הריון

[אור שי]

תודה...

תודה על התמיכה, קשה לי כל כך.... אני רוצה אותה עכשיו!!!!

 

[אור שי]

הריון

אימי נפטרה כשהייתי בהריון, לפני חודשיים ילדתי בת... אני כל הזמן חושבת כמה אמא רצתה לראות אותה... כמה זה לא פייר... איך?....איך?....למה דווקא היא?.... זו הלידה הראשונה שלי, אני מרגישה שאני פשוט חייבת אותה כאן לידי... כאילו אם היא היתה כאן הכל היה יותר קל.... מה לעשות?...מתי?...כמה ?....איך?.... היא לא כאן כדי לייעץ ...כדי לעזור... היא לא כאן כדי לשמוח איתי.... איך לא ידעתי להעריך אותה אז... איך אני יודעת היום....

 

[סְקָאלִי]

אור שי,

הכאב שלך כל כך מובן. זמן ההריון הוא זמן כה רגיש, וההפיכה לאמא יוצרת בד"כ פן חדש ומהותי בקשר שבין אמהות ובנות. ובמיוחד כשזו הלידה הראשונה ... אין תשובות פשוטות, או יותר נכון מספקות, לשאלות שלך. שום דבר לא ימלא את משאלת הלב שאימא תהיה איתך. אני מניחה שאת העזרה שאת צריכה תוכלי להשיג, בסופו של דבר, מגורמים אחרים [עזרה, עיצה]. זה לא יהיה אותו דבר, נכון. אבל זה יסייע לך איה שאת צריכה. מבחינת ההרגשה האישית, קחי בחשבון שעכשיו את נמצאת ב'עין הסערה'. את גם בשנת האבל הראשונה - האובדן עוד כה טרי, ואת גם אחרי לידה, מה שאומר שההורמונים משתוללים אצלך, ומעצימים את מצב הרוח והכאב. בהמשך, אם תרצי, תוכלי להיעזר בטיפול, או בקבוצת תמיכה לנשים שאיבדו את אימן, והזמן שיחלוף, וההורמונים שיירגעו, כל אלה לא יעלימו אמנם את הכאב, אבל ימתנו אותו. ואתתמיד מוזמנת לבוא ולפרוק כאן, ולקבל חיבוק וירטואלי חם מחברות לצרה ...

 

[תאירי את אושרך]

הרימי ראשך

זר ברכות ואיחולים לבביים להולדת ביתך

חיבוק

חיבוק| כל כך מבינה לליבך, ולתחושות הבטן המתהפכות מגעגועלאמא שלא תשוב. חושבת אני שהקטע הכי חזק בחיי עם המחסור הכי גדול הייתה לידתה של ביתי אהובתי היחידה. הסתבכתי כל כך בלידה שהייתי צריכה את אמא כאן ועכשיו ולא מעניין אותי דבר. הייתי מאושפזת כעשרה ימים מיום הלידה ולא פעם הרגשתי שזהו אני לא יוצאת מהבור הדיכאוני שאליו נכנסתי, עם כל התמיכה מסביב,, מצטערת זה לא היה זה, פשוט הייתי זקוקה לאמא נואשות והרגשתי שמצבי הנפשי מדרדר. לא יודעת מאיפה שאבתי כוחות להתגבר על המסוכה הקשה הזאת, ולא פעם אמרתי לעצמי אם את נופלת לדיכאון לידה אין מי שיגדל את ביתך, והאפרוח הקטן הזה נתן לי את הכח להתגהר ולהתחזק מעבר למצופה. לסיכום יקירתי הביטי בביתך חבקי אותה ותפרגני לה בדיוק כפי שהיית רוצה שאמך תפרגן. תוהבי אותך ותגידי לה את זה כל הזמן. וזכרי שהיא זקוקה לך ובלעדייך ... נשיקות לנסיכה הקטנה..