הריון רצוי

[נשואה באושר27]

הריון רצוי

שלום אני חדשה פה בפורום. אני בת 27 ולפני כמעט 5 חודשים התחתנתי עם האהבה של חיי.
כמו זוגות רבים התחלנו לדבר על ילדים והקמת משפחה עוד לפני החתונה וזה היה ברור לשנינו שמיד אחריי החתונה נרצה להתחיל לנסות להכנס להריון. נכנסתי לכל מיני אתרים ורק חיפשתי טיפים להגברת הסיכויים להכנס להריון. בינתיים בכל חודש התאכזבתי מחדש כשבמחזור הגיע. למרות המעקב אחר הביוץ ולמרות שאני נשמעת לכל הטיפים אנחנו לא מצליחים. אני מפחדת.. זאת פעם ראשונה שאני הולכת לכתוב את המשפט הבא ולשתף- בגיל 20 עברתי הפלה. גרידה. כתוצאה מהריון לא רצוי לאחר שאחד הבחורים במהלך הצבא הכריח אותי לשכב איתו. לא סיפרתי על כך לאף אחד כי אני התביישתי ואני עדיין מתביישת. יש בי פחד נוראי שאולי בגלל המקרה עכשיו לא אוכל להגשים חלום ולהביא ילדים או שייקח לי שנים עד שאצליח. למי לפנות? האם החשש שלי מוצדק? עם מי אפשר לדבר בדיסקרטיות על כך? האם בית החולים בו ביצעתי את ההפלה מחוייב לשמור על כך בסודיות ? מפחדת וחוששת יותר מתמיד..

 

[acka]

הריון

קודם כל חיבוק גדול, עברת דבר נורא, נאנסת ואין כאן שום דבר להתבייש בו.
קרה לך דבר מזעזע ועוד בנוסף נאלצת לטפל בהריון לא רצוי כתוצאה מהזוועה הזו.
אני שמחה לקרוא שהשתקמת וזכית להכיר את אהבת חייך.
כעקרון 5 חודשים הם זמן קצר ויתכן מאוד שזה רק עניין של סטטיסטיקה, בטח בגילך.
אבל אני מבינה את החשש שחודר לליבך בגלל ההיסטוריה והייתי שוקלת לגשת לרופא נשים שלי ולבדוק בדיקה שנקראת היסטרוסקופיה אבחנתית על מנת לוודא שלא נשארו עניינים לא פתורים בעקבות הגרידה.
שוב, סביר להניח שזו לא הסיבה, אבל זה הכיוון בו הייתי בודקת.
בנוסף אני הייתי שוקלת להעזר באיש או אשת מקצוע מתחום הנפש.
עברת גהנום ואין שום סיבה שבעולם שתחשבי שאת אשמה בו ותסבלי עקב כך.
חיבוק גדול.

 

[אמהות קסומה 13]

באותה נשימה

כדאי לפני שאת מתבאסת על עצמך שבעל יבדק ..

 

[מיתר400]

מוסיפה רק שאת יכולה לפנות למרכז לסיוע לנפגעות אונס

24 שעות ביממה בטלפון 1202
חיבוק גדול

 

[ענתי787878]

חיבוק גדול אהובה

מאחלת לך הריון תקין במהרה. הייתי פונה לרופא שלי ומבקשת הפניה להיסטרוסקופיה אם בעוד מס חודשים אין חדשות משמחות. ולגבי האונס וההפלה בלי שום קשר להריון הייתי פונה לאיש מקצוע שיעזור לך עם הבושה. קשה לחיות עם סוד כזה. ואין שום סיבה שיהיה לך קשה. את לא אשמה אהובה. בהצלחה מכל הלב

 

[מודאגת3313]

החששות שלך מובנים

עברת חוויה נוראית- את ממש לא צריכה להתבייש במה שקרה, את לא אשמה ועשית את מה שהיית צריכה לעשות בזמנו כדי להתמודד עם התוצאות של החוויה הקשה הזו
גם אני כמו הבנות פה ממליצה קודם כל לפנות לתמיכה רגשית, כדי להתמודד עם העבר והמשקעים שהוא הותיר
&nbsp
לשאלתך- יכול מאוד להיות שאין שום בעיה וזה פשוט לוקח קצת זמן ותיקלטי בקרוב(חמישה חודשים הם בהחלט בטווח הנורמלי). האם את מבייצת באופן סדיר? מחזורים סדירים? את בודקת ומזהה ביוצים (עם מקלונים, מדידת חום השחר או כל שיטה אחרת)
במידה ואת מזהה ביוצים ואת מודאגת בגלל השלכות הגרידה, הייתי מתחילה בלבקש מרופא הנשים שלך הפניה להיסטרוסקופיה אבחנתית. זו בעקרון בדיקה שמבצעים לאחר הפלות על מנת לוודא שלא נותרו שאריות או כל מיני בעיות ברחם בעקבות הגרידה.
במידה וימצא שהבדיקה תקינה, תוכלי לבקש גם הפניה לפרופיל הורמונלי בשבילך (מבצעים ביום ה3 למחזור) ובדיקת זרע לבן הזוג
אלה שתי הבדיקות הבסיסיות שמבצעים לפני שמתחילים בירורים מקיפים יותר
אני מקווה שתיקלטי להריון עוד לפני שתספיקי לבצע אותן, אבל במידה ולא, והחשש עדיין ימשיך לנקר בך- שקיימת בעיה, הייתי מגיעה אחרי 7-8 חודשים של ניסיונות לרופא פוריות מטעם קופת החולים על מנת לברר המשך בדיקות ו/או טיפולים במידת הצורך
&nbsp
בהצלחה!

&nbsp

 

[חיוכי אהבה]

קראתי את מה שכתבת כבר אתמול מאוחר בלילה

ונכנסת לי למחשבות בלילה

אז קודם כל, חיבוק ענק על מה שאת עוברת.
(אם מישהו פעם יחקור כמה נשים עברו דברים דומים במסגרת הצבא, זה יהיה מפחיד ממש)
&nbsp
דבר שני, אני מסכימה עם הבנות פה שכתבו שכדאי לך ללכת לשיחה / ייעוץ / עיבוד מה שעברת בעבר,
אין מילה אחרת, לשכב בכפיה זה אונס, ואונס זה משהו שמשאיר הרבה כאב פיזי, רגשי ונפשי אחריו
בעיקר אחרי שנאלצת לעבור גרידה בגללו. אז... כדאי ממש לעשות שיחה שתיים בנושא כדי לטפל בו קצת.
&nbsp
האם בעלך מודע למה שעברת?
5 חודשים זה זה קצר יחסית לניסיונות לכניסה להריון, זה עדיין בסטטיסטיקה התקינה .
&nbsp
אז יש לך שתי אפשרויות או לחכות עוד כמה חודשים ולקוות שתצליחי, וסתם לא הצליח עד כה,
או ללכת ולהיבדק, כמו שהציעו פה - לבדוק פרופיל הורמונלי, לבדוק את הרחם.
&nbsp
אני שמחה לקרוא שהתחתנת עם אהבת חייך, ומאחלת לכם הרבה הרבה טוב

&nbsp

 

[נתנאלה2]

זה בהחלט טראומטי

מוסיפה

מסכימה עם כל מה שאמרו לך ,
הן לגבי משך תקופת הנסיון להרות
והן לגבי העיבוד.
יכולה לאמר לך שסוד שכזה הולך ומתנפח ברחם , בנשמה עד שמתפוצץ
ובכלל כשיהיה הריון ויהיו אולטרסאונדים, ישאלו אותך כל פעם איזה הריון זה
דבר שלא יתן לך לשכוח ....
אלא יציף ומציף .
אני יודעת שזה קשה לספר
אני בהחלט יודעת
גם לי היו דברים בעברי ששמרתי .
מציעה לך כן לשתף בקצב שלך , בלי כל קשר לנזקי ההפלה אם בכלל
אלא מכיוון שהארוע הטראומטי הזה הוא חלק ממך , חלק ממי שאת .
מאחלת הריון מהיר ותקין
ורק טוב !

 

[spirt20]

5 חודשים זה נורמלי

משתתפת בכאבך אבל אל תדאגי 70 אחוז מהזוגות יקלטו טיבעי תוך שנה...

 

[ללאשם2]

ממליחה לך להתייעץ עם רופא

היי, ממש מבינה את התחושה והחלץ הזה, אני מיד שהתחתנתי נכנסתי ללחץ היסטרי להיכנס להריון, אבל ממה שקראתי המתנה לחוצה שזה יקרה לא עושה טוב, הדבר הראשון זה לשחרר לתת לגוף לתפקד בנחת בטבעיות.
אבל תמיד כדאי לבדוק עם רופא/ה לדעת שהכל תקין ולהוריד דאגות מיותרות. ואם צריך כמובן לטפל.
מאחלת לך בעזרת ה' להרות ולהביא פרי אהבה לעולם.

 

[נשואה באושר27]

תודה לכולן על העזרה ??

אני יודעת ש5 חודשים עדיין נחשב בטווח הנורמלי אך כשרוצים משהו כל כך חזק, כל יום שזה לא קורה פשוט צובט בלב. בעלי המדהים לא יודע על מה שעברתי בזמן השירות הצבאי, סיפרתי לו פעם, לפני בערך 4 שנים בתחילת הקשר שלנו, את הסיפור אך סיפרתי את זה כך כאילו חברה מהצבא עברה את זה ואני רק ליוויתי אותה ביום של ההפלה לבית חולים תל השומר. אני חושבת שבאותו רגע רק פחדתי שיגלו וכשהתעוררתי מההרדמה ואמרו לי שהכל בסדר כל כך שמחתי ששרפתי את כל המסמכים, תצלום האולטראסאונד וכו ואמרתי לעצמי שזה סוד שאקח איתי לקבר. מאז עברו 7 שנים ופשוט לא התעסקתי בזה למרות שהמקרה תמיד ריחף מעליי באוויר. עכשיו, כשאני נשואה, כשכולן מסביבי מדברות על הריון, ילדים, משפחה, כשכולן נכנסות להריון ומברכות אותי שאהיה הבאה בתור, עכשיו אני מוצאת את עצמי מתמודדת עם המקרה מחדש ופוחדת שנהרסו לי החיים- שלא אזכה לתת לבעלי את המתנה הכי מדהימה בעולם. אני יודעת שלחץ וחששות גם כן יכולים לגרום לכך שלא אצליח להקלט, אך הפחד כל כך גדול ואינני מצליחה להשתלט על הסערה שבתוכי. אקשיב לעצתכן ואתייעץ עם הגניקולוגית שלי, גם היא אגב לא יודעת על המקרה, זה עד כמה אני פשוט רוצה לקבור את הסוד ולא להוציא את המילים האלו..עדיין קשה לי לעכל ולהודות בכך שהדבר הזה קרה. לא מסוגלת אפילו לכתוב את המילה.

 

[Hadara111]

מחזקת את ידייך ומבינה לליבך

אני מקוה שעם הזמן תלך ותתחזק החקיקה בנושא והחיזוק החברתי לנפגעות תקיפה מינית, עד למצב שלא תחשושנה להתלונן ולתבוע.
זה הוא שצריך להתבייש ולא את.
מחזקת את דעתה של אקה בנושא בדיקת היסטרוסקופיה.
אם נשארו שאריות/ הדבקויות מאותה גרידה, ניתן יהיה לאתר אותן בבדיקת היסטרוסקופיה קצרה.
מדובר בבדיקה פשוטה ונפוצה שנהוג לבצע כשמנסים להכנס להריון. את יכולה לבקש הפניה לבדיקה מהגניקולוגית ללא צורך לפרט את ההסטוריה.
תאמרי שחברות המליצו לך על הבדיקה.
בהצלחה!

 

[נועה312]

היי

אני חייבת להוסיף משהו שאפילו אם כן יש לכם בעייה (בתקווה שלא) אף אחד לא אומר שלך יש בעייה ושיש לבעייה איזשהו קשר למה שעברת בתקופת הצבא. 50% מבעיות הפוריות כיום הן אצל הגבר ואני למשל בפורום הזה רק בגלל בעייה אצל בעלי.
אני גם מציעה שתבקשי מהרופאה שלך לעשות היסטרוסקופיה אבחנתית כדי שתוכלי להיות רגועה יותר. אם יימצאו איזשהן הידבקויות אפשר לבצע היסטרוסקופיה ניתוחית כדי להסירן ויש מצבים שבהן מישהי לא עברה אף פרוצדורה ניתוחית ועדיין ייתגלו אצלה חסימות ככה שאפילו אם יתגלו לך חסימות, בכל מקרה אין לך מה להאשים את עצמך ושום דבר ממה שקרה הוא לא באשמתך.

 

[Rמחכה7]

ראשית

על מה שעברת
&nbsp
הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי כדי לטפל בפצע , למרות שנראה שעבר הרבה זמן וזה מאחוריך
כל עוד לא עיבדת את זה זה עדיין נמצא...
הטיפול יעזור לך גם לפתוח את הנושא עם בעלך, לדעתי השיתוף איתו גם יקל עלייך (אבל זה רק אחרי שתעשי עבודה עצמית שלך בעזרת מטפל מקצועי).
נראה מהדברים שלך שאת רוצה לשתף אותו רק חוששת איך ולא רוצה לפתוח פצעים מהעבר
טיפול פסיכולוגי יכול לעזור (ושוב בדגש על אשת מקצוע שמתחברים אליה)
&nbsp
&nbsp
לגבי הקושי להכנס להריון
5 חודשים זה נורמלי לחלוטין ולדעתי לא כדאי בכלל להתחיל בירור, זה סתם יכול להכניס אתכם לסחרחורת מיותרת בשלב הנוכחי, אתם עדיין צעירים
גרידה היא פרוצדורה נוראית מבחינה רגשית (במיוחד אחרי מה שעברת) אבל מבחינה רפואית, אם עשית א.ס. אחרי הגרידה והמחזורים שלך סדירים אז הסיכוי שיש בעיה שנובעת מהגרידה הוא די נמוך
&nbsp
הייתי קודם מטפלת בקטע הרגשי
ורק בהמשך שוקלת היסטרוסקופיה לבדוק שמצב הרחם תקין
&nbsp
&nbsp
בהצלחה רבה
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[hatalya]

מנסה לחזק..

דבר ראשון - אל תשארי עם זה לבד. בעלך אוהב אותך ויעריך אותך אפילו יותר כשתפתחי בפניו את הסיפור הזה.
כמו שכתבו, בכל בדיקה ישאלו אותך האם היית בהריון, אז לפחות שבעלך ידע.
וסיפור מעודד - חברה שלי נכנסה להריון לא רצוי בצבא ועברה הפלה. לא מזמן, בגיל 32 היא התחתנה ומיד רצתה להיכנס להריון. הם ניסו כמעט שנה וכבר הייתה ממש בלחץ, אפילו התחילה בבדיקות הורמונאליות וזרע.
והופ, היא פשוט נכנסה להריון
היא הייתה בטוחה שזה כבר לא יקרה טבעי, והנה זה קרה.
בהצלחה