הריון כימי

ענבלית16

New member
הריון כימי

היי לכולן, ביום שלישי עשיתי בדיקת בטא שיצאה 75 (11 ימים לאחר החזרת 2 עוברים יום 5) והיום, יומיים אחרי - 48. מהקריאה שלי זמן רב בפורום הזה מבינה שזה הריון כימי. זה הגיע אחרי 5 פעמים של שלילי (החזרות מוקפאים ו-2 שאיבות). הבעיה היא זרע.,. בבית יש ילדה, בלי מיון זרע. איך ארים את הראש? איך אמשיך? עוד לא דיברתי עם הרופא... לא יודעת איך להתאושש.
 

מפעם

New member
רק חיבוקי
ומאחלת לך הריון מלא תקין וקל מהרה מהרה

 

נובמבר6

New member
מצטערת מאוד

בשבילך. ומבינה.
חיבוק.
יודעת שזה מאוד מאוד קשה . תני לעצמך גם להישבר ולשחרר.ומאחלת לך בהצלחה.
 

Didi197

New member
כל יום מתחילים חדש

מה אומר לך חברה, איך מתחילים מחדש אחרי אובדן כזה? בוכים מנגבים את הדמעות כל בוקר מחדש וממשיכים הלאה , עד שקורה משהו טוב . תאזרי כוחות , דרך לא פשוטה עם לא מעט מהמורות פשוט הזמן עושה את שלו . בהצלחה
 

ענבלית16

New member
מתחברת

פשוט מרגישה שלא מצליחה לעצור את הדמעות... יודעת שהן ייעצרו בסוף וידאו דברים טובים.
 
מותר לך


זה סוג של אובדן, ובטח ובטח אובדן של הרצונות וזה כואב!!
&nbsp
תני לדמעות לרדת.
&nbsp
חיבוק גדול,
עברתי את זה לפני כמעט שנה.
 

נועה312

New member
תני לעצמך לבכות ולהתאבל

ואז בעוד כמה ימים תגידי לעצמך שהרבה פעמים הכימי הוא פרומו להריון תקין ושלפחות זה נגמר בלי התערבות ואתם יכולים לחזור כבר במחזור הבא לטיפולים.
 

חנוש1992

New member
חיבוק ענק, מבינה לליבך


עברתי את זה גם לפני חודש, ואז שוב עשיתי החזרה ושוב שלילי, אין ייאוש מאמי זה בסוף יגיע לכולנו אני בטוחה! הריון כימי זה סימן טוב , סימן שאת בדרך להריון תקין בע״ה
תתני לדמעות לרדת ותהיי חזקה לסבב הבא והמנצח
 
שולחת לך חיבוק

התהליך הזה כ"כ קשה. אני ממש מצטערת. ופשוט ממשיכים, כי אין ברירה, ככה אני אומרת לעצמי.
מקווה שזוהי האכזבה האחרונה שלך.
 

ענבלית16

New member
אין עליכן!

עוד מהמורה בדרך, הזמן עובר ובסוף יהיו לכולנו בשורות טובות...
 

PAND76

New member
מחבקים את הבובה שבבית, מודים עליה ובוכים כמה שצריך

אחרי כמה ימים, מתחילים לספור את היתרונות. האחד, שאתם ובייחוד את, צעירים. יש זמן לעבוד ובמקרה שלך, ב"ה, יש עם מה. השני, שהגוף שלך כבר יודע להיקלט ולהיות בהריון. השלישי, שזרע מתחדש כל כמה חודשים. הרביעי, שבבעיית זרע אפשר לטפל ויחסית בקלות.

אני מבוגרת ממך בהרבה. קיבלתי בחודש האחרון שני בוקסים לבטן. האחד, גיסתי שנישאה אחריי והרה. השני, בן דוד שלי שנישא אחריי והפך לאב. כל זה, כשנודע לי רק לאחרונה, שבשנתיים-שלוש האחרונות אנחנו עובדים פול גז בניוטרל ב IVF, כשכל הרירית שלי פוליפים והסיכוי היחיד שלי להרות אפילו מטיפולים, זה רק במידה והסיפור ההוא על ישו, נכון. אז על מה בדיוק היה לי להודות? בכ"ז, מצאתי! על זה שהקב"ה נתן לי האינטואיציה להתעקש על היסטרוסקופיה אבחנתית ואז להשיג לה תור עם מימון חלקי של הקופה, תוך בקושי שבוע מההמלצה. על כך שאיש לא האמין שימצאו שם משהו, כולל הרופא הפרטי שלי. וואללה - מצאו גם מצאו. על כך שקיבלתי תאריך יחסית מהיר לניתוח, ועל כך שבע"ה - שם גם המפתח לפתיחת הדרך.

אני מחבקת אותך. ואני יודעת שתתאוששי ותחבקי בקרוב ממה שאת חושבת.
 
למעלה