הרודן הקטן
לאור הדרדרות יחסי האנוש, לאור המצב הכלכלי\החברתי\הבטחוני\ האישי, ולאור מקרה מסויים שדנו בו (וממש לא משנה מהו), מתאים לי להגשים כוונה, שאני סוחב כחודשיים, ולכתוב כמה מילים על הרודן הקטן. הרודן הקטן הוא נושא מתחילת הספר "האש שבפנים", של קרלוס קסטנדה. בספר זה הוא מנתח ומפתח את הידע בנושא המודעות, והוא (או יותר נכון דון חואן מיטיבו) מוצא לנכון להתחיל נושא זה בעזרת דיון ברודן הקטן. רודן קטן הוא אדם שבידיו סמכויות נרחבות, שבאמצעותן הוא יכול לעשות באחרים כרצונו, ואשר הוא משתמש בהן למטרותיו האישיות תוך "דריכה" או התעללות או הצקה עד מוות או אף הריגת מי שנראה לו עומד בדרכו, או סתם כך כי בא לו. לגבי הלוחמים רודן כזה הוא נכס אסטראטגי, מאחר והתקלות עם שכזה, ובמיוחד כשנתקלים במישהו בעייתי במיוחד, עשויה (במידה והוא נשאר בחיים, ולא מובס) לחשל את רוחו של הלוחם ברכים הבאות: 1. עקירת החשיבות העצמית, שכן עניינם של הרודנים, חולשתם, תורפת ואסונם טמון בכך שמעשיהם והרגשותיהם חשובים מעין כמותם. הדרך להיות קרבן עוברת דרך החשיבות העצמית של זה שההתעללות מופנה כלפיו. הדרך להיות לוחם עוברת דרך ההבנה שהמציאות אינה אלא פרוש, ולפיכך התפוגגות החשיבות העצמית. 2.חידוד ושליטה בסגולות של היות לוחם: שליטה עצמית ומשמעת פנימית, אורך רוח ועיתוי. 3. ה"שימוש" ברודן הקטן נועד גם להנאה ולאושר. 4. הלוחמים לומדים מה התועלת שבלהיות לוחמים ללא רבב, בכך שאינם מסתובבים כל היום וזוממים להרע או ליישב חשבונות או לקוות למותו של הרודן. תחת זאת הלוחם אוסף נתונים, דבק באיסטראטגיה שלו, ובוטח באורח רוח במה שצריך לקרות, ושמכוחו מי שראוי לכך יקבל את המגיע לו בדין. בדוגמא של דון חואן, בפגישתו הראשונה עם הרודן הקטן שלו, הוא לא היה לוחם, וההתעללות נגמרה כשהוא שוכב על הדרך וכדור אקדח בחזהו. למזלו זו היתה "דפיקת הרוח" לגביו, וכך הוא פגש במיטיבו, שריפא אותו ואף הפך אותו לחניכו. כששמע מיטיבו את הסיפור, הוא עמד על כך שדון חואן יחזור ויתמודד עם אותו רודן. לדבריו הרודן הזה הוא נכס שאסור לוותר עליו. אנו יכולים להבין, שאי אפשר להיות לוחם, ולהשאיר תבוסה בתוכנו. עלינו להסתדר עם השדים שנסיונותנו העמידו אותנו נגדם. אם לא נלמד להסתדר עם הרודנים הללו, נמשיך ונפגוש אותם בכל מקום. הדבר יפסק רק כאשר נבין שהבעייה היא התגובה שלנו, הפחד והגאווה הפגועה. וכשנבין זאת נוכל להבין שלפנינו הזדמנות לעבור דרך הבעייה לגירסה גבוהה יותר של עצמנו. ורק הערה אחרונה: להיות לוחם ללא רבב פרושו להפסיק לבזבז אנרגיה על כל מיני כעסים, פחדים ושאר מרכיבי החשיבות העצמית עליה דברתי קודם. רמי
לאור הדרדרות יחסי האנוש, לאור המצב הכלכלי\החברתי\הבטחוני\ האישי, ולאור מקרה מסויים שדנו בו (וממש לא משנה מהו), מתאים לי להגשים כוונה, שאני סוחב כחודשיים, ולכתוב כמה מילים על הרודן הקטן. הרודן הקטן הוא נושא מתחילת הספר "האש שבפנים", של קרלוס קסטנדה. בספר זה הוא מנתח ומפתח את הידע בנושא המודעות, והוא (או יותר נכון דון חואן מיטיבו) מוצא לנכון להתחיל נושא זה בעזרת דיון ברודן הקטן. רודן קטן הוא אדם שבידיו סמכויות נרחבות, שבאמצעותן הוא יכול לעשות באחרים כרצונו, ואשר הוא משתמש בהן למטרותיו האישיות תוך "דריכה" או התעללות או הצקה עד מוות או אף הריגת מי שנראה לו עומד בדרכו, או סתם כך כי בא לו. לגבי הלוחמים רודן כזה הוא נכס אסטראטגי, מאחר והתקלות עם שכזה, ובמיוחד כשנתקלים במישהו בעייתי במיוחד, עשויה (במידה והוא נשאר בחיים, ולא מובס) לחשל את רוחו של הלוחם ברכים הבאות: 1. עקירת החשיבות העצמית, שכן עניינם של הרודנים, חולשתם, תורפת ואסונם טמון בכך שמעשיהם והרגשותיהם חשובים מעין כמותם. הדרך להיות קרבן עוברת דרך החשיבות העצמית של זה שההתעללות מופנה כלפיו. הדרך להיות לוחם עוברת דרך ההבנה שהמציאות אינה אלא פרוש, ולפיכך התפוגגות החשיבות העצמית. 2.חידוד ושליטה בסגולות של היות לוחם: שליטה עצמית ומשמעת פנימית, אורך רוח ועיתוי. 3. ה"שימוש" ברודן הקטן נועד גם להנאה ולאושר. 4. הלוחמים לומדים מה התועלת שבלהיות לוחמים ללא רבב, בכך שאינם מסתובבים כל היום וזוממים להרע או ליישב חשבונות או לקוות למותו של הרודן. תחת זאת הלוחם אוסף נתונים, דבק באיסטראטגיה שלו, ובוטח באורח רוח במה שצריך לקרות, ושמכוחו מי שראוי לכך יקבל את המגיע לו בדין. בדוגמא של דון חואן, בפגישתו הראשונה עם הרודן הקטן שלו, הוא לא היה לוחם, וההתעללות נגמרה כשהוא שוכב על הדרך וכדור אקדח בחזהו. למזלו זו היתה "דפיקת הרוח" לגביו, וכך הוא פגש במיטיבו, שריפא אותו ואף הפך אותו לחניכו. כששמע מיטיבו את הסיפור, הוא עמד על כך שדון חואן יחזור ויתמודד עם אותו רודן. לדבריו הרודן הזה הוא נכס שאסור לוותר עליו. אנו יכולים להבין, שאי אפשר להיות לוחם, ולהשאיר תבוסה בתוכנו. עלינו להסתדר עם השדים שנסיונותנו העמידו אותנו נגדם. אם לא נלמד להסתדר עם הרודנים הללו, נמשיך ונפגוש אותם בכל מקום. הדבר יפסק רק כאשר נבין שהבעייה היא התגובה שלנו, הפחד והגאווה הפגועה. וכשנבין זאת נוכל להבין שלפנינו הזדמנות לעבור דרך הבעייה לגירסה גבוהה יותר של עצמנו. ורק הערה אחרונה: להיות לוחם ללא רבב פרושו להפסיק לבזבז אנרגיה על כל מיני כעסים, פחדים ושאר מרכיבי החשיבות העצמית עליה דברתי קודם. רמי