הרחמים

yamkachol

New member
גם לי אין מילים, כאשר בא לנחם אבלים,

ומוצא חן בעייני הפתרון שלך.
חגי
 

קורלי1761

New member
הרחמים

מעבר למצב הכואב שלי, של ילדי ומשפחתי הרחבה, אני חשה שמרחמים עלי. למרות שלדעתי, ממש אין סיבה.
ספרה לי אלמנה נוספת על תחושה דומה.
המוטו של היה תמיד, שיש להישמר מהרחמים. אני רואה זאת, או שנדמה לי, בהתנהגות של אנשים, במבטים שלהם. מעניין לשמוע מה חושבים בפורום משפחתי זה, על הנושא.
חשוב לי לציין, שאני לא מתבכיינת בפני אנשים. מצבי הכלכלי טוב מאוד. אני עסוקה בטיפול בנכדי המקסימים. יש לי ילדים טובים וכלה מדהימה. אבל התחושה................
 

gorgiare

New member
גם אני לא אוהבת רחמים

זה זורק אותי למקום של מסכנות וקורבנות ואני לא.
אני לא מסכנה ולא קורבן.
קרה מה שקרה ואני מתמודדת עם זה. אני כואבת את זה אבל זה לא הופך אותי למסכנה.
מעדיפה אדישות על רחמים.
אמפטיה ועזרה זה משהו אחר. לזה יש מקום :)
 
השבוע היתה לי שיחה עם דודתי

הרחמים את מדברת עליהם יבואו אם את רוצה או לא
זו בחירה שלך אם את מתחברת לרחמים על עצמך
או בוחרת בחיים שלך בעשייה ברוכה של אמא וסבתא פעילה
ואת יכולה לחיות בתמהיל של שניהם יחד קצת מזה וקצת מהאחר
הרחמים שהאנשים מפגנים כי הם מפחדים מהמצב בו את נמצאת ולא יודעים איך לנהוג
כי אנשים לא יודעים איך להוג שאדם הולך לעולמו , אז הם נוהגים ברחמים אומרים מסכנה
ואני חושבת שאף אחת לא מסכנה אם היא לוקחת אחריות על חייה , הופכת לאמא הלביאה שבכוחות עצמה ילדה את הילדים
ואשה שמתחברת לעוצמה הנשית שלה לא זקוקה לרחמים , אלא לחברות הקשבה ועזרה בפועל
אבל לא ממקום של רחמים , זה כמו לתת לעני דג או ללמד אתו לדוג והוא עצמי ולא צריך אותך יותר
כך אני מרגישה את הדברים כמו שאמי אמרה תמיד הייתי גבורה אל תהפכי אותי לפחדנית
ואני עזרתי לה להתחבר לאומץ שלה היא פרחה חברתית יותר אף אחד לא אמר עליה מסכנה
למרות שהיא עברה את השכול פעמים קברה בת וגם בעל , הייתי שם איתה לא בכדורים
אלא בפעילות חברתית , לקחתי אותה לאין שאני הלכתי ,
ולא תאמיני אבל היא נהנתה מחברה יותר ממה שהיה לה שאבי חי ודיי סגר אותה בבית איתו
הוא מאד אהב אותה , והיא לא משה ממנו , מרגע שהוא קרס מאז שאחותי נהרגה
 

yamkachol

New member
לא הרגשתי ואיני מרגיש רחמים,

הרגשתי ומרגיש השתתפות בצערי, והערכה על התמודדותי.
חגי
 
למעלה