוד גדולים.
אני חושבת שאם תחשבי אחורה, תוכלי להזכר בעוד רגעים שבהם הרגשת ככה- שהכל כואב, מדי כואב, ושאת רוצה רק להרים ידיים.
אבל לא הרמת אז, והמשכת להלחם, וזו הייתה החלטה נכונה,
וזו גם החלטה נכונה היום.
עדיין יש אנשים שמוכנים ורוצים לעזור לך, עדיין יש ידיים מושטות,
ויש אותנו כאן, שמאוד מבינות ורוצות להיות איתך.
מחכה שיהיו לך מילים,
כולנו כאן רוצות לשמוע.