הרי את מותרת לי....

[ארבל מהכרמל]

הרי את מותרת לי....

את בודדה -אני בודד, אני מיוחד- את מיוחדת, אני צובר אהבה-את משחרת לה, את מלכת התאווה-אני זקוק לה, שנינו מבדידות ויאוש מפחדים, שנינו למשחקי מין סוגדים. העובדה שאנו נשואים הופכת המים ליותר מתוקים. אין בעובדה כדי לגרוע ובוודאי לא את יחסיינו למנוע. מציעים חכמים להיות שכלתניים אך אנו אחרי מאוויינו רצים. כה דומים,כה מתאימים, על הכל מסכימים. ולכן מצאתי הרשות לעצמי להצהיר:``הנך מותרת לי...``