הריפוי...

SideKick

New member
הריפוי...

מדי פעם עולה בפורום סוגיית הריפוי. המשפט לא ללכת שבי אחרי היעלמות הסימפטומים ולשאוף לריפוי המלא עלה פעמים רבות בווריאציות שונות. ואני שואלת, איך זה אצלכם, כל אחד לפי התחום שבו הוא/היא עוסקים או לפי הנסיון שלכם כמטופלים (בהנחה שכל מטפל הוא גם מטופל). מה צריך לקרות כדי שתכריזו על מטופל כבריא, או שלפחות סיים את השלב הנוכחי של הטיפול. מתי מטופל יטפח לעצמו על השכם ויגיד - הבראתי. השאלה הזאת התעוררה אצלי, כי שמתי לב שרוב הזמן עולים משפטים על דרך השלילה. מתי זה לא נחשב לריפוי (לא כשנעלמים הסימפטומים, למשל). איך לא צריך להתייחס לתהליך (העובדה שהדיקור לא עזר בפעם הראשונה לא אומר שהוא לא יעזור בפעם השנייה) וכו'. ואני שואלת ומבקשת - תשתפו אותנו במתי זה כן? איך התהליך עובד אצלכם?
 
סוגייה יפה אך עוד לפני זה

אני חושב כי לפני שמניפים את דגל הריפוי יש להבין מהו בעצם חולי ומהי בריאות? מהי ההגדרה של אדם חולה? מהי ההגדרה של אדם בריא? וברשותכם... האם בכלל אפשר להביא את האדם למצב של בריאות מלאה? שלומי.
 

אסתי123

New member
ריפוי

כבר אמרתי פעם ואני שוב חוזרת ואומרת---אין דבר כזה. ריפוי הוא איזון מוחלט---איזון כזה נמצא רק במקום מסויים ביותר. כל זמן שאנו חיים נעבור משיעור לשיעור, מדרגה אחת של איזון לדרגה אחרת. כמו רכיבה על אופניים--איזון--חוסר איזון, איזון, חוסר איזון... בשבילי טיפול מסתיים כשמגיעים למטרה שהמטופל הציב לעצמו בתחילת הטיפול. ואכן זה קורה הרבה מאוד, אבל אז יש לאותו מטופל מטרה אחרת וכשהוא מגיע אליה , בלעדי, ללא טיפול, שוב יש לו מטרה אחרת ואחרת...בשביל זה היגענו לפה. כול-טוב
 

מאיר72

New member
איזון מוחלט לפי הסינים זה מוות

השאיפה להגיע לחוסר איזן יציב עם שינוים בין הYIN ל YANG בהתאמה לפי עונות השנה ומיקום האדם באותו רגע. מלבד זה אסתי צודקת אי אפשר לטפל במטופל במטרה אחרת מלבד זו שהוא בא לשמה.
 

אדומה2

New member
כן אבל

לפעמים המטופל יבוא בשביל X ויגיד את זה, ו- X נפתר מזמן והמטופל ממשיך לבוא, ואולי גם מבלי להצהיר על זה הוא מגיע בכלל בשביל M. אני רק מציינת את זה כדי לומר שזה גמיש, בעיקר למטופל שלא תמיד יודע לומר מאיפה מגיעים לו חוליו.
 

SideKick

New member
נקודות ציון...

אכן חיינו הם תהליך בלתי פוסק, והנסיון לקבוע איפה יש ריפוי ואיפה עדיין לא, הוא קצת שרירותי. אבל בכל זאת, כולנו צריכים את נקודות הביניים האלה, גם כמטופלים וגם כמטפלים, כדי לתת לעצמנו דיווחים וציונים על ההתקדמות. אהבתי את - המטרה שהמטופל הציב לעצמו בתחילת הטיפול - כנקודת ביניים שכזאת. אולם, פעמים רבות המטרה שמציב לעצמו המטופל היא - היעלמות הסימפטומים, ועלינו כמטפלים לטפוח לו על השכם ולהגיד - נכון, זה נפלא, בוא נרים כוסית לחייך, קח שבועיים (או חודש, או שנה) ליהנות ולהתענג מהמצב החדש, אבל יש עוד עבודה רבה והתהליך לא הסתיים. אנא היה ערני לשינויים. אם מדובר בטיפול במשהו שמתפרץ עונתית (למשל משהו משלל מתנות החורף), אני מזכירה שלמרות ההקלה המופלאה הפעם, הכל יכול לחזור בחורף הבא וכדאי להכין את הגוף לכך כבר מעכשיו. מכיוון שאני עוסקת בתחום שמשלב עבודה גופנית עם עבודה רגשית, ריפוי הוא מבחינתי (כמטפלת וכמטופלת) כאשר התובנה של הגוף חוברת לתובנה של הנפש והמערכת הרגשית (אגב, לפעמים זה קורה עוד הרבה לפני שנעלמו הסימפטומים, אבל כבר ברור שהאדם כבר בדרך לריפוי). ההארה שמושגת כאשר שני אלה חוברים ביחד היא נקודת התעלות אנושית. אני אוהבת להצביע על הנקודה הזאת כנקודת ריפוי. גם כאן, כמו שאסתי אמרה, התהליך בעצם לא נגמר. היעד הבא עומד בפתח עוד לפני שהצלחנו להתענג על זרי הדפנה של השלמת הקודם, אבל אין ספק שזאת נקודת ציון.
 
למטופל או למטפל?

למטופל: כאשר הבעיה שהגדיר חלפה. גם אם חלף רק הסמפטום. ( למטפל : כאשר טיפל במקור לפי אבחנתו. ובאידאל - כאשר נתן למטופל כלים לאבחן את עצמו ולהמנע מהדברים שמוציאים אותו מאיזון. שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד.
 
למעלה