הרחבת אופציות עבודה

[shunsine]

הרחבת אופציות עבודה

מקווה שהשאלה היא במקום הנכון - אני בהתלבטות לגבי עבודה אני עצמאית בעבודתי, נשואה ואם ל- 3 ילדים, 2 מהם צעירים. בעבר עבדתי באופן מלא, הרבה שעות בחוץ - יחד עם זאת הרגשתי שאני מצליחה לתמרן באופן די מוצלח בין עבודה ובית בינתיים נסענו לתקופה ולא עבדתי והייתי הרבה עם הילדים, נהנתי מאד, ויחד עם זאת הייתי משועממת, הרגשתי ללא תכלית, והתגעגעתי לעבודה, אותה אני מאד אוהבת. חזרנו לארץ ולעבודה - הילד חלה ושוב נשארתי בבית עכשיו לשמחתי הילד הבריא - ואני יכולה לנסות ולעבוד יותר- אבל מוצאת את עצמי תקועה במקום ולא מרחיבה את העבודה. מבחינה ראציונלית יכולה להבין מהם היתרונות והחסרונות בכל אופציה אבל אני עדין מעין קפואה ומתוסכלת. התחושה היא שלא מדובר בהתלבטות ראציונלית ולא יודעת איך לצאת מהתסכול - היינו לשנות או לקבל את העובדה שלא משנה אודה לכיווני חשיבה

 

[ענבל כהן חמו]

כמה שאלות ../images/Emo92.gif

מהם הדברים שמושכים אותך בעבודה? מהם הדברים שאת לא רוצה בעבודה שלך? מה חשוב לך שייתקיים בחייך?

 

[shunsine]

הרחבת |אופציות עבודה ../images/Emo51.gif

תודה רבה על ההתיחסות הרצינית. אני היום עובדת בתחום המקצוע שלי - אני בעלת משרד לפני כשנתיים, מיד עם חזרתנו לארץ חלה בני במחלה קשה ואז חזרתי הביתה ועובדת מהבית היום המצב יותר טוב, ורוצה לחזור למשרד אבל חושבת שאני מפחדת - מפחדת מלאבד שליטה ואם אעבוד יותר חלילה אאבד את הקשר לבית - ואז מצב בני יחמיר חשיבה "שלילית" - שאני צריכה לעבוד עליה העבודה בה אני עוסקת תובענית מאד ומרתקת - הבחירה בתחום הספציפי במקצוע שלי - נעשתה מתוך חשיבה ונסיון - ואני מאד מאושרת במקצוע. העבודה חשובה לי היא חלק מהזהות שלי יש לי שם טוב ואני מוכרת היטב בתחום - אולי מפחדת מתחרות מלאה שוב? אולי מפחדת מלא להצליח כמו שאני רוצה, אולי מפחדת להסחף עם העבודה אין לי ספק שמפחדת וחוששת מיסורי המצפון שבאים עם עבודה תובענית מול גידול ופניות לילדים... טוב - אין ספק שזה מעורר מחשבה בינתיים, כמו שנאמר, אני עושה אבל עם חששות כבדים ופחדים לפני כל התחייבות על פרויקט חדש האם זה אמור להיות כך? איך משלבים וחיים עם זה

 

[ענבל כהן חמו]

מה עומד מאחורי החשש

עולה מדברייך שיש אצלך קישור בין לצאת לעבודה לבין החמרה במצב הבן. האם בנך זקוק כרגע להשגחה ונוכחות מתמדת? האם ללא נוכחותך אכן יחמיר מצבו? מהו באמת המצב? ומה איתך - האם את מרוויחה מכך שאת מפספסת את ההתפתחות המקצועית שלך? האם הוא מרוויח מכך? איזה מודל היית רוצה להיות עבורו?

 

[isaacm]

תרשי לי לקנא בך, קצת ../images/Emo13.gif

אתחיל מהסוף. לא יודע בדיוק איך דברים אמורים להיות (אם לומר את האמת גם לא כל כך אכפת לי). אני לא כל כך בטוח שמשנה לך אם הדברים כמו שהם אמורים להיות או שהם כמו שהם. (טועה בגדול ?) תראי, לא הייתי ממהר לעבוד על הדברים ! את מעמיקה לתוך מה שקורה אצלך בפנים. הייתי רוצה להזמין אותך לרקוד, לפחות קצת. אין צורך לפעול מתוך תחושה של בהילות עכשיו. נראה לי שאת בשליטה מלאה במה שקורה עכשיו. את אולי מתלבטת אם לפעול כך או אחרת, אם לפנות לכאן או לשם - אבל אני לא שומע שום דבר קריטי ממש. לדעתי את יכולה להגיע להחלטות בהירות אם רק תתני לעצמך את הזמן. בואי, נלך ביחד לטיול קטן (מקווה שתקבלי את ההזמנה שלי - בואי נראה מה תוכלי לעשות) אני רוצה שנשב קצת יחד, עם הדברים שאת מספרת. קצת לחוות את הסיפור עצמו לפני שננתח אותו ולפני שנתחיל להסיק מסקנות ולפני ש, וגם לפני ש . . . אספר לך מה עובר לי בבטן ותגידי לי מה עובר לך באותו מקום (או במקום אחר - אם שם את מרגישה את הדברים) חזרתם לארץ וסמוך לכך הבן שלך חלה. את החלטת לחזור הביתה ועבדת משם. מצבו של הבן שלך משתפר, והיום - את מרגישה שאת רוצה לחזור למשרד. המממ . . . . רוצה לשמוע קצת יותר על ההרגשה הזו, ברשותך. איפה את מרגישה את זה? אם הייתי מבקש (ואני מבקש) תוכלי לתת לתחושה הזו צבע? גוון? תוכלי לדמיין איזה גוון היה לתחושה הזו אם היה לה גוון? אני שואל כי מעניין אותי להבין מה קורה אצלך (שם בפנים) בהקשר של התחושה הזו. את יודעת, בשיחה יש מעין דינמיקה שאינה קיימת בכתיבה. בשיחה אני יכול לשתוק, ולהמתין לתשובה שלך. ואם השתיקה נמשכת זמן מה, גם זו דינמיקה של שיחה. בכתיבה הדברים קולחים בצורה אחרת. כשאת קוראת את הדברים - ההמשך כבר כתוב. וחלק נכבד מהאפקט של השיחה אינו קיים. הסיבה שהעליתי את זה - כשאת קוראת את מה שאני כותב - נסי, אם תוכלי, לבחון את הדברים כשאת קוראת אותם, לפני שאת ממשיכה לקרא את שאר ההודעה. יש לזה אפקט מסויים בפעם הראשונה. אל תדאגי - גם בשניה

... אמשיך ואשאל. לו הייתה לתחושה הזו, של הרצון לחזור למשרד, צליל. איזה סוג של צליל היה זה? האם היה זה צליל גבוה או נמוך, קצר או מתמשך, אקורד או בודד, דומה לקול של אדם, פסנתר, משרוקית, מפוחית או מה? איזה סוג של צליל היה לתחושה הזו? אז דמיינת איזשהו גוון וצליל לתחושה הזו, של הרצון לחזור למשרד. איך את מרגישה עם זה? עוד קצת - טיילי אתי עוד קצת . . . אם היית יכולה להניח את כף ידך על התחושה הזו, איך את חושבת שזה היה מרגיש לך. מה הייתה התחושה בכף ידך. איזה מרקם היית מרגישה בתחושה הזו? איזו צורה הייתה לתחושה הזו אילו הייתה לה צורה? תחזרי לרגע את התחושה של הרצון לחזור למשרד עצמה. איך את מרגישה איתה עכשיו? יפה, בדיוק לזה התכוונתי ! ! ! עכשיו אני רוצה להזמין אותך לעבודה. תעברי על ההודעה הקודמת שלך. רשמי לך את כל החששות שהעלית. עכשיו ספרי לי את אותם הדברים אך לא בצורה של חששות אלא בצורה של סיכונים אפשריים - וכמובן איך את מתמודדת עם כל סיכון. אני בטוח שאהנה מאד לקרא את מה שיהיה לך לכתוב. מאחל לך הרבה הצלחה במשרד או בכל מקום אחר שתבחרי לעבוד שם. איציק

 

[אוריק3]

אני הייתי הולך על הערכה מחדש

של האפשרויות העומדות בפנייך, זמנים השתנו ,השוק שפעלת בו מן הסתם עבר שינויים. אולי את נשארת מאחור עם הידע והקשרים המסחריים דאז. ואולי בכלל בא לך לעשות דברים אחרים עם התשתית המסחרית הטבועה בך..אם רוח הדברים לטעמך אפשר לבדוק יחד מה האפשרויות.

 

[גלעד63]

שתי אפשרויות -

את יכולה לקחת אותי כמאמן, לשלם לי 100$ לפגישה ולעבור במשך כמה חודשים תהליך קשה ותובעני של הכרות, הבנה והתקדמות עצמית כולל חפירה מאומצת עמוק לתוך נפשך בנסיון להבין מה מפעיל, מכוון ומוביל אותך ומה צריך לקרות כדי לאפשר לכוחות האלה לפעול את פעולתם ורק בסוף לקום ולצאת לעבודה. ואת יכולה גם סתם לקום מחר בבוקר וללכת לעבוד. איך שנוח לך

וברצינות - מהמעט שכתבת נראה לי שההחלטה כבר נפלה, ומהמקום שממנו אני בא שבו לא חשוב מה אנשים אומרים, חשוב מה אנשים עושים נדמה לי שזה הזמן פשוט לקום ולעשות. בהצלחה, גלעד

 

[isaacm]

תוכלי לשתף אותנו במחשבות שלך?

מה את מרוויחה מזה שאת נשארת בבית? (תחשבי על זה שאם לא היית מרוויחה כלום - לא היית נשארת בבית). יכול להיות שזה שווה לך (אף שאת, לכאורה, מודעת לחיובי ולשלילי בכל כיוון)? האם יש משהו שממנו את חוששת ולכן לא יוצאת לעבוד? מה יקרה את תנסי ולא תצליחי הפעם? מה הסיכונים? מה הסיכויים? ובכלל מעניין אותי מאד לשמוע גם הרבה מה וגם הרבה למה. בהצלחה איציק

 

[shunsine]

../images/Emo51.gif והתיחסות לדברים

ראה התיחסות לדברים למעלה, בטעות(בתודה) אשמח להתיחסותך ושוב תודה

 

[אוריק3]

לאחר הרחבת מחשבותייך..

זה כבר סיפור אחר, כדיי להנות מכל העולמות ובנזקים מינימליים לכל תחום. המידתיות היא מה שאמור לעמוד לנגד עייניך. כלומר, באם תחילי עלייך חוקים דרקוניים של חלוקת זמן. כדיי לשמר את יחסי הזמן שאת תקדישי לעבודה שהיא כה חשובה לך ובין המחויבות למשפחה. אני מניח שתוכלי לשלב ולהנות מכל העולמות ב"מחיר" הגיוני ומקובל. ומבלי שרגשי אשמה ירבצו לפתחך.

 

[גלעד63]

אז אני מבין שבחרת לא לשלם לי../images/Emo10.gif

טוב מאוד. מה שאת עושה ומרגישה עכשיו זה בסדר גמור, דברי על זה עם אנשים מסביב וגייסי את כל התמיכה, מעשית ונפשית, שהסביבה יכולה לתת לך, הילד יהיה חזק ובריא ואת מצליחה, עשירה ומאושרת - ככה צריך להיות וככה יהיה. לתחושתי, לא נכנסים לאימון ממקום של מצוקה ממשית דוחקת - אי אפשר לעבוד ככה. כשהכל יהיה בסדר ואת תתפני לבחון את חייך באופן יותר מסודר ומעמיק, זה הזמן.