הריון
שלום לכולם, אני מתנצלת שזה קצת ארוך אבל זה חשוב לי ואני מקווה שמישהו יענה. אני מקווה שמישהו יוכל לעזור לי. אני מתקרבת לשנת ה-30 בחיי ויש לי אחות חולת סכיזופרניה בת 30+. בנוסף לסכיזו' היא סובלת מפיגור קל מאוד. (קשה לי להגדיר את מצבה כי אני לא כל כך יודעת את ההגדרות הפורמליות), היא לוקחת תרופות פסיכיאטריות. היא חיה עם בן זוג (שגם לא כל כך בריא - אין לי מושג מה יש לו אבל הוא לא "נורמלי") בדירה שכורה ועובדת בעבודות מזדמנות.היא אינה מסוגלת לעבוד בעבודות שדורשות קשר עם אנשים בכלל. היא מקבלת קצבת נכות מביטוח לאומי ויש לה חונכת. לפי דעתי ולפי דעת המשפחה היא אינה מסוגלת לדאוג לאיש, בקושי לעצמה היא דואגת והורי הם אלו שדואגים לה וגם מדי פעם עוזרים לה (כספית) כשצריך. אני צעירה ממנה, נשואה ויש לי תינוק קטן ומקסים. היום היא הודיעה לאימי שהיא בהריון. (ממש בתחילתו, גילתה לפני שבוע). כל המשפחה נתקפה בתדהמה ובפחד מפני הבאות. אנחנו פשוט בהלם. ברור לנו שהיא לא מספיק אחראית כדי להיות אמא וגם בן זוגה לא (לו יש ילדה מנישואיו הקודמים, שאותה הוא רואה אחת לשבועיים, הוא לא מגדל אותה ולא דואג לה ביום-יום, וגם הוא עובד בעבודות מזדמנות). מישהו מכם נתקל באותו מצב? יש טעם לנסות ולשכנע אותה להפיל? אם כן, איך עושים את זה? מה עושים בכזה מצב? כשאני הודעתי שאני בהריון כל המשפחה חגגה ועכשיו כולנו באבל. אני אשמח לשמוע תגובות. תודה.
שלום לכולם, אני מתנצלת שזה קצת ארוך אבל זה חשוב לי ואני מקווה שמישהו יענה. אני מקווה שמישהו יוכל לעזור לי. אני מתקרבת לשנת ה-30 בחיי ויש לי אחות חולת סכיזופרניה בת 30+. בנוסף לסכיזו' היא סובלת מפיגור קל מאוד. (קשה לי להגדיר את מצבה כי אני לא כל כך יודעת את ההגדרות הפורמליות), היא לוקחת תרופות פסיכיאטריות. היא חיה עם בן זוג (שגם לא כל כך בריא - אין לי מושג מה יש לו אבל הוא לא "נורמלי") בדירה שכורה ועובדת בעבודות מזדמנות.היא אינה מסוגלת לעבוד בעבודות שדורשות קשר עם אנשים בכלל. היא מקבלת קצבת נכות מביטוח לאומי ויש לה חונכת. לפי דעתי ולפי דעת המשפחה היא אינה מסוגלת לדאוג לאיש, בקושי לעצמה היא דואגת והורי הם אלו שדואגים לה וגם מדי פעם עוזרים לה (כספית) כשצריך. אני צעירה ממנה, נשואה ויש לי תינוק קטן ומקסים. היום היא הודיעה לאימי שהיא בהריון. (ממש בתחילתו, גילתה לפני שבוע). כל המשפחה נתקפה בתדהמה ובפחד מפני הבאות. אנחנו פשוט בהלם. ברור לנו שהיא לא מספיק אחראית כדי להיות אמא וגם בן זוגה לא (לו יש ילדה מנישואיו הקודמים, שאותה הוא רואה אחת לשבועיים, הוא לא מגדל אותה ולא דואג לה ביום-יום, וגם הוא עובד בעבודות מזדמנות). מישהו מכם נתקל באותו מצב? יש טעם לנסות ולשכנע אותה להפיל? אם כן, איך עושים את זה? מה עושים בכזה מצב? כשאני הודעתי שאני בהריון כל המשפחה חגגה ועכשיו כולנו באבל. אני אשמח לשמוע תגובות. תודה.