הרטבה וגימגום-קל

[rhan1]

הרטבה וגימגום-קל

בס"ד חנוכה שמח ילדי בן ה5 סובל מזה זמן מהרטבה בלילות וגימגום קל. לפני שנה, אישתי-בנפרד היתה עימו אצל קלינאית-תקשורת שאמרה כי הגמגום יחלוף ללא כל טיפול: דא-עקא שלא חל כל שינוי. בואיל והילד נמצא בלב-המחלוקת ביננו על סיום-נישואינו (משמורת/סדרי-ראיה/חינוך) והמשמורת נמצאת בידי אישתי-בנפרד איני יודע כיצד אוכל לעזור לילד במעט השעות-השבועיות בהן אני זוכה לראות אותו (עפ"י גחמות אימו). האם זהו גורלו בשל עובדת היותו אמצעי-סחיטה ושליטה בידי אימו כנגדי? איזה סיוע אוכל להעניק לילד כדי שיתגבר על הגמגום ועל בעית ההרטבה? תודה, וחנוכה שמח..

 

[גרא.]

בלי להכנס למחלוקת בינך לבין אימו

של בנך,אסביר בקצרה מהו גמגום.זוהי הפרעה בקצב הדבור.כאשר זרם הדבור נקטע על ידי חזרות של צלילים,או הברות או על מילים.לפעמים נוצרת התמשכות מיותרת של צלילים,או הברות,ולפעמים מורגשות תגובות התחמקות ומאמץ יתר. הילד המגמגם,זקוק בדרך כלל לעזרה מקצועית של קלינאית תקשורת,אלא אם כן כפי שנאמר לאשתך לשעבר על ידי הקלינאית אחרי שבדקה אותו,כי הגמגום יחלוף ללא כל טיפול.כלומר,הסבה אינה ביולוגית/פיסיולוגית,אלא כנראה על רקע נפשי,כמנגנון הגנה,שבנך פיתח כנראה מפני הטראומה שהוא,לדבריך שלך,עובר על רקע המחלוקת בינך לבין אימו.הגימגום במקרה הזה,כנראה מהווה בצורה בלתי מודעת כמובן לילד,מנגנון הגנה,שמטרתו למנוע התפתחות חרדות כתוצאה מהמצב הנוכחי.כדי לעזור לבנך,אתם ההורים שניכם,חייבים למצוא דרך,אם בעזרת ייעוץ,טיפול,או גישור,כיצד להפסיק להשתמש בילד,ככלי ניגוח האחד בשני,אלא כיצד לתת לו את ההרגשה שלמרות הפרידה,שניכם תהיו תמיד הוריו, ותמיד תאהבו אותו,וכו´.עד אז,ועד בכלל,השתדל לקבל את סגנון הדבור של בנך,כפי שהוא מדבר.את תשלים לו מילה שהוא מתקשה לומר.אל תכעס עליו,היה סבלן,וסובלני,כי בנך במצוקה רגשית כנראה,והערה,או תגובה לא נכונה שלך, עלולה להחריף את מצבו.לגבי ההרטבה,כאן יכולות להיות סבות שונות,שאינן בהכרח קשורות לפרידה בינך לבין אשתך.אם כי סביר מאד לבנך מבטא רגרסיה (נסיגה),בהתנהגותו,לכיוון של התנהגות ילדותית יותר,ולכן מרבה להרטיב. לכן,נראה לי שעד שלא תגיעו אתה ואימו של בנך למצב של סטטוס קוו,כל עוד הילד ימשיך להיות סלע המחלוקת ביניכם,יקשה עליך לטפל בהרטבה,בשיטות התנהגותיות,שאינן נוגעות בסיבה,אלא בסמפטום.