הרכוש הנטוש בצפת

רוליפ

New member
הרכוש הנטוש בצפת

אני מתעניין בקניית נכס בצפת , באיזור העיר העתיקה , יש חלק נכבד שם בעיקר באיזור הערבי לשעבר , קרית האמנים והסביבה . שהבתים הערבים והשטחים הנטושים הם בבעלות המינהל האזרחי כמו שטחי יו"ש או משהו דומה לזה .
שאלתי האם כדאי לקנות שם נכס שהרישום אינו בטאבו אלא כנראה רק במינהל .
האם מישהו מכיר את הנעשה באיזור שם ? חשש להשתלטויות בלתי חוקיות וכדומה ...
 

zammy

New member
רישום מגרשים בשטח בנוי עתיק צפת

כל הרישום נמצא אצל פקיד ההסדר בלשכת הטאבו בנצרת.
לא הכל של אפוטרופוס לנכסי נפקדים (לא מינהל אזרחי כמו בגדה המערבית)
ככלל אם הקרקע של המדינה היא מקצה זאת במכרזים פומביים, עקוב אחרי פרסומי ה ינהל.
אם פרטי תצטרך לבדוק לבד לאחר שתזהה בשטח מה אתה רוצה במדויק ותוכל לחבר את זה למפת גוש לא מוסדר, למשל בעירייה, ותחפש בעלי קרקע לפי מידע מפקיד ההסדר.
 

פרל דוד

New member
העיר העתיקה בצפת - רישום חוכר מרמ"י על נכס נדל"נ.

העיר העתיקה בצפת - הבהרה.
במהלך מלחה"ע הראשונה פחת מספר תושבי העיר היהודים, מכ־7,000 בתחילת המלחמה לכ־2,700 בסופה. [וסביר להניח שרישומי הבעלות נשארו למרות הנטישה]
העיר העתיקה [בדומה לעיר העתיקה בירושלים] סובלת מהריסה/התמוטטות ובניה מחדש , טלאי על טלאי - כפי שניתן לראות במצגת להלן - https://docs.google.com/presentatio...JK3Bwd7G0eHswwRnoAzaoAT4I/embed?slide=id.i116
מאידך...חוק הקרקעות ולאחריו חוק המקרקעין ניסו להגדיר במדוייק את גבולות הבעלות במקרקעין והבנוי עליו בדגש על צפת, כשמנגד הגבולות "זזים" כשהבעלים לכאורה בונה תוספת [לא תמיד בידיעת הרשויות]
וכך הפכה בעיית הוכחת הבעלות לאי יכולת לבצע הסדר מקרקעין מלא, ולכן גם בימים אלה הבעלות נקבעת עפ"י קושנים עותמ'אניים ואישור תשלום מיסים מנדטורי עם גבולות שקשה לקבוע אותם.
עם כיבוש צפת [ובריחת ערביי צפת כולל משפחת אבו מאזן] הועבר הרכוש הנטוש לידי האפוטרופוס על נכסי נפקדים , וזה הקנה את הנכס ל"רשות הפיתוח", שהחלה באיכלוס עולים בעיר העתיקה ללא בירור סופי של הבעלויות.[שהיה מסובך]
הליך תביעת הבעלות בצפת דומה למתרחש בעיר העתיקה בירושלים ובאיו"ש [בנכסים מסויימים] והתובע נדרש להביא קושאן או אישור תשלום מיסים ולנסות באמצעות מודד להסביר את תביעתו לבעלות בנכס כזה או אחר.
אלה שאיכלסו את הבתים ונרשמו בהמשך כבעלים נותרו עם הזכויות כחוכרים של רשות הפיתוח ובהמשך רמ"י.

במצב זה החוכר מסתמך על הרישומים הנמצאים בידי רמ"י, ויכול לחכור את הנכס כאמור ולרשום זכויות חכירה בנכס ,עד שיוסדר הנכס ויוכל להרשם בטאבו.

קצת היסטוריה - בשנת 83 - 84 שרתתי בפצ"נ וגרתי עם משפחתי בצפת, אחד החיילים שלי שנולד בצפת וגר שם, לקח אותי פעם להריסות בתים בעיר העתיקה שנהרסו במלחמת 48 ו/או ברעידת האדמה בתחילת המאה ונשארו נטושים, איני יודע מה המצב היום.

ככלל צריך לדעת שבערים עתיקות שהמבנים "קשורים" זה לזה ומחוברים,יש בעיות לא פשוטות של הוכחת בעלות.
כדי לסבך יותר...אומר שחוק הקרקעות העות'מאני הפריד בין הבעלות במקרקעין לבין הנכס המחובר אליו [דלא ניידי] כך שלקרקע יכול להיות בעלים מסויים ולבנוי עליו מס' בעלים, חוק הקרקעות הישראלי ביטל את החוק הישן ונקבע ש"הבעלות על מקרקעין חלה מעומק הקרקע ועד רום השמיים" , מאידך בעיסקאות המתבססות על רישום עות'מאני ניתן לדרוש ביצוע החוק הישן.

 

פרל דוד

New member
בעלות במקרקעי צפת החל מתחילת הרישום ועד 1948.

ערב מלחמת העצמאות ב-1948, הייתה צפת עיר בת 12,500 תושבים, ובהם כ-2,400 יהודים. אין לי ספק שחלק גדול מהבתים שננטשו ע"י דייריהם הערבים בעקבות כיבוש צפת , היו בבעלות יהודית [כנראה באמצעות הקדשים וכו'] זכר לימים שבהם גרו בצפת מעל 7000 יהודים. [שנטשו עקב המאורעות]

בשכונת "חרת אל אקראד" פוצצה ההגנה חלק גדול מבתי השכונה.[בדיוק מאותם סיבות ששכונת אל מנשיה ביפו נמחקה לאחר כיבושה]
במהלך השנים גדלה אוכלסיית צפת בעולים חדשים, והחלו בשיפוץ הרובע היהודי ולהשמישו למגורים,לאיזור הגיעו גם חסידי ברסלב בעקבות הרקורד ה"קבלי" של צפת וקברי הצדיקים להגדרתם.
 
למעלה