רחוב יפו
הרק"ל הפכה את חלקו המרכזי של רחוב יפו (מכיכר ספרא ועד שוק מחנה יהודה) למדרחוב משולב רק"ל. דיוושתי לאורך הרחוב משער יפו עד התחנה המרכזית ביום ד' בסמוך לשעה 20:30, והרחוב היה כמעט שומם! כמעט כל החנויות היו סגורות (אם כי יתכן שבגלל כשרות לפסח כמה עסקי מזון שבדרך כלל פתוחים סגורים באופן חריג), ומעט אנשים ברחוב. הרחוב עטוף גם בשקט חריג (יחסית לעבר), ושני אלו יחדיו (שוממות + שקט) משווים למקום תדמית של אזור תעשייה, שנטוש אחרי שעות העבודה. אולי אפילו הרחוב נהיה קצת מפחיד ונטוש.
בנוסף לחלקים המסחריים שלו, ישנם ברחוב גם חלקים לא מסחריים, לדוגמא בין שוק מחנה יהודה לכיכר הדוידקה, ובין שוק מחנה יהודה ובניין 'שערי העיר' (דרך תחנת הדלק 'הטורים' שלא ברור מה עושה באמצע רחוב יפו). אם המחשבה המקורית הייתה להפוך את הרחוב למקום מסחרי יוקרתי יותר, במציאות הנדל"נית ירושלמית הנוכחית משתלם יותר לבנות למגורים מאשר למסחר, גם במרכז העיר. כך לדוגמא מתוכננים 2 מגדלי מגורים בני 24 קומות במתחם הישן של ישיבת 'עץ חיים' ברחוב, לא מגדלי משרדים. נדמה שיש כאן קונפליקט בין התכנון של הרחוב כאזור מסחרי, לבין המציאות שדוחפת לבניית דירות מגורים, כאשר על פי הנסיון הירושלמי, ישנו סיכוי גבוה שהדירות יהפכו ל'דירות רפאים' של יהודים בעלי ממון מחו"ל. מגורים ופעילות לילית של מדרחוב הם שני מגמות סותרות, מי ינצח ויכריע? לי נדמה שמרכז ירושלים הופך להיות יותר איזור מגורים (יוקרתי) מאשר אזור בילוי, וגם רחוב יפו עשוי להשתלב במגמה הזו.
מסקירה שטחית של הרחוב לאחר שלושת רבעי שנה מתחילת פעילות הרכבת הקלה, לא מורגש שינוי האופי של הרחוב ממה שהיה קודם. יכול להיות שדרוש עוד זמן נוסף כדי ששינוי יתחולל, אבל יכול להיות גם שמה שהיה הוא שיהיה, ואם כך הנסיון המלאכותי לשינוי אופי הרחוב באמצעות רק"ל הוא כשלון.
רחוב יפו
הרק"ל הפכה את חלקו המרכזי של רחוב יפו (מכיכר ספרא ועד שוק מחנה יהודה) למדרחוב משולב רק"ל. דיוושתי לאורך הרחוב משער יפו עד התחנה המרכזית ביום ד' בסמוך לשעה 20:30, והרחוב היה כמעט שומם! כמעט כל החנויות היו סגורות (אם כי יתכן שבגלל כשרות לפסח כמה עסקי מזון שבדרך כלל פתוחים סגורים באופן חריג), ומעט אנשים ברחוב. הרחוב עטוף גם בשקט חריג (יחסית לעבר), ושני אלו יחדיו (שוממות + שקט) משווים למקום תדמית של אזור תעשייה, שנטוש אחרי שעות העבודה. אולי אפילו הרחוב נהיה קצת מפחיד ונטוש.
בנוסף לחלקים המסחריים שלו, ישנם ברחוב גם חלקים לא מסחריים, לדוגמא בין שוק מחנה יהודה לכיכר הדוידקה, ובין שוק מחנה יהודה ובניין 'שערי העיר' (דרך תחנת הדלק 'הטורים' שלא ברור מה עושה באמצע רחוב יפו). אם המחשבה המקורית הייתה להפוך את הרחוב למקום מסחרי יוקרתי יותר, במציאות הנדל"נית ירושלמית הנוכחית משתלם יותר לבנות למגורים מאשר למסחר, גם במרכז העיר. כך לדוגמא מתוכננים 2 מגדלי מגורים בני 24 קומות במתחם הישן של ישיבת 'עץ חיים' ברחוב, לא מגדלי משרדים. נדמה שיש כאן קונפליקט בין התכנון של הרחוב כאזור מסחרי, לבין המציאות שדוחפת לבניית דירות מגורים, כאשר על פי הנסיון הירושלמי, ישנו סיכוי גבוה שהדירות יהפכו ל'דירות רפאים' של יהודים בעלי ממון מחו"ל. מגורים ופעילות לילית של מדרחוב הם שני מגמות סותרות, מי ינצח ויכריע? לי נדמה שמרכז ירושלים הופך להיות יותר איזור מגורים (יוקרתי) מאשר אזור בילוי, וגם רחוב יפו עשוי להשתלב במגמה הזו.
מסקירה שטחית של הרחוב לאחר שלושת רבעי שנה מתחילת פעילות הרכבת הקלה, לא מורגש שינוי האופי של הרחוב ממה שהיה קודם. יכול להיות שדרוש עוד זמן נוסף כדי ששינוי יתחולל, אבל יכול להיות גם שמה שהיה הוא שיהיה, ואם כך הנסיון המלאכותי לשינוי אופי הרחוב באמצעות רק"ל הוא כשלון.