הרי את מותרת לכל אדם...
אומנם ארוך עך מומלץ לקרוא עד הסוף: גבר חי עם אישה במשך חודשים ושנים יש ביניהם אהבה וחדווה ואיבה וסכינים הם ישנים בשעת הקטנות על שמיכות בל סדינים אין להם ילדים והם ישנים כמו ילדים קטנים הקירות סוככים עליהם והתקרה רוחשת עננים יש אלוקים בשמיים ומחר יום חדש אנשים משתנים יהיה טוב יהיה רע ענינים עדנים... גבר חי עם אישה ומחליף איתה חומרים גילהם הביולוגים מתערבבים ויש נגה מוזר בחדרים והם עוברים מחדר לחדר ולא מסתדרים לא עם עצמם ולא זה עם זו ולא עם אחרים אבל הם חוברו זה לזו והם מחוברים ושני שופרות נתקעים בחלון כמו זוג צפורים זהירות ילדים הקיץ חלף הלילות כבר קרים.. הרי את מותרת לכל אדם... גבר ואישה חיים לבדם אין להם ילדים הוא בודד היא בודדה שניהם בודדים יש להם הרבה מכרים ומעט אוהדים הוא מיוחד היא מיוחדת שניהם מיוחדים הוא צובר אפשרויות ומסמכים והיא צוברת בגדים אין בניהם אלא מין ובדידות ויאוש ופחדים וברגע מסויים די צפוי מראש הם נפרדים... הר את מותרת לכל אדם... גבר חי עם אישה שנתיים בתוך דירה עם ריהוט מאולתר ואימה עתיקה וללא בשורה גבר חי עם אישה בדירה שכורה ואוהב אותה והיא אותו הוא אמר היא אמרה כל הענין התחיל בשנה שעברה כשהיה נפלא ולפתע התחיל להיות רע אן עננים בשמים ואין אלוקים בתיקרה.. גבר חי עם אישה ועכשיו הענין נגמר הוא מתקפל היא מתקפלת חד וקצר אין בניהם אלא חושך לבן והבהוב לא מוגדר וארון ושטיחים וקצת חומר ניקוי מיותר גבר חי עם אישה ועכשיו הענין נשבר ושני שופרות נחבטים בחלון כמו זוג יוני בר מה שהיה היה ומה שעבר עבר. (מילים: ארקדי דוכין)
אומנם ארוך עך מומלץ לקרוא עד הסוף: גבר חי עם אישה במשך חודשים ושנים יש ביניהם אהבה וחדווה ואיבה וסכינים הם ישנים בשעת הקטנות על שמיכות בל סדינים אין להם ילדים והם ישנים כמו ילדים קטנים הקירות סוככים עליהם והתקרה רוחשת עננים יש אלוקים בשמיים ומחר יום חדש אנשים משתנים יהיה טוב יהיה רע ענינים עדנים... גבר חי עם אישה ומחליף איתה חומרים גילהם הביולוגים מתערבבים ויש נגה מוזר בחדרים והם עוברים מחדר לחדר ולא מסתדרים לא עם עצמם ולא זה עם זו ולא עם אחרים אבל הם חוברו זה לזו והם מחוברים ושני שופרות נתקעים בחלון כמו זוג צפורים זהירות ילדים הקיץ חלף הלילות כבר קרים.. הרי את מותרת לכל אדם... גבר ואישה חיים לבדם אין להם ילדים הוא בודד היא בודדה שניהם בודדים יש להם הרבה מכרים ומעט אוהדים הוא מיוחד היא מיוחדת שניהם מיוחדים הוא צובר אפשרויות ומסמכים והיא צוברת בגדים אין בניהם אלא מין ובדידות ויאוש ופחדים וברגע מסויים די צפוי מראש הם נפרדים... הר את מותרת לכל אדם... גבר חי עם אישה שנתיים בתוך דירה עם ריהוט מאולתר ואימה עתיקה וללא בשורה גבר חי עם אישה בדירה שכורה ואוהב אותה והיא אותו הוא אמר היא אמרה כל הענין התחיל בשנה שעברה כשהיה נפלא ולפתע התחיל להיות רע אן עננים בשמים ואין אלוקים בתיקרה.. גבר חי עם אישה ועכשיו הענין נגמר הוא מתקפל היא מתקפלת חד וקצר אין בניהם אלא חושך לבן והבהוב לא מוגדר וארון ושטיחים וקצת חומר ניקוי מיותר גבר חי עם אישה ועכשיו הענין נשבר ושני שופרות נחבטים בחלון כמו זוג יוני בר מה שהיה היה ומה שעבר עבר. (מילים: ארקדי דוכין)
